האחריות של עסקים לחברה - מזמן לא רק תרומה כספית
מגוון אירועי הצדקה וההתרמה של החגים שוב הסיטו את הזרקורים ביחס לאחריות המגזר הפרטי לכיוון התרומה הכספית נטו. בעידן הרייטינג והרינגטון קל כנראה להסתנוור משורה תחתונה כספית ולהעלים עין מהשאלות המהותיות יותר בנוגע לאחריות החברתית של עסקים - corporate social responsibility - crs - כפי שמקובל לכנותה בישראל.
שאלות כמו אחריות סביבתית, תנאי עבודה של העובדים והספקים וסוגיות של אתיקה וערכים - אלו לרוב סוגיות שקשה יותר למדוד את האימפקט המיידי שלהם ולבצע מעקב אחרי תוצאותיהם. לכן, מנהלים רבים מעדיפים להצהיר הצהרות בנוגע לגובה התרומה לקהילה ולהתעלם מההשפעות העמוקות של פעילות חברתם על הסביבה האנושית והאקולוגית.
החשיבות של הנושאים הללו מתגלה בעיקר כשמשהו משתבש או מתגלה לציבור כמו בפרשות זיהום הקישון במפרץ חיפה, מתן האופציות בבזק חוסר הויטמינים ברמדיה וכדו'. אולם, בהתנהלות היומיומית כאשר אין שערוריה תורנית חלק מהמנהלים מעדיפים לזרום בתוך הסטטוס קוו השקט ולא להפשיל את השרוולים ולטפל בסוגיות העמוקות באמת.
מעניין שדווקא באירופה המצב שונה ב-180 מעלות, ולראייה - בסקר שנערך החודש על-ידי אוניברסיטת RSM בהולנד בו נשאלו 200 החברות הגדולות ביבשת בדבר הסוגיות המשמעותיות בתחום האחריות התאגידית, cr (עם השמטת ה-s), התברר כי התרומה לקהילה כבר מזמן ירדה לתחתית הרשימה וסוגיות ההשפעה על הסביבה והשקיפות העסקית צוינו כנושאים העיקריים בתחום האחריות התאגידית ולאחריהן סוגיית הסחר ההוגן וההעסקה ההוגנת כמו גם המלחמה בשחיתות.
אמנם בישראל אנו עדים לשיפור מסוים במצב כאשר חברות רבות, אם בגלל הרגולציה בעיקר בשוק ההון ואם בגלל חשיפתן לסטנדרטים העולמיים כלקוחות או כספקים, מפנימות את העובדה שתרומה לקהילה הנה רק קצה הקרחון של האחריות התאגידית ועליהן לעסוק במהרה וברצינות בכלל סוגיות האחריות העסקית. אולם, השיפור האמיתי יגיע אך ורק אם כלל מחזיקי העניין - כל אותם יחידים וארגונים המשפיעים ומושפעים מפעילות הפירמה יפעילו לחץ (כלקוחות, תקשורת או רגולטור) על הפירמות ובעיקר יפנו את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית לסוגיות החשובות באמת.
רק אז ישכילו המנהלים הישראלים ליישר קו עם עמיתיהם מהעולם ולהתמודד עם האתגרים המהותיים ולא רק עם אלו שמעל פני המים.
וכן, לא סתם נשמטה ה-s מה-csr שהיה מקובל לפני מספר שנים לתיאור התופעה, השמטתה מבהירה לכולם שנושאי האחריות הם בליבת העשייה העסקית ואינם יכולים להיות מקוטלגים בנישה חברתית.
מנהלים בערוץ העסקי נבחנים על-ידי מחזיקי העניין בנושאי האחריות התאגידית השונים, וציונים גבוהים במדדים אלו מהווים מדד לצמיחה ותחרותיות של פירמות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
