האחריות של עסקים לחברה - מזמן לא רק תרומה כספית

ניתוח של תוצאות מחקר חדש באירופה מציג תמונה שונה מהנעשה בישראל. שם נושא התרומה לקהילה כבר מזמן ירד לתחתית הרשימה בתחום האחריות התאגידית. לעומתו, צוינו סוגיות ההשפעה על הסביבה והשקיפות העסקית כרבי חשיבות בפירמות
עברי ורבין |

מגוון אירועי הצדקה וההתרמה של החגים שוב הסיטו את הזרקורים ביחס לאחריות המגזר הפרטי לכיוון התרומה הכספית נטו. בעידן הרייטינג והרינגטון קל כנראה להסתנוור משורה תחתונה כספית ולהעלים עין מהשאלות המהותיות יותר בנוגע לאחריות החברתית של עסקים - corporate social responsibility - crs - כפי שמקובל לכנותה בישראל.

שאלות כמו אחריות סביבתית, תנאי עבודה של העובדים והספקים וסוגיות של אתיקה וערכים - אלו לרוב סוגיות שקשה יותר למדוד את האימפקט המיידי שלהם ולבצע מעקב אחרי תוצאותיהם. לכן, מנהלים רבים מעדיפים להצהיר הצהרות בנוגע לגובה התרומה לקהילה ולהתעלם מההשפעות העמוקות של פעילות חברתם על הסביבה האנושית והאקולוגית.

החשיבות של הנושאים הללו מתגלה בעיקר כשמשהו משתבש או מתגלה לציבור כמו בפרשות זיהום הקישון במפרץ חיפה, מתן האופציות בבזק חוסר הויטמינים ברמדיה וכדו'. אולם, בהתנהלות היומיומית כאשר אין שערוריה תורנית חלק מהמנהלים מעדיפים לזרום בתוך הסטטוס קוו השקט ולא להפשיל את השרוולים ולטפל בסוגיות העמוקות באמת.

מעניין שדווקא באירופה המצב שונה ב-180 מעלות, ולראייה - בסקר שנערך החודש על-ידי אוניברסיטת RSM בהולנד בו נשאלו 200 החברות הגדולות ביבשת בדבר הסוגיות המשמעותיות בתחום האחריות התאגידית, cr (עם השמטת ה-s), התברר כי התרומה לקהילה כבר מזמן ירדה לתחתית הרשימה וסוגיות ההשפעה על הסביבה והשקיפות העסקית צוינו כנושאים העיקריים בתחום האחריות התאגידית ולאחריהן סוגיית הסחר ההוגן וההעסקה ההוגנת כמו גם המלחמה בשחיתות.

אמנם בישראל אנו עדים לשיפור מסוים במצב כאשר חברות רבות, אם בגלל הרגולציה בעיקר בשוק ההון ואם בגלל חשיפתן לסטנדרטים העולמיים כלקוחות או כספקים, מפנימות את העובדה שתרומה לקהילה הנה רק קצה הקרחון של האחריות התאגידית ועליהן לעסוק במהרה וברצינות בכלל סוגיות האחריות העסקית. אולם, השיפור האמיתי יגיע אך ורק אם כלל מחזיקי העניין - כל אותם יחידים וארגונים המשפיעים ומושפעים מפעילות הפירמה יפעילו לחץ (כלקוחות, תקשורת או רגולטור) על הפירמות ובעיקר יפנו את תשומת הלב הציבורית והתקשורתית לסוגיות החשובות באמת.

רק אז ישכילו המנהלים הישראלים ליישר קו עם עמיתיהם מהעולם ולהתמודד עם האתגרים המהותיים ולא רק עם אלו שמעל פני המים.

וכן, לא סתם נשמטה ה-s מה-csr שהיה מקובל לפני מספר שנים לתיאור התופעה, השמטתה מבהירה לכולם שנושאי האחריות הם בליבת העשייה העסקית ואינם יכולים להיות מקוטלגים בנישה חברתית.

מנהלים בערוץ העסקי נבחנים על-ידי מחזיקי העניין בנושאי האחריות התאגידית השונים, וציונים גבוהים במדדים אלו מהווים מדד לצמיחה ותחרותיות של פירמות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.