אוגוסט 2007; מס' דורשי עבודה קטן ב-9% לעומת החודש המקביל אשתקד
בחודש אוגוסט הסתכם מספרם של דורשי העבודה ב- 203.1 אלף ולאחר ניכויי עונתי הגיע ל-194.8 אלף, ירידה בשיעור של 5.5% במספרם הכללי של דורשי העבודה בהשוואה לחודש קודם וירידה של כמעט 9% לעומת החודש המקביל אשתקד. את מספר דורשי העבודה הגבוה ביותר רשמה העיר ירושלים עם 10,333 דורשי עבודה ונראה כי כמעט 25% מדורשי העבודה מגיעים מיישובים ערביים.
למרות הירידה במספר דורשי העבודה נראה כי עומק האבטלה עדיין גדול, כלומר מי, שהפך למובטל מתקשה יותר ויותר לחזור למעגל העבודה לאורך השנים. שיעור דורשי העבודה שצברו מעל 270 ימי אבטלה ויותר במשך 12 החודשים האחרונים עומד על 39.6% בחודש אוגוסט ונותר כמעט ללא שינוי לעומת חודש יולי.
ניתוח הנתונים לאורך השנים מראה כי, חלקם של דו"ע הנמצאים בעומק אבטלה מתוך כלל דו"ע נמצא בעליה משיעור של 9.6% בינואר 2002 ל- 39.4% באוגוסט 2007 כלומר למרות שמספר דורשי העבודה קטן, היכולת של המובטלים להיחלץ ממצבם הולכת ופוחתת.
במספרם של דורשי עבודה אקדמאים חלה ירידה בשיעור של 4.2% בחודש אוגוסט 2007 לעומת החודש המקביל אשתקד לאחר ניכויי עונתי. במספרם של תובעי הבטחת הכנסה חלה ירידה בשיעור של9.2% ובמספרם של דורשי עבודה שהינם אקדמאים ואינם תובעי ה"ה חלה ירידה בשיעור של 9.7%.
מנתוני המגמה עולה, כי בחודש אוגוסט חלה ירידה בשיעור של 0.4% במספר המובטלים (שצברו מעל 2 ימי אבטלה) בהשוואה לחודש קודם ומספרם הסתכם ב-181.2 אלף. עם זאת, מסתמנת מגמה עלייה במספרם ובחלקם של דורשי עבודה מבוגרים (50+).
אסתר דומיניסיני, מנכ"ל שירות התעסוקה: "אין ספק כי הנתונים בחודש אוגוסט הינם תולדה של הצמיחה במשק. עם זאת, יש לדעת כי הצמיחה עדיין לא חלחלה לכל השכבות והאזורים. נדרשות פעולות להסרת החסמים תעסוקתיים בכדי שהצמיחה תגיע גם לפריפריה ולאוכלוסיות שאינן בשוק העבודה."
*דורש עבודה – תושב ישראל שפנה ללשכות שרות התעסוקה באזור מגוריו, לצורך חיפוש עבודה, לפחות פעם אחת בחודש הדיווח.
*מובטלים – דורשי עבודה שצברו מעל 2 ימי אבטלה במשך החודש
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
