בין השורות: רוצים פחות עמלות? לחצו

מהו הסיכוי הטוב ביותר שבנק ענק - מתחרה אמיתי לפועלים ולאומי, יקום פה בשנים הקרובות... שי פאוזנר מציע את התיאורייה שלו
שי פאוזנר |

תיאוריית העכבר. עברתי בימים האחרונים ליד סניפים של בנקים ברחבי העיר וראיתי את הסוכות שנבנו לצד חלק מהם. זהו מחזה אבסורד אמיתי - בנק שמזמין אותך להיות אורח שלך עצמך - הרי אתם המממנים את הסוכה (כמו שאתה מממנים את הסניף שלצידה היא הוקמה), ובכך יוצא כל הדבש מהכוונה הטובה של הבנק. הרי אירוח בסוכה, משמעותו ההלכתית בין השאר, היא לתת לאלה שאין להם. נו באמת.

ועכשיו לעניין עצמו, שכן - נכון, יום כיפור כבר מאחורינו, אבל אלה עדיין ימים יפים לעשות חשבון נפש.

אז הנה כמבוטח, התיאוריה שלי לגבי עתיד שוק הבנקאות בישראל. נאמר זאת כך - הכי פשוט היה יכול להיות איחוד של שני בנקים בינוניים או יותר, כדי לייצר פה מפת בנקאות בריאה הרבה יותר ממה שיש לנו. גוף שלישי שיעמוד בתווך בין הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי, לבין הלקוחות - אנחנו.

אבל זה לא יקרה כנראה. לפחות לא בטווח הנראה לעין. בכך אשמים בעיקר המפריטים - למשל בסיפור הפרטת דיסקונט, בו הבעלים היתה הממשלה כמובן, שלא טרחה למצוא לבנק רוכש שירצה ויוכל לבלוע בנק בינוני נוסף כמו מזרחי-טפחות, או כמה לחליפין, כמה בנקים קטנים יותר. אלה העובדות - עכשיו אפשר להתווכח עליהן.

ותוך כדי הוויכוח - הנה ההצעה שלי ושל לא מעט מומחים בעניין שכבר התבטאו בנושא זה בשנים האחרונות: הדרך היחידה להביא שינוי במפת הבנקאות הישראלית היא הקמת גוף בנקאי גדול עצמאי שיפעל ברשת האינטרנט. התפעול הוא הדבר היקר ביותר בשוק הבנקאות - בנקאים יודעים שלהקים היום בנק גדול (גם על בסיס בנקים קיימים בשטח) זה אומר בראש ובראשונה, להוציא הון עצום על הקמת סניפים.

גם אריסון תצביע בעד. באופן מוזר - הסיבה שבגללה זהו הפתרון הכי טוב כיום, להגברת התחרות בין הבנקים בארץ, היא העובדה שהצלחת מיזם כזה תעשה טוב גם לפועלים ולאומי. בסופו של דבר, גם הם יוכלו לחסוך הוצאות תפעוליות עצומות ולקצץ משמעותית את היקף מערך הסניפים שלהם.

על כך אפשר ללמוד מההוצאה ההולכת וצומחת של השניים על שיווק השירותים המקוונים שלהם, ומהיקף ההשקעה שלהם בטכנולוגיות בעניין זה.

בנתיים האוייב המרכזי של הסיפור הזה הוא - תתפלאו, הוא איננו האקר (כינוי לאותם מומחי מחשבים זדוניים שפורצים למחשבים וגונבים נתונים לשימושם הפרטי).

נכון - בשבועות האחרונים שמענו לפחות 3 פעמים נתונים שיכולים בהחלט לגרום לכל אחד מאיתנו לחשוב פעמיים לפני שהוא מצטרף לבנק באינטרנט, אם יקום כזה. כך למשל, פורסם באחרונה כי ישראל נמצאת במקום "המכובד" ה-9 ברשימת המדינות מרובות ההאקרים בגוש הכולל את אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. פתח תקוה, אגב, היא עיר השניה בדירוג הערים עם מספר מחשבי ה-BOT (מחשבים הנשלטים מרחוק על ידי האקר) באיזור זה.

במקביל - דווח כי הבנק הראשון שפעל בארה"ב בתחום הבנקאות האינטרנטית - NetBank, קרס בעקבות משבר הסאב-פריים. אולם, באותה נשימה נספר, כי בנק אינטרנטי אחר (שלוחתו באינטרנט של בנק ING האירופי) נבדק על ידי המפקח על הבנקים האמריקני וקיבל אישור לרכוש את הפעילות של הבנק אשר קרס.

לצד זאת - הסתבר כי נכשל לאחרונה ניסיון לפרוץ שוב למערכת המחשב אחד הבנקים הגדולים. הפעם היה זה לאומי שדיווח, כי אכן הוא חושד שאחד מעובדיו שיתף פעולה עם פורצי מחשבים ועזר להם לנסות ולחדור למחשבי הבנק. ניסיון כזה כבר דווח בעיתונות בשנת 2004. גם אז ההערכה של הבנק הייתה כי לא נפגעו לקוחות שלו.

אבל האמת היא, שמכל הרי המידע על פריצות למחשב עוד יוולדו עכברים (של מחשב אני מתכוון). כלומר, בסופו של יום - הסיכוי שמשהו יצליח לעבור את המחסומים שיציב בנק באינטרנט בדרך למידע עלינו ילך ויקטן עם הזמן והכי חשוב -החיסכון שיגרם לכל לקוח של בנק משימוש באינטרנט יהיה גדול כל כך, עד שהסיכון יהיה כדאי.

רגע לפני שאתם מהנהנים איתי ביחד, כדאי שתדעו, כי הסיבה שעדיין אין פה בנק כזה היא איננה חוסר ביוזמות בעניין. כמה קבוצות של יזמים כבר ניסו בעבר להקים בישראל בנק אינטרנטי.

בתחילת 2007 אפילו הודלף לעיתונות שבנק ישראל טרפד יוזמה להקמת בנק באינטרנט שהיתה מביאה מיידית להוזלת העמלות בשוק הבנקאות כולו. זו לא קבוצה ראשונה שמתארגנת בעניין זה, אך היא היתה כנראה, הקרובה ביותר להקמה ממשית של גוף בנקאי.

לחצו וחיסכו. אז כן כן, בנק ישראל - שאמון על שמירת התחרות בין הבנקים, הוא זה שהכשיל את היוזמה. על פי פרסומים שהיו בעניין בעיתונות, קבוצת יזמים הציגה כבר באמצע 2006 את ההצעה שלה לפיקוח על הבנקים אך לאחר שהובהר לה כי הליך בדיקת הבנק יארך 5 שנים, וכי אין כל ודאות שהאישור יינתן לבסוף - נטשו היזמים את הרעיון. ושלא תבינו לא נכון. לא היה מדבר כאן בחבורה של צעירי סטראט-אפ עם "ברק בעיניים" מהסוג של - "בוא ניקח את הכסף ונברח". קבוצת היזמים כללה חברת תוכנה ענקית (יש האומרים כי זו היתה נס טכנולוגיות) ואנשי פיננסים בעלי ניסיון רב בענף הבנקאות.

אז עכשיו גם אתם מבינים שיש לעשות מעשה וכדי שנוכל כולנו ללחוץ על כפתור העכבר במקום לעמוד בתור לבנק - על כולנו ללחוץ על בנק ישראל, ולאחר כל הלחצים הללו, אולי תבוא באמת קבוצה שתקים פה אלטרנטיבה אמיתית לשני הבנקים הגדולים.

בנק אינטרנטי אמיתי שיקבל חותמת כשרות מהמדינה, יהיה ראוי ויכול באמת להפוך לענק בנקאות (ואולי גם בסיס לשיווק פנסיוני - או כמו שבזמן האחרון אומרים לכם בחלק מהבנקים הבינוניים - חיסכון לטווח ארוך) ולשנות באמת את יחסי הכוחות לטובתנו. אז קדימה - לחצו ודווחו לבנק ישראל מה דעתכם בעניין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.