בין השורות: רוצים פחות עמלות? לחצו
תיאוריית העכבר. עברתי בימים האחרונים ליד סניפים של בנקים ברחבי העיר וראיתי את הסוכות שנבנו לצד חלק מהם. זהו מחזה אבסורד אמיתי - בנק שמזמין אותך להיות אורח שלך עצמך - הרי אתם המממנים את הסוכה (כמו שאתה מממנים את הסניף שלצידה היא הוקמה), ובכך יוצא כל הדבש מהכוונה הטובה של הבנק. הרי אירוח בסוכה, משמעותו ההלכתית בין השאר, היא לתת לאלה שאין להם. נו באמת.
ועכשיו לעניין עצמו, שכן - נכון, יום כיפור כבר מאחורינו, אבל אלה עדיין ימים יפים לעשות חשבון נפש.
אז הנה כמבוטח, התיאוריה שלי לגבי עתיד שוק הבנקאות בישראל. נאמר זאת כך - הכי פשוט היה יכול להיות איחוד של שני בנקים בינוניים או יותר, כדי לייצר פה מפת בנקאות בריאה הרבה יותר ממה שיש לנו. גוף שלישי שיעמוד בתווך בין הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי, לבין הלקוחות - אנחנו.
אבל זה לא יקרה כנראה. לפחות לא בטווח הנראה לעין. בכך אשמים בעיקר המפריטים - למשל בסיפור הפרטת דיסקונט, בו הבעלים היתה הממשלה כמובן, שלא טרחה למצוא לבנק רוכש שירצה ויוכל לבלוע בנק בינוני נוסף כמו מזרחי-טפחות, או כמה לחליפין, כמה בנקים קטנים יותר. אלה העובדות - עכשיו אפשר להתווכח עליהן.
ותוך כדי הוויכוח - הנה ההצעה שלי ושל לא מעט מומחים בעניין שכבר התבטאו בנושא זה בשנים האחרונות: הדרך היחידה להביא שינוי במפת הבנקאות הישראלית היא הקמת גוף בנקאי גדול עצמאי שיפעל ברשת האינטרנט. התפעול הוא הדבר היקר ביותר בשוק הבנקאות - בנקאים יודעים שלהקים היום בנק גדול (גם על בסיס בנקים קיימים בשטח) זה אומר בראש ובראשונה, להוציא הון עצום על הקמת סניפים.
גם אריסון תצביע בעד. באופן מוזר - הסיבה שבגללה זהו הפתרון הכי טוב כיום, להגברת התחרות בין הבנקים בארץ, היא העובדה שהצלחת מיזם כזה תעשה טוב גם לפועלים ולאומי. בסופו של דבר, גם הם יוכלו לחסוך הוצאות תפעוליות עצומות ולקצץ משמעותית את היקף מערך הסניפים שלהם.
על כך אפשר ללמוד מההוצאה ההולכת וצומחת של השניים על שיווק השירותים המקוונים שלהם, ומהיקף ההשקעה שלהם בטכנולוגיות בעניין זה.
בנתיים האוייב המרכזי של הסיפור הזה הוא - תתפלאו, הוא איננו האקר (כינוי לאותם מומחי מחשבים זדוניים שפורצים למחשבים וגונבים נתונים לשימושם הפרטי).
נכון - בשבועות האחרונים שמענו לפחות 3 פעמים נתונים שיכולים בהחלט לגרום לכל אחד מאיתנו לחשוב פעמיים לפני שהוא מצטרף לבנק באינטרנט, אם יקום כזה. כך למשל, פורסם באחרונה כי ישראל נמצאת במקום "המכובד" ה-9 ברשימת המדינות מרובות ההאקרים בגוש הכולל את אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. פתח תקוה, אגב, היא עיר השניה בדירוג הערים עם מספר מחשבי ה-BOT (מחשבים הנשלטים מרחוק על ידי האקר) באיזור זה.
במקביל - דווח כי הבנק הראשון שפעל בארה"ב בתחום הבנקאות האינטרנטית - NetBank, קרס בעקבות משבר הסאב-פריים. אולם, באותה נשימה נספר, כי בנק אינטרנטי אחר (שלוחתו באינטרנט של בנק ING האירופי) נבדק על ידי המפקח על הבנקים האמריקני וקיבל אישור לרכוש את הפעילות של הבנק אשר קרס.
לצד זאת - הסתבר כי נכשל לאחרונה ניסיון לפרוץ שוב למערכת המחשב אחד הבנקים הגדולים. הפעם היה זה לאומי שדיווח, כי אכן הוא חושד שאחד מעובדיו שיתף פעולה עם פורצי מחשבים ועזר להם לנסות ולחדור למחשבי הבנק. ניסיון כזה כבר דווח בעיתונות בשנת 2004. גם אז ההערכה של הבנק הייתה כי לא נפגעו לקוחות שלו.
אבל האמת היא, שמכל הרי המידע על פריצות למחשב עוד יוולדו עכברים (של מחשב אני מתכוון). כלומר, בסופו של יום - הסיכוי שמשהו יצליח לעבור את המחסומים שיציב בנק באינטרנט בדרך למידע עלינו ילך ויקטן עם הזמן והכי חשוב -החיסכון שיגרם לכל לקוח של בנק משימוש באינטרנט יהיה גדול כל כך, עד שהסיכון יהיה כדאי.
רגע לפני שאתם מהנהנים איתי ביחד, כדאי שתדעו, כי הסיבה שעדיין אין פה בנק כזה היא איננה חוסר ביוזמות בעניין. כמה קבוצות של יזמים כבר ניסו בעבר להקים בישראל בנק אינטרנטי.
בתחילת 2007 אפילו הודלף לעיתונות שבנק ישראל טרפד יוזמה להקמת בנק באינטרנט שהיתה מביאה מיידית להוזלת העמלות בשוק הבנקאות כולו. זו לא קבוצה ראשונה שמתארגנת בעניין זה, אך היא היתה כנראה, הקרובה ביותר להקמה ממשית של גוף בנקאי.
לחצו וחיסכו. אז כן כן, בנק ישראל - שאמון על שמירת התחרות בין הבנקים, הוא זה שהכשיל את היוזמה. על פי פרסומים שהיו בעניין בעיתונות, קבוצת יזמים הציגה כבר באמצע 2006 את ההצעה שלה לפיקוח על הבנקים אך לאחר שהובהר לה כי הליך בדיקת הבנק יארך 5 שנים, וכי אין כל ודאות שהאישור יינתן לבסוף - נטשו היזמים את הרעיון. ושלא תבינו לא נכון. לא היה מדבר כאן בחבורה של צעירי סטראט-אפ עם "ברק בעיניים" מהסוג של - "בוא ניקח את הכסף ונברח". קבוצת היזמים כללה חברת תוכנה ענקית (יש האומרים כי זו היתה נס טכנולוגיות) ואנשי פיננסים בעלי ניסיון רב בענף הבנקאות.
אז עכשיו גם אתם מבינים שיש לעשות מעשה וכדי שנוכל כולנו ללחוץ על כפתור העכבר במקום לעמוד בתור לבנק - על כולנו ללחוץ על בנק ישראל, ולאחר כל הלחצים הללו, אולי תבוא באמת קבוצה שתקים פה אלטרנטיבה אמיתית לשני הבנקים הגדולים.
בנק אינטרנטי אמיתי שיקבל חותמת כשרות מהמדינה, יהיה ראוי ויכול באמת להפוך לענק בנקאות (ואולי גם בסיס לשיווק פנסיוני - או כמו שבזמן האחרון אומרים לכם בחלק מהבנקים הבינוניים - חיסכון לטווח ארוך) ולשנות באמת את יחסי הכוחות לטובתנו. אז קדימה - לחצו ודווחו לבנק ישראל מה דעתכם בעניין.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית
רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.
השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.
המשמעות של ההכרזה
במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.
הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".
- כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.
