הדולר פתח את יום המסחר בירידה של 0.28% אל מול השקל
"כל הסימנים מראים כי המשק הישראלי צומח בקצב מהיר", כך נמסר ע"י סטנלי פישר נגיד הבנק המרכזי. המשך התחזקותו של השקל עשויה להגביל את קצב העלאות הריבית כשיש לזכור שמטרתנו העיקרית היא השגת יעד האינפלציה" הוסיף הנגיד. מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי בסיכומו של חודש אוגוסט רשם השטר הישראלי הופעה מרשימה כשהתחזק מרמות של 4.30-4.35 לאיזורים של 4.1-4.13, פריצת רמת התמיכה המשמעותית 4.1 לכיוון מטה נראית קרובה מאוד ועשויה לשלוח את הצמד לכיוון 4 שקלים לדולר.
הדולר מגלה יציבות אל מול האירו והיין, זאת לאחר שאתמול הצביע סקר הייצור ISM על אינדקס של 52.9 ,קרוב מאוד לצפי של 53.0 ,הנתון נתן דחיפה לבורסה ואף עודד את המשקיעים לקנות את הדולר. למה הדולר לא המשיך להתחזק? "המשקיעים מחפשים סימנים נוספים וצמאים לנתונים כלכליים מכיוונה של ארה"ב, זאת בכדי לקבל תמונה רחבה ככל שניתן על הכלכלה מס' 1 בעולם", כך מוסר לירן קפלוטו, אנליסט בכיר מפינוטק. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.361 אל מול האירו, סביב הרמות של 115.85 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0105 אל מול הסטרלינג.
הערכות הכלכלנים, כי הסיכויים להפחתת ריבית בארה"ב הם 54% בלבד, זאת לקראת פרסום סקירה כלכלית ע"י הפדרל ריזרב בארה"ב. סקירה זו הידועה בשם "ספר הבז'" ועשויה לאותת על סימני חולשה ולהציב את נושא ההאטה בצמיחה תחת אור הזרקורים. מנגד בגוש האירו גוברות ההערכות להעלאת ריבית בכרבע אחוז לרמה של 4.25%, צמצום פער הריביות לטובתו של האירו עשויה להביא לשיפור נוסף במעמדו אל מול הדולר.
ביומן הכלכלי אנו עוקבים מקרוב אחר פרסום סקר הבז' של הבנק המרכזי בארה"ב, הסקר עשוי להצביע על האטה בשוק הדיור והצריכה ובכלל על קצב צמיחה איטי בארה"ב, כמובן שדו"ח מאכזב יחליש את השטר הירוק כנגד העיקריים. "הדולר לא מחזיק מעמד ויש לצפות לירידה במעמדו לאורך חודש ספטמבר", כך נמסר ע"י קוג'י פוקארה אסטרטג מטבעות בכיר מבית השקעות דויטשה שבטוקיו. בקנדה תפורסם החלטת הריבית לחודש ספטמבר, הצפיות הן כי הריבית תשאר ללא שינוי בשיעור של 4.5% . הדולר הקנדי עושה שריר ורושם 4 ימים רצופים של עליות כנגד רוב המטבעות המובילים ויש מקום למהלכים נוספים.
זהב: המתכת הזהובה נסחרת קרוב לשיא של 6 שבועות. זאת בעיקר על רקע קניות זהב פיסי ודחיפה נוספת מכיוון עליות מחירים בסחורות נוספות ובנפט. "הזהב נהנה מעליות בעקבות גידול עונתי בביקוש", כך מוסר היסאקי טסאקה, אנליסט סחורות בכיר מהוג קונג. טכנית ההתנגדות המשמעותית הבאה מתקבלת באיזורים של 690 דולר. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב רמות של 683.50 דולר לאונקייה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.