חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז - 2007

ביום 7.8.2007 פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז - 2007 (להלן - התיקון). להלן עיקרי התיקון.

סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק) קובע מקרים בהם חל איסור על מעסיק לפטר עובד או עובדת (כגון במהלך הריון, במהלך חופשת לידה, במהלך שהיה במקלט לנשים מוכות ובמהלך היעדרות עקב טיפולי פוריות), אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה.

איסורים אלה חלים על המעביד, קרי קבלן כוח האדם, אולם בפועל, פעמים רבות המעסיק בפועל הוא שגורם לפיטורים או לפגיעה כאמור.

לאור האמור נקבע בתיקון לחוק, כי מעסיק בפועל אשר מועסקת אצלו עובדת של קבלן כוח אדם במשך שישה חודשים לפחות, לא יגרום לכך שקבלן כוח האדם יפטר אותה בניגוד להוראות סעיף זה. כמו כן, במידה ועובדת בהריון פוטרה בניגוד להוראות סעיף זה חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת.

בהתאם לתיקון לחוק, בקשה להתיר פיטורים לפי סעיף 9 לחוק תוגש לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.

נדגיש, כי עפ"י התיקון, ההוראות לעיל באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעביד לפי כל דין.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"