חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז - 2007
ביום 7.8.2007 פורסם ברשומות חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז - 2007 (להלן - התיקון). התיקון בא להוסיף ולתקן את חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן - החוק) . להלן עיקרי התיקון.
קיצור חופשת לידה לעובדת שמסרה את ילדה לאימוץ ולאישה הנושאת הריון עבור הורים מיועדים --------------------------------------------------- סעיף 6(ה) לחוק קובע, כי ניתן לקצר את חופשת הלידה של עובדת, אשר ילדה אינו בחיים, בהסכמת העובדת ובאישור רפואי, ובלבד שחופשת הלידה תכלול לפחות שלושה שבועות שאחרי הלידה.
על פי התיקון לחוק, ניתן יהיה לקצר את חופשת הלידה כאמור גם במקרה בו העובדת מסרה את ילדה לאימוץ או שהיא אם נושאת (אישה הנושאת הריון עבור הורים מיועדים), ובלבד שהודיעה על הסכמתה לקצר את חופשת הלידה בדרך שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: "שר התמ"ת") בהתייעצות עם שר הרווחה.
חופשת לידה מלאה לעובד שילדו נמצא בהחזקתו הבלעדית מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ----------------------------------------------------- על פי התיקון לחוק, עובד זכאי לצאת לחופשת לידה אם ילדו נמצא בהחזקתו ובטיפולו הבלעדי, מחמת נכות או מחלה של בת הזוג. זכאות העובד לחופשת לידה תחל ביום בו החלו להתקיים לגביו תנאים אלה, ותקופת חופשת הלידה תהא למשך יתרת חופשת הלידה שלא נוצלה על ידי בת הזוג וכל עוד מתקיימים התנאים האמורים.
העובד יהיה זכאי, בכפוף לאמור לעיל, לחופשת לידה של 14 שבועות, וכן להארכות הקבועות בחוק בשל אשפוז הילד ולידה של יותר מילד אחד.
זכויות הורה מיועד (חופשה ללא תשלום/הגנה מפיטורים) ------------------------------------------------- סעיף 6ב לחוק מחיל חלק מהוראות החוק על עובדת שהתקשרה עם אם נושאת (אישה הנושאת הריון עבור הורים מיועדים) לשם הולדת ילד. בין הוראות אלה מצויות הזכות לחופשת לידה, הזכות לשעת היעדרות במהלך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה והזכות להפרשות לגמל בחופשת הלידה בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
על פי התיקון לחוק, עובדת שהתקשרה עם אם נושאת כאמור, תהיה זכאית, בנוסף להוראות הקבועות כיום בחוק, להאריך את חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום, זאת בתנאים הקבועים בחוק. כמו כן, יחול על העובדת סעיף 9(ג) לחוק, לעניין הגנה על עובדת מפני פיטורים במהלך חופשת לידה, חופשה ללא תשלום מכוח החוק ו- 60 יום לאחריהן.
זכאות לדמי מחלה בהיעדרות בשל שמירת הריון ---------------------------------------- סעיף 7(ג) לחוק קובע את זכאותה של עובדת להיעדר מהעבודה אם מצבה לרגל ההיריון מחייב זאת ובכפוף לאישור רפואי.
בהתאם לתיקון לחוק, דינה של היעדרות זו יהיה כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח הלאומי או שהיא זכאית לתשלום עבור היעדרות זו מכוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
היעדרות עובדת בהריון כאשר מקום העבודה מסכן את העובדת או עוברה על פי התיקון לחוק, עובדת בהריון רשאית להיעדר מעבודתה, אם על פי אישור רופא בכתב, סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים את העובדת בשל היותה בהריון או את העובר. דינה של היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום, אשר לא תפגע בזכויות התלויות בותק. הוראה זו לא תחול על עובדת שנמצאה לה עבודה חלופית מתאימה.
זכאות עובדת מניקה להיעדר ------------------------ על פי התיקון לחוק, עובדת תהיה רשאית להיעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה ועד שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, אם הודיעה למעבידה שהיא מניקה, עבודתה נאסרה בשל ההנקה בהתאם לאישור רופא בכתב ולא נמצאה לה עבודה חלופית. דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום והיעדרות זו לא תבוא במניין לגבי זכויות התלויות בותק. (יודגש כי זכות זו באה להוסיף על שעת ההיעדרות למשך 4 חודשים הקבועה בסעיף 7(ג)(3) לחוק)
זכאות עובדת להיעדר בשל טיפולי פוריות ------------------------------------ סעיף 6(ג)(4) לחוק מסדיר את זכאותה של עובדת להיעדר בתקופה שבה היא עוברת טיפול הפריה חוץ גופית.
על פי תיקון החוק עובדת רשאית להיעדר בהתאם לקבוע בתקנות בתקופה שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ גופית.
זכויות עובד שנולד לו ילד ------------------------ סעיף 6(ב1)(2) לחוק קובע, כי עובדת שאושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, רשאית, בין היתר, לפצל את חופשת הלידה כך ששלושה שבועות או יותר יהיו בסמוך ליום הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך האשפוז או עם סיומה.
על פי התיקון לחוק, עובד שבת זוגתו החליטה לפצל את חופשת הלידה כאמור, רשאי להיעדר למשך התקופה בה היא מאושפזת ושבה פוצלה חופשת הלידה, אך לא יותר מארבעה שבועות. היעדרות זו, דינה כדין חופשה ללא תשלום, אשר לא תפגע בזכויות התלויות בותק של העובד אצל מעבידו. עובד, אשר התייצב לעבודה או הביע רצונו לחזור לעבודה לפני תום חופשתו, לא יוכל המעביד לדחות החזרתו לעבודה בתקופה העולה על שבועיים.
כמו כן, בהתאם לתיקון החוק, עובד רשאי להיעדר מהעבודה, אם הילד שנולד לו נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית, למשך יתרת תקופת חופשת הלידה שלא נוצלה על ידי היולדת.
מועד תחילת חופשת ללא תשלום לאחר חופשת לידה ------------------------------------------ בהתאם לסעיף 7(ד)(1) לחוק, עובדת אשר הועסקה 24 חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה. בהתאם לסעיף זה, תחל החופשה מהשבוע השביעי שלאחר הלידה.
על פי התיקון לחוק, תחילתה של החופשה ללא תשלום כאמור, תהא מתום חופשת הלידה. עוד נקבע, כי החופשה לא תארך יותר משנים עשר חודשים מיום הלידה.
חובת הפרשה לגמל לעובד בתקופת חופשת לידה --------------------------------------- סעיף 7א לחוק מסדיר את חובת המעביד להמשיך לשלם תשלומים לקופת גמל לעובדת ששולמו לה דמי לידה או גמלת שמירת הריון.
על פי התיקון לחוק, תחול חובת הפרשה לגמל גם לגבי עובד הזכאי לדמי לידה, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
איסור העסקת עובד בחופשת לידה ---------------------------- סעיף 8 לחוק אוסר על מעביד להעסיק עובדת בידעו שהיא בחופשת לידה. על פי התיקון לחוק, יחול איסור זה גם לגבי עובד הנמצא בחופשת לידה.
הגבלת פיטורים ------------- איסור פיטורים לאחר לידה- סעיף 9 לחוק אוסר פיטורי עובדת בתקופת חופשת הלידה או במשך 60 יום מתום חופשת הלידה. על פי תיקון החוק, יחול איסור הפיטורים החל על מעביד לגבי עובדת הנמצאת בחופשת לידה הן על עובד הנמצא בחופשת לידה והן על עובד הנעדר כאשר בת זוגתו פיצלה את חופשת הלידה או הילד שנולד לו נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית, כמפורט בתיקון לעיל.
לפי נוסח החוק טרם התיקון, הגבלת הפיטורים בתקופת חופשת הלידה או ההיעדרות עקב מצב בריאותי לאחר הלידה הינה מוחלטת ולא ניתן לפנות לקבלת היתר לפיטורים.
על פי תיקון החוק, שר התמ"ת רשאי ליתן היתר לפיטורים בתקופות אלו כאשר שוכנע, כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור ועסקו של המעביד חדל לפעול או שהמעביד הוכרז כפושט רגל.
עוד נקבע בתיקון החוק, כי ההגנה מפני פיטורים תחול גם לגבי עובדת שנעדרה בשל הנקה, כפי שפורט לעיל.
איסור פיטורים לאחר הפלה- סעיף 7(א) לחוק קובע, כי עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה שבוע לאחר ההפלה, ובאישור רופא עד שישה שבועות.
על פי תיקון החוק, חל איסור לפטר עובדת בתקופת היעדרותה כאמור בסעיף 7(א) לחוק. עוד נקבע, כי במניין ימי ההודעה המוקדמת לא תבוא תקופת היעדרות זו.
סיום חוזה לתקופה קצובה כמוהו כפיטורים- בהתאם לסעיף 9(א) לחוק חל איסור לפטר עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה, ללא היתר. לעניין זה, נקבע בחוק, רואים סיום של חוזה עבודה לתקופה קצובה כפיטורים.
על פי התיקון לחוק, אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה כמוהו כפיטורים בכל המצבים והתקופות שבהם מוגנים עובדת ועובד מפני פיטורים בהתאם לסעיף 9, ובלבד שחוזה העבודה הוא לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים לפחות או לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.
איסור פגיעה בהיקף משרה- בהתאם לסעיף 9א לחוק, חל איסור על מעביד לפגוע בהיקף המשרה של עובדת בהריון באופן העלול להקטין את הכנסתה, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה שישה חודשים לפחות.
על פי תיקון החוק, יחול איסור פגיעה הן בהיקף המשרה והן בשכרה של העובדת (גם אם אינה נובעת מצמצום בהיקף המשרה).
עוד נקבע, כי ההגנה מפני פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה תחול על כל עובדת ועובד בתקופות ובנסיבות שבהן ניתנת להם הגנה מפני פיטורים על פי החוק.
בהתאם לתיקון החוק, שינוי זמני בהיקף המשרה שהם מיוזמתם של העובד או העובדת ומקורם במצב רפואי לקוי, לא יהווה "פגיעה בהיקף משרה". כמו כן, פגיעה בהכנסה מכוח דין או הסכם קיבוצי או פגיעה ברכיב שכר לפי תפוקת העבודה שלא נגרמו מסיבות התלויות במעביד, לא יהוו "פגיעה בהכנסה".
העסקת עובדת בהריון במנוחה השבועית --------------------------------- סעיף 10 לחוק קובע איסור מוחלט להעסיק עובדת בהריון במנוחה השבועית.
על פי התיקון לחוק, מעביד רשאי מעביד להעסיק עובדת בהריון במנוחה השבועית, אם העובדת נתנה הסכמתה בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי לפיו אין מניעה להעסיקה כאמור.
מפקחי עבודה ----------- סעיף 13לחוק מסדיר את סמכויותיו של מפקח עבודה ביחס לחוק.
על פי תיקון החוק, ימונו מפקחים ע"י שר התמ"ת מבין עובדי המשרד, לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה. בנוסף, תיקון החוק מעגן את סמכויות המפקחים, בין היתר, לדרוש ממעביד מידע ומסמכים, וכן כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירה לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע העבירה.
ערעור על החלטה ליתן היתר ------------------------ על פי תיקון החוק, הנפגע מהחלטת שר התמ"ת לעניין מתן היתר, רשאי לערער על ההחלטה בפני בית הדין האזורי לעבודה, תוך 45 יום מהיום שבו הגיעה ההחלטה לידיעתו.
החמרת הענישה בגין עבירה על הוראות החוק -------------------------------------- תיקון החוק מפרט את העבירות הפליליות המעוגנות בו, ביניהן העסקת עובדת בעבודת לילה מבלי לספק לה את התנאים הנדרשים בחוק, העסקה בחופשת לידה ופיטורים בניגוד לחוק.
בהתאם לתיקון העובר על אחת מהעבירות המפורטות בו, דינו מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (134,600 ש"ח).
אחריות נושא משרה ---------------- על פי תיקון החוק, נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן על מנת למנוע עבירה לפי החוק. עוד נקבע, כי היה ונעברה עבירה לפי החוק, חזקה על נושא המשרה כי הפר את חובתו כאמור, אלא אם כן הוכח אחרת. המפר הוראה זו דינו הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (67,300 ש"ח).
בהתאם לתיקון "נושא משרה" הינו מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום בו בוצעה העבירה.
תיקון חוק הביטוח הלאומי ----------------------- במסגרת תיקון החוק תוקן חוק הביטוח הלאומי לעניין זכאות עובד לדמי לידה. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר שמירת הריון כ"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".
בהתאם לתיקון חוק הביטוח הלאומי, בנוסף להגדרה כאמור, "שמירת הריון" תהיה גם היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, המסכנים את האישה בשל היותה בהריון או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה.
עוד נקבע בתיקון חוק הביטוח הלאומי, כי לא תישלל זכאותה של עובדת לגמלת שמירת הריון בשל זכאותה לדמי מחלה לפי חוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה בעד אותה תקופה.
תחילת התיקון ביום 5.9.2007.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
