שביתת עובדים ברשות המסים נכללה בתקופת ההתיישנות

תקציר פסק דין: עמ"ה 526/04, עמ"ה 614/04 המערערים: עדן ש. א. חברה בע"מ, שמעון אזולאי המשיב: פקיד שומה חדרה העובדות: ---------- במסגרת שומות מסוג 03 ("שומות שלא בהסכמה"), שהוציא פקיד השומה, חדרה [להלן - "המשיב"] לחברת עדן ש. א. חברה בע"מ ושמעון אזולאי [להלן - "המערערים"], סירב המשיב להתיר ניכוי הוצאות מסוימות, שדרשו המערערים לנכותן. ביום 12 בספטמבר 2002 שלח מייצג המערערים בדואר רשום השגה לפקיד שומה חיפה. בתקופה, אשר מ-9 בספטמבר 2002 ועד ל-19 בנובמבר 2002, נקטו עובדי פקיד השומה עיצומים; ובמסגרתם לא נתקבלו דברי דואר במשרדי פקיד השומה. בסיום השביתה לקחו עובדי פקיד השומה חדרה את הדואר, שנשלח אליהם בתקופת השביתה. רכז החוליה הזין במחשב את התאריך 13 בספטמבר 2002 כתאריך קבלת ההשגה. הסיבה לרישום קבלת ההשגה בתאריך האמור, ולא בתאריך, שבו נתקבלה ההשגה בפועל, היה כדי למנוע ויכוח בעתיד לעניין התיישנות ההשגה: אם מחודש ספטמבר מונים את השנה או מחודש נובמבר. את טענת התיישנות טען המייצג רק בדיון, שקיימו (לטענתו) ב-17 בספטמבר 2003; ולעומתו, לטענת פקיד השומה - טענה זו טען המייצג רק בדיון שקיימו ב-22 בספטמבר 2003. מיד לאחר אותו מועד הוציא, ביום 24 בספטמבר 2003, פקיד השומה צו. במקביל, כדי שתיקלט הוצאת הצו, שינה פקיד השומה את מועד קבלת ההשגה למועד הקבלה בפועל (נובמבר 2002), ולא המועד שנקבע בתחילה (ספטמבר 2002). שאלות לדיון ממתי סופרים את השנה להתיישנות ההשגה [?] - מ-6 ימים לאחר משלוח ההשגה בדואר רשום [?], או ממועד הקבלה בפועל [?]. הנַפְקוּת תהיה בעת שביתה כפי שתואר לעיל. דיון ומסקנות: ----------------- השופטת וסרקרוג קובעת: כאשר אורך תקופת ההתיישנות למתן החלטה בידי פקיד שומה נזכרת בחוק, הארכת המועד האמור אפשרית, רק אם יש הוראה מפורשת אחרת בחוק. סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] קובע, שהשגה מתקבלת, אם בתוך שנה ממועד הגשתה לא הגיעו הצדדים להסכם או פקיד השומה לא הוציא שומה לפי מיטב השפיטה. אף על פי שההשגה נשלחה, ביום 12 בספטמבר 2002, אל פקיד שומה חיפה ולא חדרה - הרי, לדעת השופטת, אין הדבר משנה, ויש למנות את השנה ממועד שהגיעה ההשגה אל פקיד השומה, ולא מהמועד שהגיעה ההשגה אל פקיד השומה הרלוונטי. מכיוון שההשגה נשלחה בדואר רשום, יש לפנות אל הוראת סעיף 238(א) לפקודה, אשר מאפשר לפקיד השומה להודיע לנישום הודעה, הנשלחת בדואר רשום. הודעה כאמור - יראוה כמתקבלת מהיום השישי מיום המשלוח. אף על פי שהוראות הסעיף חלות על משלוח מן פקיד שומה אל נישום - יש להפעיל כאן את עקרון השוויון, ועל פיו להפעיל את הוראות הסעיף גם בהודעה מן נישום אל פקיד שומה. לפיכך, יש לראות את ההשגה כאילו נתקבלה ביום 18 בספטמבר 2002. טענה, שתקופת שביתה אינה נכללת במניין השנה, אינה יכולה להתקבל, אם אין הוראה כאמור בפקודה. גם הסעיפים, שאפשרו הארכות - היו הארכות לטובת הנישום; אין סעיף, שמאריך מועד לרעת הנישום. על כן - ללא סעיף, שיאפשר לא למנות את תקופת השביתה במניין השנה, הייתה ההשגה אמורה להתקבל. ועוד בעניין: כאן אין מדובר, שהתשובה על ההשגה הייתה מוכנה, ושהיא לא נשלחה רק בגלל השביתה. גם טענת השתק (לא נטענה טענת התיישנות מיד בתום השנה), כשלעצמה, אינה טענה שיכולה לגרום לדחיית הערעור. טענת השתק היא טענה, שיכולה להצטרף לטענות נוספות; אולם הטענה הזו - כשהיא לעצמה - אינה יכולה לפגוע בזכות הקניין של הפרט. לפיכך, הערעור מתקבל. בבית המשפט המחוזי בחיפה לפני: כב' השופטת שולמית וסרקרוג ניתן ב-6.8.2007