מיטב: הנגיד יותיר את ריבית חודש אוגוסט ברמת 3.5%
התחזקות השקל והאינפלציה הנמוכה הביאו את נגיד בנק ישראל להתחיל בחודש נובמבר 2006 בביצוע מדיניות מוניטרית מרחיבה, קרי להוריד את הריבית. מדיניות זו נתנה אותותיה לראשונה מאז אמצע מאי, מועד בו ביצע המטבע האמריקאי תפנית, כששערו רושם התחזקות משמעותית מול השקל. האינפלציה, בתגובה, המשיכה להראות סימני "התאוששות", ומדד המחירים לצרכן לחודש יוני, אף הפתיע את השוק וקפץ ב- 0.7%. שיעור השינוי ברמת המחירים, אמנם חריג, אך אינו מבטא עדיין לחצים אינפלציוניים ניכרים, בפרט לנוכח תיקון הטיית מחירים מהעבר. בבית ההשקעות מיטב מעריכים, כי מוקדם להניח כי על בסיס המדד האחרון בלבד, יחליט נגיד בנק ישראל להעלות את שער הריבית. להערכת מיטב, הריבית המוניטארית לחודש אוגוסט תיוותר על כנה ברמה של 3.5%. זאת, נוכח הציפיות האינפלציוניות ל- 12 החודשים הקרובים, שעומדות בטווח יעד הממשלה. בהודעות הריבית שמתפרסמות מדי חודש מדגיש בנק ישראל, כי הוא מנהל מדיניות מוניטרית שנועדה לשמור על יציבות המחירים במשק, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה. בשנת 2006 כולה ירד מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.1%, חריגה משמעותית מיעד הממשלה. זאת, בעיקר עקב היחלשות הדולר וירידה חדה במחירי הדלקים. ירידה זו הובילה להורדת הריבית בישראל בשיעור מצטבר של 2.0% עד כה. השפעת הפחתות הריבית האחרונות על פיחות השקל ועליית מחירי הנפט בעולם, יחד עם התעוררות הצריכה הפרטית, יצרו שינוי כיוון. סימן ההיכר הראשון היה מדד מאי, שנותר ללא שינוי, בעוד ההערכה הרווחת בשוק צפתה ירידה של 0.2%. סימן ההיכר השני ניתן במדד יוני, שהפתיע וטיפס ב- 0.7%, בעוד שתחזיות הכלכלנים צפו לו עלייה של 0.4% בלבד. מומחי מיטב צופים, שמדדי יולי ואוגוסט יעלו בשיעור מצטבר (יחד) של כ- 1.2%, ולכן קרב המועד שבו האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים תיכנס לתחום היעד, ובמועד זה או קרוב אליו יתחיל בנק ישראל בסדרה של העלאות ריבית. כלכלני מיטב מעריכים, כי בנק ישראל ינקוט במדיניות זו (הותרת הריבית על כנה) גם בחודש - חודשיים הקרובים, שכן, לאחר תהליך ארוך של הפחתות ריבית מידי חודש, זקוק המשק להפוגה קלה לפני העלאת הריבית. במיטב מאמינים, כי לקראת סוף שנת 2007 תועלה הריבית בכ- 0.75%, ותעמוד על רמה של 4.25%, אלא אם כן, יחול שינוי חד בשערו של הדולר, כלפי מעלה או כלפי מטה, שיגרום לתפנית במדיניות המוניטארית של בנק ישראל. בבית ההשקעות מיטב מסבירים, כי שוק המט"ח, ובכלל זה השינוי ביחסי הכוחות של השקל מול הדולר, היווה גורם מרכזי בהחלטות הנגיד האחרונות. השקל, שהתחזק משמעותית כלפי הדולר בשנה אחרונה, היה בין המרכיבים המהותיים שהשפיעו על סביבת האינפלציה ועל המדדים השליליים. השפעת תהליך הפחתת הריבית החלה לבוא לידי ביטוי בשוק ההון, כשמאז הפחתת הריבית האחרונה (28.5), עלה שערו של הדולר בשיעור נאה של 6.3%, ומאמצע מאי ועד היום עלה שערו בכ- 9.0%. זאת, בין היתר, על רקע עליית התשואות לפדיון בארה"ב בצורה משמעותית שהביאה ליציאת כסף מהארץ בעיקר מצד גופים זרים, יציאה שלוותה, כמובן, ברכישת מט"ח. עוד מציינים במיטב, כי בעוד שבעבר, נושא הריבית בארה"ב היווה גורם מהותי במכלול השיקולים של בנק ישראל, נראה כי לאחרונה, נוכח הציפיות שהריבית בארה"ב תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים, הועבר מרכז הכובד אל הפרמטרים המקומיים, המהווים חלק מרכזי בהחלטת הנגיד. אחד השיקולים הינו קצב צמיחת המשק. קצב הצמיחה המהיר של המשק ותומך, בהמשך, בהעלאת הריבית נוכח סגירת "פער התוצר". שקלול גורמים כנ"ל מביא את כלכלני מיטב להערכה, שהנגיד יודיע ביום שני (23.07) על הותרת הריבית על כנה, ברמה של 3.5%.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת הכנסות משכירויות בהיקף של 8 מיליון שקל
רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים שבה אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024
העלמות מס רשות המסים חשפה פרשיית העלמות מס בהיקף נרחב במזרח ירושלים: על פי הודעת הרשות ופרוטוקול מבית משפט השלום בעיר, אב ובנו, ווזוז עבד אלעזים ובנו ווזוז נדאל, חשודים כי הסתירו הכנסות של כ-8 מיליון שקל מהשכרת נכסים בשנים 2018-2024. על פי ממצאי החקירה, האב מחזיק בשלושה בניינים בבית חנינא הכוללים כ-39 דירות, וכן בבעלויות על חניונים, אולם אירועים ומתחם חנויות בעיר העתיקה ובראס אל עמוד.
כבר בשנת 2017 נחתם מולו הסכם שומה שקבע כי הכנסותיו משכירות ייחשבו כהכנסה מעסק. למרות זאת, לפי החשד, בשנים 2018-2024 הוא
פיצל את ההכנסות והסב אותן לילדיו, תוך שימוש בעורמה ובתחבולה כדי להפחית את נטל המס ולמנוע דיווח מלא.
מהבקשה לשחרור בערובה עולה כי סך ההכנסות שהוסבו ונרשמו על שמו של האב בלבד עמד על כ-6.5 מיליון שקל, בעוד שבנו נדאל דיווח רק בשנת 2022 על בניין בן
עשר דירות שהניב הכנסות החל מ-2019. על פי החשד, בגין דירות אלה הועלמו הכנסות נוספות של כ-1.5 מיליון שקל.
במהלך החיפוש שנערך ב-13 באוגוסט 2025 נתפסו מסמכים רבים בביתם, ולאחר מכן הובאו האב והבן לחקירה. בהמשך הם שוחררו על ידי בית משפט השלום בירושלים
בתנאים מגבילים, הכוללים הפקדת ערבויות כספיות בהיקף של מאות אלפי שקלים ואיסור יציאה מהארץ לתקופה של חצי שנה.
- משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה
- ביקורת ספרים העלתה תמונה מטרידה באזור המרכז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים הדגישה כי מדובר בחקירה מתמשכת, וכי במידה שיוגשו כתבי אישום, יעמדו החשודים בפני סעיפים פליליים חמורים בעבירות מס.
