סיווג עסקה כמכירת מוניטין
סקירת פסק דין בעניין סיווג עסקה שנקשרה בין יועץ מס לרואה חשבון - האם מדובר במכירת מוניטין?
בפסק הדין, בעניין עמה (י"ם) 9018/05, נאנס אברהם נ' פקיד שומה ירושלים 3, דן בית המשפט בסיווג עסקה שנקשרה בין המערער, יועץ מס במקצועו, ובין רואה חשבון. לטענת המערער מדובר במכירת מוניטין, בעוד המשיב טוען, כי המדובר בנכס הוני שאינו מוניטין.
במכירת מוניטין, פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], עובר לתיקון 132, העניקה הטבה לנישום באמצעות חישוב שונה של הסכום האינפלציוני, באופן המגדיל את המס שעליו מוטל מס בשיעור 10%, בעוד על רווח ההון מוטל מס בשיעור 50%.
ביום 31.12.2002, עם קבלת תיקון 132 לפקודה בכנסת, התבטלה ההבחנה בין מוניטין לנכסים אחרים - לעניין סעיף 88 לפקודה, והטבת המס האמורה התבטלה. מטרת הרפורמה בהקשר זה הייתה להשוות את דין המס במכר מוניטין לדין המס במכר נכס הוני אחר, וכך לצמצם את החיכוך הבלתי פוסק בין הנישומים לרשות המסים בישראל.
העסקה שבה עסקינן באה לעולם קודם לביטול האמור.
המערער בפסק הדין פעל כיועץ מס עד לשנת 1997. ביום 26.11.1997 נחתם הסכם בינו לבין שכנו, רואה חשבון [להלן - "רו"ח"]. על פי הסכם זה, המערער התחייב לחדול מלעסוק כיועץ מס עצמאי, החל מיום 1.1.1998, להעביר את "המוניטין וחוג הלקוחות" שלו לרו"ח ולהצטרף כעובד שכיר למשרדו.
סוכם כי במסגרת עבודת המערער כשכיר, הוא יעבוד, הן על תיקי הלקוחות שהיו קשורים אליו כעצמאי והן על תיקי לקוחות חדשים, זאת, על פי שיקול דעתו של הרו"ח. עוד נקבע בהסכם, כי תמורת ההתחייבות של המערער, הרו"ח ישלם למערער - בכל אחת משלוש השנים 1998, 1999 ו-2000 - נוסף על שכרו החודשי בעבור עבודתו כשכיר, תשלום שנתי בשיעור 28.33% מסכום ההכנסות שהלקוחות, שהיו קשורים עם המערער לפני ההסכם, ישלמו בפועל באותן שנים.
המערער לא דיווח כלל על העסקה ואף לא שילם מקדמה בגין רווח הון, כהוראת סעיף 91(ד)(1) לפקודה.
בשנת המס 2000 המערער קיבל לידיו סכום של 84,731 ש"ח על פי הסכם פשרה, שנחתם בינו לבין הרו"ח במסגרת הליך משפטי, ובדו"ח לשנת 2000, המערער דיווח על הכנסה זו כמוניטין.
בית המשפט דחה את טענת המערער וקבע כדלהלן:
עסקינן בשאלת סיווגה הנכון של העסקה, על פי המהות הכלכלית האמיתית, שאינה בהכרח זהה ללבוש החיצוני שניתן לה בהסכם. בסוגיית סיווג העסקה אין מחלוקת שהנטל הוא על המערער, שהוא בבחינת המוציא מחברו.
על פי המתואר לעיל, ההסכם התכוון מפורשות ל"מכר מוניטין וחוג לקוחות". האם יש בכך כדי לחייב את קבלת גישת המערער? הפסיקה קבעה בעקביות, כי:
"כאשר נדרש בית המשפט לטפל בשאלת חבות העסקה במס, המונחים בהם השתמשו הצדדים להסכם והלבוש שבו הם הלבישו את ההסכם מהווים ראיה לכאורית על טיב תוכנו ולא יותר מזה."
לכן, אין בעובדה, שההסכם התכוון למכירת מוניטין, כדי להכריע בשאלת מהות העסקה.
כמו כן טענת המוניטין היא טענת עובדה משפטית, שהוכחתה תהיה באמצעות מי שמבקש להיסמך עליה: "הוכחה זו אינה קלה כלל ... על הטוען למוניטין להביא ראיות משכנעות אובייקטיביות, שהמדובר הוא אכן במוניטין".
להוכחת המוניטין המערער נשען אך ורק על הערכתו העצמית. ברם, ברי שאין מדובר בהערכה אובייקטיבית, אלא בהערכה עצמית. המערער לא העיד אחד מלקוחותיו, ואף לא העיד את רו"ח. אי אפשר להסתפק בהוכחה מעין זו.
נוסף על כך, הפנה בא כוח המשיב להיעדר הוכחת סממן נוסף, אשר נקבע בפסיקה כדרוש להוכחת מכירת מוניטין. סממן זה הוא היפרדות המוכר מן המוניטין.
בהיעדר היפרדות - אין להכיר במכירת המוניטין. גם בעניין דנן אין היפרדות, שהרי על פי המוסכם היה על המערער לעבוד כשכיר אצל הרו"ח ולטפל בלקוחותיו לשעבר. הדעת נותנת, כי הוראה זו באה כדי להוסיף ולקשור את אותם הלקוחות, שהיו רגילים לעבוד עם המערער, למסגרת החדשה של עבודתו. כך או אחרת, המערער לא נפרד מהם.
אם המערער, ממילא, נשאר לעבוד במסגרת החדשה ולשרת את הלקוחות, איזה צורך היה לרו"ח לשלם בעבור המוניטין שהוא, כאמור, הכוח המושך את הלקוחות ?
לאור האמור, בית המשפט דחה את כלל טענות הערעור, ואישר את שומת המשיב.
הכותבים - ממשרד אבישי מלכא ושות', עורכי דין.
הערת מערכת: את פסק הדין המלא ניתן לקבל במערכת "פקס טקס".
המידע באדיבות "כל מס" מחברת חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע
אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים
מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".
