ניתוח טכני: אלווריון - ממשיכה במסע ההתאוששות

אחרי תהליך של איסוף סחורה פרצה המניה מעלה ומרבית הסימנים מעידים על עתיד חיובי
אייל גורביץ |

איסוף סחורה הוא תהליך מעניין ומלא מידע. זהו תהליך שראשיתו לאחר מגמת ירידה ארוכה ובמסגרתו מעריכים הגופים המוסדיים שמחירה של המניה הגיע לתחתית ומכאן הכיוון אמור להיות כלפי מעלה. ואיך בדיוק הם מגיעים למסקנה זו? על ידי ניתוח מעמיק של מצב החברה. מה לעשות ולגופים הגדולים יש משאבים משמעותיים, אנשי מקצוע שתפקידם לנבור בדו"חות הכספיים של החברות ולחלץ משם את ההזדמנויות הקורצות. תהליך האיסוף מתחיל, אם כן, בעקבות ניתוח כלכלי מעמיק. כאשר נזהה תהליך של איסוף סחורה ברור שהניתוח הכלכלי כבר בפנים, מגולם ובוצע. ואותו גוף גדול שאוסף את הסחורה, עושה זאת משום שהוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים.

ב-19 לאפריל ניתחתי לאחרונה את מניית אלווריון כאשר המסקנה היא שהמניה חווה תהליך של איסוף סחורה. עוד הערכתי ששבירתה מעלה של רמת 36 שקלים למניה תעיד על סיום תהליך האיסוף ויציאתה לדרך של מגמת העלייה. המניה אכן שברה מעלה תוך מחזורים גדולים ולפני פרק זמן לא רב הגיע למחיר של 41.5 שקלים למניה. משם החל תיקון טכני. והשאלה היא כמו תמיד לגבי המשך הדרך.

המגמה הראשית באלווריון היא כעת מגמת עלייה ברורה. אפשר לראות את האופן שבו מסודרות נקודות השיא והשפל. בנוסף, ההגעה למחיר שיא של 41.5 שקלים למניה לוותה במחזור מסחר גבוה, דבר המעלה את הסבירות שרמת שיא זו אינה האחרונה בסדרה וכל ירידה צפויה להיות בבחינת ירידה לצורך עלייה.

ירידות המחירים של השבועיים האחרונים הן תיקון טכני למהלך העליות 31.20 – 41.50 שקלים למניה. תיקון טכני בסיסי אמור לחסל בין 33% - 66% מהמהלך שקדם לו. במקרה של אלווריון יעדי המחירים של התיקון מצויים בין 37.5 – 35.05 שקלים למניה, כאשר לפני כשבוע הגיע המניה ליעד המינימאלי. בנוסף אפשר לראות את רמת התמיכה הקיימת במחיר של 36 שקלים למניה. רמה זו שימשה בעבר כרמת התנגדות ועם פריצתה מעלה אמורה להפוך תפקיד ולשמש כרמת תמיכה. עד לכתיבת שורות אלו היא עושה כן.

על בסיס הנתונים הקיימים גורסת הנחת העבודה שכיוונה של אלווריון הוא כלפי מעלה וכי ירידות המחירים של השבועיים האחרונים אינן אלא תיקון טכני במסגרת גל עליות קיים ומתמשך. הנחת עבודה זו תהיה בתוקף כל עוד לא תחרוג המניה מיעד התיקון המקסימאלי בו נקבתי בגוף הסקירה.

מאת: אייל גורביץ

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלוםעפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלום

עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג

על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"

רן קידר |
נושאים בכתבה עפר קליין

פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי. 


חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל. 

הכנסות המדינה ממסים בספטמבר היו גבוהות מהצפוי, אם כי נמוכות ביחס לחודשים הקודמים. ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה, והגירעון יציב ברמה של 4.7% מהתוצר, עם צפי לעלייה מסוימת עד סוף השנה. 

בספטמבר עמדו הכנסות המדינה ממסים על כ-43 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), גבוה מהציפיות. מדובר בעלייה של כ‑10% לעומת ספטמבר אשתקד, בהובלת המיסים הישירים, בעוד המיסים העקיפים עלו בקצב מתון יותר, בין היתר בשל מיעוט ימי עסקים. למרות הנתון המעודד יש לציין כי הגידול בהכנסות נמוך ביחס לחודשים הקודמים. מנגד, ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה ועמדה על כ-55 מיליארד ₪, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך הגירעון נותר יציב ברמה של 4.7% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, למרות סיום הלחימה, הגירעון צפוי לעלות במתינות ברבעון האחרון של השנה ולהתכנס סביב היעד (שעודכן למעלה) כ-5.2%.


בעולם

קרן המטבע צופה צמיחה מעט גבוהה יותר השנה והאטה מזערית בשנים הבאות, תוך שהיא מדגישה את הסיכונים לתחזית בשל מדיניות המכסים של ארה"ב, ומתריעה מפני אינפלציה גבוהה וחוב ציבורי גבוה.