בפריזמה ממליצים: קנו אג"ח שקליות ולא צמודות
בבית ההשקעות פריזמה מפרסמים היום סקירה חיובית למגמה הצפויה בשוק ההון בארה"ב ובישראל. בשורה התחתונה, כלכלני בית ההשקעות מעריכים כי אמנם בטווח הקצר, מהלך עליית התשואות האחרון והחשש מפני הבעיות בשוק ה-CDO מעלים את הסיכון לשוק המניות. אולם, בטווח הבינוני צופים בחברה מומנטום חיובי שבו סיום מחזור העלאות הריבית וצמיחה מאוזנת בעולם יתמכו בשוקי המניות בארץ ובעולם.
מבין הגורמים החיוביים במשק, מחלקת המחקר של פריזמה מציינת לטובה את המדד המשולב לחודש מאי, אשר עלה בשיעור חודשי של 0.7% ואומרים: "נתוני המדד המשולב מעידים על המשך הצמיחה המהירה של הסקטור העסקי המקומי, להערכתנו מגמה זאת צפויה להמשיך בחודשים הקרובים, על רקע התגברות הצמיחה העולמית".
בנוסף, נזכר לטובה השיפור גם בפעילות היצוא.סעיף יצוא השירותים צמח בשלושת החודשים האחרונים בשיעור של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ודחף את המדד כלפי מעלה. סעיף היבוא במדד צמח בשיעור גבוה של 17.1% בשלושת החודשים האחרונים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. לטענת הכלכלנים, "עלייה ביבוא הנובעת גם מגידול ביבוא מוצרי השקעה ויבוא חומרי גלם הינה אינדיקאטור חיובי למגזר היצרני המקומי, המגלמת ציפיות לעלייה בפעילות היצרנית בחודשים הקרובים".
כמו כן, הלמ"ס פרסם את נתוני הפדיון של ענפי המסחר והשירותים לחודש אפריל האחרון, בשליש הראשון של שנת 2007 חל זינוק של 15.4% בפדיון ענפי השירותים העסקיים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מצד שני, שיעור הגידול המתון יחסית בענפי המסחר הקמעונאי מעיד על לחצי ביקוש מוגבלים מצד הצרכנים המקומיים.
ריבית בנק ישראל צפויה להישאר ללא שינוי
בנק ישראל צפוי להכריז ביום שני על הריבית חודש יולי. הבנק צפוי לטענת כלכלני פריזמה להותיר את הריבית ללא שינוי ובכך לסמל למעשה את סיום מחזור הורדת הריביות. חשוב לזכור שרמת שער החליפין הנוכחית סביב 4.2 שקל/דולר הינה רמה ניטראלית בעיני בנק ישראל, שאינה מבטאת חשש מפני חריגה אינפלציונית מעל לגבול העליון של יעד המחירים (3%). בעקבות הפיחות בשע"ח של השקל מול הדולר ועליית מחירי האנרגיה מעדכנים בבית ההשקעות את מדד המחירים לחודש יולי לעלייה של 0.5%. עם זאת הכוחות הריאליים מוסיפים לתמוך בהתחזקות השקל ולכן תחזית האינפלציה לשנת 2007 עומדת על כ- 1.3% וב-12 החודשים הקרובים על כ- 1.8%.
ההמלצה: אג"ח שקליות עדיפות על אג"ח צמודות בחודשים הקרובים
השילוב בין הציפיות של כלכלני פריזמה להמשך התחזקות השקל, יחד עם ציפיותם לאינפלציה נמוכה מזו שמרבית הכלכלנים במשק חוזים, מביאה אותם להמליץ חד משמעית על אג"ח שקליות ולא צמודות מדד.
השבוע האחרון אופיין בהיחלשות המטבע המקומי כנגד הדולר, כאשר לקראת סוף השבוע נסחר השקל ברמות סביב רמות של 4.23 שקל/דולר. אולם, לטענת הכלכלנים, שצופים המשך התחזקות של השקל, "היחלשות המטבע נבעה בעיקר ממניעים מקומיים, זאת לנוכח התחזקות לא מבוטלת של מטבעות של שווקים מתעוררים מול הדולר. ייתכן כי להסלמה במצב הביטחוני הייתה השפעה על פעילותם של משקיעים זרים בכיוון של הקטנת חשיפה לשוק המקומי".
מניתוח גרפי של תשואות האפיק השקלי והצמוד, עולה כי הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון הן לרמות של 2.0%-2.5% בטווח הקצר, ורמות של 2.6%-2.7% בטווח הבינוני לפדיון.
ציפיות אלו משתקפות גם בשוק המק"מ, שאר מגלם כעת ציפיות מלאות לשתי העלאות ריבית בשנה הקרובה אולם בפריזמה מעריכים אחרת: "הקריאות שנשמעות בשוק ההון לגבי הצורך בהעלאת הריבית המקומית כעת, הינן מוקדמות מאוד. רמת שע"ח הנעה סביב 4.2 שקל/דולר נחשבת לרמת שער חליפין ניטראלית מבחינת בנק ישראל ובטח לא כזאת הדוחפת את האינפלציה לתחום העליון של טווח המחירים של בנק ישראל. בנוסף לכך, אנו מעריכים שהאינפלציה בשניים עשר החודשים הקרובים צפויה להסתכם ב-1.7% בלבד, נמוך מהציפיות הגלומות בשוק ההון כיום".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
