בשבוע שחלף התחזק הדולר ב-1.1%; האנליסטים מנתחים

לאחר שבסיכום שבועי התחזק הדולר בכ- 1.1% מול השקל ונחלש בכ-0.7% מול האירו, הכלכלנים מסבירים את שהיה ומספקים תחזיות להמשך
סיון איזסקו |

"הירידות בשוק ההון מורידות מהאטרקטיביות של השקל אל מול השטר הירוק אשר ירודה מאליה בהינתן פער הריביות חסר התקדים של 1.75%. כמו כן פער התשואות בין האג"ח של ממשלת ארה"ב לאג"ח הישראליות צומצם משמעותית ומוסיף לפגיעה בכוחו של השקל", כך מציינים כלכני פינוטק.

ביום שני הקרוב צפוי נגיד בנק ישראל להכריז על הריבית אשר,על פי הערכות כלכנים צפויה להשאר ללא שינוי.

בפינוטק מציינים, כי נכון לעכשיו איננו צפויים להורדות ריבית נוספות אך אנו עשויים לראות שנוי כיוון בתקופה הקרובה. "במהלך השבוע הקרוב צפוי השקל להמשיך ולהסחר בתווך מחירם של 4.1700 - 4.2500 פריצה של תווך זה עשויה להביא את הזוג לאיזור הרמות של 4.1200 .זאת על רקע החלשותו של הדולר לקראת סיום המסחר ביום שישי וצפיה לנתונים שליליים על שוק הדיור בארה"ב במהלך השבוע הקרוב" מעריכים כלכלני פינוטק.

בבנק אגוד מציינים, כי לקראת סיום המסחר השבועי ביום חמישי ושישי נחלש הדולר אל מול השקל וסגר את השבוע ברמת 4.142 שקל לדולר בעיקר לאור פרסום מדדי המחירים ליצרן ולצרכן, אשר הצביעו על ירידה בלחצים האינפלציוניים והורדת הסבירות להעלאת ריבית נוספת בארה"ב בתקופה הקרובה: מדד המחירים ליצרן לחודש מאי עלה ב-0.9% לעומת צפייה לעלייה של 0.6% בלבד.

בבנק אגוד מפנים את תשומת ליבנו גם לעובדה, כי הגרעון במאזן התשלומים האמריקאי לרבעון הראשון של השנה עומד על כ-192.6 מיליארד דולר, ירידה של 0.1% לעומת הרבעון האחרון של 2006 והן לעומת צפיית האנליסטים לרמת 201 מיליארד דולר.

עוד מציינים כלכלני בנק אגוד, כי בתחילת שבוע המסחר שחלף התפרסמו נתוני נדל"ן שהאירו אור חיובי על הענף שמצוי בהאטה, התחלות הבנייה לחודש מאי ברמת 1474 אלף יח"ד, התחלות הבנייה ירדו אמנם ב-2.1% לעומת חודש אפריל (1528 אלף יח"ד) אך היו גבוהים מהקונצנזוס ברמת 1742 אלף ואישורי הבנייה שעלו ב-3% לרמת 1501 אלף אישורים לעומת 1429 אלף בחודש אפריל וצפיית אנליסטים לרמת 1473 אלף בחודש מאי. מנגד מדד MBA למשכנתאות המשיך לרדת בשבוע שהסתיים ב-16 ביוני ב3.4%, נתונים אלו חיזקו את המטבע האמריקאי מול שאר המטבעות בעולם.

בבנק לאומי מציינים, כי בנק ישראל דיווח השבוע כי יתרת הנכסים של המשק בחו"ל ויתרת התחייבויותיו לחו"ל גדלו בסוף מרץ 2007 בכ-7.2 מליארד דולר ובכ- 9.4 מליארד דולר בהתאמה לעומת סוף 2006. כתוצאה מכך גדלה יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל ברבעון הראשון של 2007 בכ- 2 מליארד דולר.

בצד הנכסים, בלטה העלייה בפיקדונות בחו"ל של המגזר העסקי על רקע התרחבות פער הריביות השלילי וכן בלטו ההשקעות הישירות וההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר בחו"ל, על רקע המשך התאמת התיקים של המגזר הפרטי הלא בנקאי בעקבות הרפורמה במס. בצד ההתחייבויות, בלטו העלייה בהשקעות במניות בתיק למסחר וכן עליות המחירים של המניות הישראליות. בהקשר זה יש לציין כי במהלך הרביע האחרון של 2006 רכשו תושבי חוץ אגרות חוב שקליות בהיקפים גדולים במסגרת הרפורמה של עושי השוק.

במהלך הרביע הראשון של 2007, נעצרה מגמה זו לחלוטין, עקב מיעוט הנפקות, ומיצוי אפיק זה על ידי תושבי חוץ.

בנוסף, עודף הנכסים במכשירי חוב מול חו"ל (חוב חיצוני נטו שלילי) המשיך לגדול ברבעון הראשון והגיע לכ-39 מיליארדי דולרים - שיא של כל הזמנים.

עוד מציינים כלכלני בנק לאומי, כיהלמ"ס פרסם בשבוע שחלף את נתוני סחר החוץ לינואר-מאי 2007 מהם עולה כי מול ארצות האיחוד האירופי הסתכם הגירעון המסחרי (למעט יהלומים) ב- 1.5 מליארד דולר, מול ארצות אסיה נרשם גירעון דומה. לעומת זאת מול ארה"ב נרשם עודף מסחרי (למעט יהלומים) של 1.2 מליארד דולר. עודף מסחרי זה מול ארה"ב נתן תמיכה לשקל מול הדולר בתקופה האמורה.

עוד מציינים בלאומי, כי הלמ"ס פרסם כי ברביע הראשון של 2007 הסתכם העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בכ- 1.7 מליארד דולר (ירידה לעומת העודף שנרשם ברביע הקודם וברביע המקביל אשתקד שעמדו על 1.8 מליארד דולר ועל 1.9 מליארד דולר בהתאמה). חלק מההסבר לירידה בעודף נעוץ בהרעה מסויימת שחלה בחשבון השירותים. נתונים אלו עשויים לאותת על ירידה שתחול בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ב- 2007, מה שכשלעצמו עלול להחליש את השקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.