עוד סיבוב ב"בורסה של גאידמק": המטרה הפעם - טיב טעם
גאידמק ממשיך לקנות חברות בבורסה של ת"א. טיב טעם מדווחת הלילה כי בשעות הצהריים היום חתמו אנטר הולדינגס וטלילו אחזקות שבשליטת קובי טריביטש על הסכם עם ארקדי גאידמק למכירת מעל ל-52 מיליון מניות רגילות של החברה המוחזקות על ידי אנטר הולדינס (של עמית ברגר) וקובי טריביטש יחד, המהוות 51% מהונה המונפק של טיב טעם, תמורת סך של 100 מליון דולר. מדובר בפרמיה של 83% על מחיר המניות בשוק - ביום חמישי.
המחיר העולה מהעסיקה למניית החברה הוא של 8.02 שקל (לפי השער היציג של הדולר במועד הדיווח העומד על 4.193 שקל). זאת, לעומת מחיר של 4.30 שקל למניה בסגירת הבורסה ביום חמישי.
על פי ההסכם יימכרו כל אחד (אנטר וטריביטש) 25.5% ממניות החברה המוחזקות על ידם וכמו כן תעביר אנטר לגידאמק במסגרת ההסכם ללא תמורה 3,242,433 כתבי אופציה (סדרה 3) של החברה. השלמת ההסכם כפופה לקבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. עמית ברגר נראה כמי שעשה את העיסקה הפיננסית הטובה ביותר בסיפור הזה - כשרכש לפני 11 חודשים חצי ממניות הרשת מטריביטש תמורת 64 מלייון דולר.
סל הקניות השבועי
נזכיר, כי מדובר בעיסקה שלישית ברציפות של גאידמק בתוך ימים ספורים. גאידמק חתם לאחרונה על הסכם לפיו הוא ירכוש 16 מיליון מניות של גילאון ובכך יקנה את השליטה בחברה לפי מחיר של 5.27 שקל למניה, אפסייד של 45% על מחיר המנייה. המניה הגיבה בזינוק חד של יותר מ-70% בשתי היממות לאחר הפרסום. יש לציין, כי המניה רשמה עליה חדה של כ-10% מאז ה-24.5.07 (יום ה' שלאחר חג השבועות). טאו מגיבה להודעה בעליה של כ-5%.
עוד מסרו אנשיו של גאידמק השבוע כי הוא חתם על הסכם לרכישת חברת פטרו גרופ, אשר עוסקת בתחום תחנות הדלק והנוחות בארה"ב. חברת אמריס (קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי, מרבלרם צ'ינריי וישראל סורין שוחט, מחזיקים בכל הון המניות המונפק של החברה) דיווחה כי המיליארדר גאידמק רכש את השליטה בחברה. הערכות בשוק מעלות, כי הרכישה נעשתה לפי שווי חברה של כ-150 מיליון דולר, אפסייד של כ-67% על שווי החברה היום בפתיחת המסחר.
אמריס מכרה לגאידמק 65% מאחזקותיה בחברת אמריס, שהיא החברה שהחזיקה ערב המכירה כ-51% בחברת פטרו-גרופ, בתמורה לסך כולל של 42.25 מיליון דולר, ובכך הפך איל ההון לבעל שליטה בחברת פטרו-גרופ.
כמו כן, לבעלי המניות יש אופציה לחייב את הרוכש לרכוש את יתרת החזקותיהם בחברה ( 35% ), החל מתום 12 חודשים ממועד העסקה, בתמורה לסך של 22.75 דולר.
מסע הקניות של גאידמק התחיל לפני חודשים, כאשר רכש את השליטה באוסיף באפריל בתמורה לסכום של 600 מיליון שקל - מחיר ששיקף פרמיה של 80% על מחיר השוק ביום הרכישה.
רכישת חברה באחוזים נכבדים מעל מחיר השוק, נראה היום כצעד בלתי חריג, בהתחשב בזה שבכל הפעמים שהודיע גאידמק על רכישת חברה ציבורית מעל לשווי השוק, המנייה סגרה את הפערים בתוך מספר ימים.
אז כנראה שביום ראשון, נראה עוד מניה שמזנקת, הפעם רק ב-80%.
טיב טעם
טיב טעם רשמה ברבעון הראשון של 2007 רווח של 5.4 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 16.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-65.4 מיליון שקל, צמיחה של 13% לעומת הרבעון המקביל.
בשורה הראשונה, רשמה החברה הכנסות רבעוניות של 235.4 מיליון שקל. צמיחה של 3.1% לעומת הרבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי עמד על 27%. ברווחיות, רשמה טיב טעם רווח תפעולי של 6.2 מיליון שקל המהווה 2.5%, נמוך משיעור הרווחיות של שופרסל והרבוע הכחול, העומד על 4%-5% בממוצע.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")