פחות כלכלה יותר ציפיות

היבול הדל של נתונים הכלכליים גרם לשוק לנוע בעיקר על בסיס ציפיות המשקיעים. ציפיות אלה התבססו בין היתר על התבטאויות של חברי הבנק הפדראלי בארה"ב לגבי חשש מהאינפלציה.
רן בן חמו |

בשבוע החולף המשיכו מדדי המניות העיקריים בעולם לרשום עליות והתשואה על האג"ח הממשלתית עלתה לרמתה הגבוהה ביותר מאז ינואר (4.85%) וזאת נוכח חודש שני של עליות במדדי המניות המובילים בארה"ב ובעיקר עקב צפי בשוק לדחיית מועד הפחתת הריבית בארה"ב לסוף השנה הנוכחית.

מספר נגידים של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) התבטאו השבוע בנוגע לדאגתם מפני רמתה הגבוהה של האינפלציה. להערכתם הירידה בצמיחה ברבעון הראשון של השנה הינה הנקודה הנמוכה ביותר בצמיחה השנה והם צופים כי בהמשך השנה ישוב המשק לצמיחה של 3% בהתאם לממוצע הרב שנתי. הדברים מהווים המשך לדבריו של יו"ר הפד, בן ברננקי, לפני כשבוע כשהעריך שהקשחת התנאים למתן הלוואות בשוק הסאב-פריים למשכנתאות תפגע במכירות של בתים אך האטה בשוק הדיור לא תתפשט ליתר הענפים בכלכלה האמריקאית. המשקיעים בשוק האג"ח פירשו זאת כדחייה של מועד הפחתת הריבית אל סוף שנת 2007 ואף מעבר לכך. ההסתברות שמעניק שוק החוזים להפחתת הריבית בעוד חמש פגישות של הפד מהיום (המועד בו העריך השוק כי תבוצע הפחתה) ירדו מרמה של 84% לרמה של 48%.

הדיווחים שהתקבלו על תוצאות השיח האסטרטגי בין סין לארה"ב הצביעו על אי שביעות מצד חברי הסנאט שעקבו אחרי השיחות. עוד קודם לתחילת השיח סין נקטה במספר פעולות לא קטן בכדי לפייס את הממשל האמריקאי ובכלל זה: הרחבת רצועת הניוד של היואן מול הדולר, העלאת הריבית על הפיקדונות הבנקאיים ועל מתן הלוואות, הטלת מסים על מוצרי יצוא מסין (כולל מתכות) והפחתת מס על סחורות ומוצרי יבוא לסין. גם הפעולות הנוספות שנבעו מהשיח כמו הענקת האפשרות לבנקים זרים להעניק הלוואת במטבע הסיני והגדלת המכסה המותרת לרכישות מניות על ידי זרים בבורסה הסינית לא הפיגו את הדאגה של חברי הסנאט. אלה האחרונים כבר הצהירו כי אין הם רואים בתוצאות השיח האסטרטגי כמספיקים בכדי לטפל בגירעון המסחרי התופח של ארה"ב מול סין. לאור זאת המשיכו בסנאט לקדם את הליכי החקיקה להגבלת היבוא מסין. אין ספק כי תוצאה זו לא רצויה וסביר להניח כי המתיחות בין ארה"ב לסין תעיב על היחסים בין שתי המעצמות.

העליה שנרשמה בהזמנות של המגזר היצרני במרחב האירו הצביעו על המשך המומנטום בצמיחה שם. העליה בהזמנות של חודש מרץ (2.7% בהשוואה לפברואר) התפרסה על פני מרבית ענפי הייצור והדבר סיפק אינדקציה לכך שהתחזקות היורו אל מול הדולר או לחליפין העליה במחירי הנפט לא פגעו ביצוא של מרחב האירו. מדד הZEW – הגרמני לאמון המשקיעים עלה זה החודש השישי ברציפות במאי וסיפק איתות חיובי לגבי המשך התרחבות הכלכלה. לאור הנתונים העריכו הפעילים בשוק כי תיתכן העלאת ריבית נוספת מעבר לזו הצפויה בחודש יוני עליה רמז הבנק המרכזי.

בשבוע הקרוב יתפרסמו נתונים על הזמנות של מוצרים בני קיימא ועל שוק הנדל"ן בארה"ב אשר יספקו קריאת כיוון לצמיחה במשק האמריקאי. בנוסף, צפוי להתפרסם בארה"ב פרוטוקול של ישיבת הפד מיום ה-9/5 בה הוחלט להותיר את הריבית על כנה. באירופה צפויים להתפרסם מספר מדדים של אמון העסקים וביפן צפוי צבר נתונים לחודש אפריל שיחל עם ממדד המחירים לצרכן, וימשיך עם נתונים על שוק העבודה, הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.