פחות כלכלה יותר ציפיות
בשבוע החולף המשיכו מדדי המניות העיקריים בעולם לרשום עליות והתשואה על האג"ח הממשלתית עלתה לרמתה הגבוהה ביותר מאז ינואר (4.85%) וזאת נוכח חודש שני של עליות במדדי המניות המובילים בארה"ב ובעיקר עקב צפי בשוק לדחיית מועד הפחתת הריבית בארה"ב לסוף השנה הנוכחית.
מספר נגידים של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) התבטאו השבוע בנוגע לדאגתם מפני רמתה הגבוהה של האינפלציה. להערכתם הירידה בצמיחה ברבעון הראשון של השנה הינה הנקודה הנמוכה ביותר בצמיחה השנה והם צופים כי בהמשך השנה ישוב המשק לצמיחה של 3% בהתאם לממוצע הרב שנתי. הדברים מהווים המשך לדבריו של יו"ר הפד, בן ברננקי, לפני כשבוע כשהעריך שהקשחת התנאים למתן הלוואות בשוק הסאב-פריים למשכנתאות תפגע במכירות של בתים אך האטה בשוק הדיור לא תתפשט ליתר הענפים בכלכלה האמריקאית. המשקיעים בשוק האג"ח פירשו זאת כדחייה של מועד הפחתת הריבית אל סוף שנת 2007 ואף מעבר לכך. ההסתברות שמעניק שוק החוזים להפחתת הריבית בעוד חמש פגישות של הפד מהיום (המועד בו העריך השוק כי תבוצע הפחתה) ירדו מרמה של 84% לרמה של 48%.
הדיווחים שהתקבלו על תוצאות השיח האסטרטגי בין סין לארה"ב הצביעו על אי שביעות מצד חברי הסנאט שעקבו אחרי השיחות. עוד קודם לתחילת השיח סין נקטה במספר פעולות לא קטן בכדי לפייס את הממשל האמריקאי ובכלל זה: הרחבת רצועת הניוד של היואן מול הדולר, העלאת הריבית על הפיקדונות הבנקאיים ועל מתן הלוואות, הטלת מסים על מוצרי יצוא מסין (כולל מתכות) והפחתת מס על סחורות ומוצרי יבוא לסין. גם הפעולות הנוספות שנבעו מהשיח כמו הענקת האפשרות לבנקים זרים להעניק הלוואת במטבע הסיני והגדלת המכסה המותרת לרכישות מניות על ידי זרים בבורסה הסינית לא הפיגו את הדאגה של חברי הסנאט. אלה האחרונים כבר הצהירו כי אין הם רואים בתוצאות השיח האסטרטגי כמספיקים בכדי לטפל בגירעון המסחרי התופח של ארה"ב מול סין. לאור זאת המשיכו בסנאט לקדם את הליכי החקיקה להגבלת היבוא מסין. אין ספק כי תוצאה זו לא רצויה וסביר להניח כי המתיחות בין ארה"ב לסין תעיב על היחסים בין שתי המעצמות.
העליה שנרשמה בהזמנות של המגזר היצרני במרחב האירו הצביעו על המשך המומנטום בצמיחה שם. העליה בהזמנות של חודש מרץ (2.7% בהשוואה לפברואר) התפרסה על פני מרבית ענפי הייצור והדבר סיפק אינדקציה לכך שהתחזקות היורו אל מול הדולר או לחליפין העליה במחירי הנפט לא פגעו ביצוא של מרחב האירו. מדד הZEW – הגרמני לאמון המשקיעים עלה זה החודש השישי ברציפות במאי וסיפק איתות חיובי לגבי המשך התרחבות הכלכלה. לאור הנתונים העריכו הפעילים בשוק כי תיתכן העלאת ריבית נוספת מעבר לזו הצפויה בחודש יוני עליה רמז הבנק המרכזי.
בשבוע הקרוב יתפרסמו נתונים על הזמנות של מוצרים בני קיימא ועל שוק הנדל"ן בארה"ב אשר יספקו קריאת כיוון לצמיחה במשק האמריקאי. בנוסף, צפוי להתפרסם בארה"ב פרוטוקול של ישיבת הפד מיום ה-9/5 בה הוחלט להותיר את הריבית על כנה. באירופה צפויים להתפרסם מספר מדדים של אמון העסקים וביפן צפוי צבר נתונים לחודש אפריל שיחל עם ממדד המחירים לצרכן, וימשיך עם נתונים על שוק העבודה, הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
