זרקור על מניה: מגל מערכות – לכל צרה שלא תבוא...

כלי התקשורת עוסקים בחודשים האחרונים האם תהיה או לא תהיה פעולה רחבה בגזרת עזה. חברת מגל מערכות העוסקת במערכות אבטחה למתקנים בכל העולם, יכולה דווקא להרוויח מכך
זאב תומר קורנפלד |

דווקא כשנראה שמדדי המניות עולים ושוברים שיא בכל חדש בכל יום, ישנם כאלו השואלים את עצמם אילו אפשרויות עומדות ברשותם על מנת להגן על תיק המניות במקרה של ירידות שערים חדות הנובעות כתוצאה מאירוע טרור קיצוני כלל עולמי או חשש מהתלקחות צבאית ברצועת עזה.

לצורך כך ישנן מספר אפשרויות:

1. קניית אופציות מכר מסוג PUT.

2. קניית תעודות בחסר על מדדים.

3. מכירה של תיק המניות.

אולם, ישנה דרך נוספת להגן על תיק ההשקעות וזאת על ידי רכישת "מניות ביטחוניות". אותן מניות ביטחוניות צפויות לעלות במקרה של אירוע טרור עולמי או במקרה של התלקחות צבאית רצינית מכיוון שצפי המשקיעים הוא לגידול בביקוש למוצרי החברות הבטחוניות.

בתל אביב ישנן שלוש מניות ביטחוניות בולטות: פמס , רבינטקס ומגל מערכות .

סקירה זו תעסוק במגל מערכות. מגל מערכות עוסקת בפיתוח וייצור מערכות אבטחה ממוחשבות, לאיתור וזיהוי חדירות לא מורשות למקומות הדורשים אבטחה. החברה מספקת את האבטחה באמצעות מערכות וידאו. מוצרי החברה מצויים בשימושן של למעלה מ- 70 מדינות – להגנה על גבולות, שדות תעופה, בתי סוהר, תחנות כוח ועוד. בארץ מערכות אלו מותקנות בנתב"ג, במתקני חברת חשמל, בכנסת ובחלק מבסיסי צה"ל.

בשנת 2006 הציגה החברה הכנסות של כ- 67 מיליון דולר (גידול של 9.2% לעומת 2005) ורווח נקי של 825 אלף דולר (לעומת הפסד של 3.2 מיליון דולר ב- 2005). השיפור ברווחיות החברה נמשך גם בתוצאות הרבעון הראשון שבו החברה דיווחה על רווח של 298 אלף דולר לפני מספר ימים.

עם זאת, חברת מגל מערכות הנסחרת כבר שנים רבות לא מצליחה לספק תשואה למשקיעים, ומניית החברה נסחרת כיום באותו המחיר שבו הייתה לפני 5 שנים. אין ספק שהחברה עברה שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשות ושיפור מוצרים קיימים. לחברה יש לקוחות רבים בעולם אשר מספקים מעת לעת לחברה הזמנות המשך למוצרי החברה.

חשוב לציין, שגם ניהול החברה מצביע על שקיפות מלאה של הנהלת החברה לבין המשקיעים ואת זה רואים מתדירות הדיווחים של החברה למשקיעים.

פוטנציאל הצמיחה של החברה לטווח ארוך הוא ברור מכיוון ששוק האבטחה נמצא בתהליך צמיחה מואץ מאז נפילת התאומים ולא נראה שזה הולך לעצור בקרוב. לכן, כאשר מתרחש אירוע טרור קיצוני (כמו שהיה באנגליה למשל), או שהמצב הביטחוני של התושבים מרע (כמו במלחמת לבנון השנייה), יותר משקיעים מזהים את פוטנציאל החברה וכסף רב מושקע במניית החברה. אותם משקיעים מעריכים שהאירוע הביטחוני יגרום לכך שמדינות יבקשו להגביר את האבטחה במקומות המהווים גורם סיכון וכך מגל מערכות תזכה לנתח מן העוגה. תהליך זה הוא תהליך ארוך שאינו קורה ביום אחד, אבל מניית החברה מגיבה בד"כ יותר מהר לאירועים שכאלו.

לכן, אני סבור שמשקיע אשר מחפש חברה צומחת בשוק צומח למטרת השקעה מצד אחד, ומצד שני מחפש הגנה לתיק המניות שברשותו במקרה של אירוע טרור קיצוני (לא עלינו...), יכול לשקול להוסיף את מגל מערכות לתיק ההשקעות.

מאת: זאב תומר קורנפלד

*הערה: אין בנכתב לעיל המלצה לפעולות בניירות ערך. כל הקונה/מוכר ניירות ערך על סמך הסקירה לעיל לוקח על עצמו את מלוא האחריות להפסדים שעלולים להיגרם לו. כותב סקירה זו עשוי לבצע פעולות בני"ע המוזכרים בסקירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני לנדא
צילום: יחצ

פימי רוכשת את לנדא דיגיטל פרינטינג ב-80 מיליון דולר: הסדר חוב אושר, הנושים יקבלו תשלומים

רקע, הסדר חוב, מה עם העובדים ולאן ממשיכים מכאן? 

עמית בר |
נושאים בכתבה בני לנדא פימי

בית המשפט המחוזי מרכז, בהחלטת השופטת חנה קיציס, אישר את הסדר החוב של חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהקים היזם הסדרתי בני לנדא ונקלעה לחובות של כ-1.7 מיליארד שקל. קרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, תרכוש את החברה תמורת 80 מיליון דולר, תקבל 100% מהבעלות, תזרים כספים לפעילות השוטפת ותשלם לנושים 74.5 מיליון שקל. בנוסף, הנושים יקבלו נתח מרווחים עתידיים, והרוב המוחלט של העובדים ימשיכו במלוא זכויותיהם.

רקע: מהצלחה למשבר

לנדא דיגיטל פרינטינג נוסדה בתחילת העשור השני של המאה ה-21 על ידי בני לנדא, היזם שמכר ב-2002 את חברת אינדיגו ל-HP תמורת 830 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית ננוגרפיה - טכנולוגיה מהפכנית לדפוס דיגיטלי שמשתמשת בננו-חלקיקים ליצירת דיו ייחודי המאפשר הדפסה איכותית במהירות גבוהה. לנדא הציג את הטכנולוגיה לראשונה באפריל 2012 ומאז השקיע מכספו האישי מעל 220 מיליון דולר בחברה.

במהלך השנים גייסה החברה סכומי עתק: ביוני 2018 השלימה גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. המשקיעים העיקריים כללו את חברת הכימיקלים הגרמנית Altana ואת SKion GmbH של המיליארדרית הגרמנית זוזנה קלאטן, בעלת אחזקות משמעותיות ב-BMW. סך כל ההשקעות בחברה הגיע ליותר מ-1.3 מיליארד דולר.

החברה פיתחה סדרת מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות, ביניהן ה-W10P שמסוגלת להדפיס 200 מטרים רבועים בדקה בהדפסה דו-צדדית. המכונה, ששוקלת 35 טון ותופסת שטח של 200 מ"ר, נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתעשיית הדפוס. למרות החדשנות הטכנולוגית, החברה התקשתה להגיע לרווחיות והחלה לצבור חובות כבדים.

הסדר החוב: תשלומים מיידיים ותקווה לעתיד

ההסדר שאושר כולל תשלום מיידי של 74.5 מיליון שקל לנושים, כאשר בנק מזרחי טפחות יקבל את מלוא החוב המובטח שלו, כ-25 מיליון שקל, במסגרת שיעבוד קיים. המשקיעים הזרים, שהזרימו כ-1.4 מיליארד שקל בהלוואות המירות למניות, יקבלו החזר חלקי לפי מעמדם בהיררכיית הנושים. מדובר בגופים פיננסיים בינלאומיים משמעותיים, כולל Altana Netherlands B.V, SKion Digital Printing GmbH ו-WINDER PTE.