רילון: רווח הון של 14.5 מ' ש' ממימוש קרקע בולגרית
חברת הנדל"ן רילון , בשליטת חברת אלדן טק , שבניהולו של יוסף בודנשטיין, רושמת הצפת ערך נוספת בגין פעילותה בבולגריה. רילון, הפועלת בשוק הבולגרי מאז שנת 2002, מדווחת, כי חתמה על הסכם למכירת 25% ממניותיה של חברה בת לצד שלישי.
מדובר בחברה בת שבבעלותה מתחם בן 490 דונם, הממוקם צפונית מזרחית לעיר פלובדיב, בה מרוכזת מרבית פעילותה של רילון. מדובר במתחם אטרקטיבי, שכן הוא שוכן בסמוך למתחם דומה, שנרכש על ידי ענקית הקמעונאות הגרמנית, רשת קאופלנד, שמקימה עליו מרכז לוגיסטי גדול. רילון פועלת בימים אלה לשינוי ייעודו של המתחם מחקלאות לבנייה.
תמורת המניות ישלם הרוכש סכום של כ-9.4 מיליון שקל (כ-1.7 מיליון יורו), וכתוצאה מכך תרשום רילון רווח הון בסך של כ-7.25 מיליון שקל, לפני מס. יצויין, כי שיעור המס בבולגריה עומד על 10% בלבד, כך שהרווח נטו עשוי לנוע סביב 6.5 מיליון שקל.
לרוכש ניתנה גם אופציה, לתקופה של 6 חודשים, לרכישת 25% נוספים מהמתחם לפי שווי דומה, כך שבסך הכל צפויה רילון, בהנחה שהאופציה תמומש, לקבל תמורה כוללת של כ-18.8 מיליון שקל ממכירת 50% מהזכויות במתחם, ולרשום רווח הון בסך של כ-14.5 מיליון שקל לפני מס. העיסקה משקפת למתחם שווי של כ-38 מיליון שקל, בעוד שהוא רשום בספרי רילון בעלות של כ-8.8 מיליון שקל בלבד.
יוסף בודנשטיין, מנכ"ל אלדן-טק ורילון, אמר היום: "העיסקה הנוכחית ממחישה פעם נוספת את יכולתה של רילון לזהות קרקעות בעלות פוטנציאל השבחה משמעותי, לפעול במהירות גבוהה להשבחתן, ולממש חלק מהן ברווחים גבוהים. בבעלותנו למעלה מ-1,000 דונם נוספים ברחבי בולגריה, שלהערכתנו עשויים להניב לנו רווחים משמעותיים בעתיד, בזכות עליית המחירים שנרשמה בשנים האחרונות בשוק הבולגרי, שינויי ייעוד שנבצע לחלקן ונסיקתה של הכלכלה הבולגרית. להערכתנו, בבעלות רילון מתחמי קרקע רבים ששוויים כיום גבוה משמעותית משווים בספרי החברה".
רילון פועלת מאז שנת 2002, באמצעות חברות בנות בולגריות, בשוק הנדל"ן הבולגרי, וחלק גדול מהקרקעות שרכשה נרכשו במחירים נמוכים משמעותית ממחירי השוק הנוכחיים, בדומה למתחם המדובר בעיסקה הנוכחית. בבעלות רילון, ערב העיסקה כ-870 דונם באזור פלובדיב, שהינה העיר השניה בגודלה בבולגריה, וכן כשליש משתי חברות בולגריות שבבעלותן כ-1,440 דונם באזורים אחרים בבולגריה. בנוסף, דיווחה רילון לאחרונה, כי חתמה על הסכם מקדמי לרכישת כ-178 דונם נוספים בכפר הסמוך לפלובדיב.
רילון סיימה את שנת 2006 עם רווח נקי בסך של כ-6.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-5.9 מיליון שקל בשנת 2005. בעבר רשמה רילון רווחי הון ממכירת שטחי משרדים בפרוייקט "רילון סנטר" היוקרתי שהקימה בפלובדיב ומהכנסת שותפים לפרוייקט "פלובדיב מול", שהינו הקניון הראשון בפלובדיב, אליו נכנסו כשותפות החברות הישראליות, אוסיף ותיאטראות ישראל.
בחודש מרץ האחרון נרשמה הצפת ערך נוספת בקבוצת אלדן-טק, אז דיווחה החברה, כי חתמה על סכם למכירת כ-10.3% ממניות חברת הבת הציבורית, רילון, תמורת כ-12.6 מיליון שקל (כ-3 מיליון דולר). אלדן-טק תרשום כתוצאה מהמכירה רווח הון של כ-6.7 מיליון שקל, שעל פי הערכתה של החברה לא יחוייב במס כלשהו. המניות נמכרו לפי מחיר של כ-49.6 אגורות למניה, כאשר לקבוצת הרוכשים ניתנו אופציות לרכישת עד כ-15% נוספים ממניות רילון. האופציה הראשונה היא לתקופה של 6 חודשים, והיא מקנה לרוכשים זכות לרכישת כ-9% נוספים ממניות רילון תמורת כ-12.6 מיליון שקל (כ-3 מיליון דולר) נוספים, לפי מחיר של כ-57.3 אגורות למניה, ואילו האופציה השניה מקנה לרוכשים זכות לרכישת כ-6% נוספים ממניות רילון תמורת כ-21 מיליון שקל (כ-5 מיליון דולר) נוספים, לפי מחיר של כ-143 אגורות למניה. מחיר מניית רילון בבורסה עומד הבוקר על כ-64 אגורות.
יצויין, כי מכירת המניות ברילון בוצעה לאחר שבמשך תקופה של למעלה משנה ביצעה אלדן-טק בעקביות רכישות של מניות רילון בבורסה ומחוץ לבורסה. כיום מגיע שיעור אחזקתה של אלדן-טק ברילון לכ-64%.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
