מעשה בע' שהשכיר דירתו וקיבל, מראש, 12 צ'קים עבור שכר הדירה שנקבע. לאחר 3 חודשים חזרו צ'קים מחוסר כיסוי והשוכר מיהר להחליפם בצ'קים אחרים, מחשבון אחר שניהל באותו סניף בנק. לאחר מכן ביטל השוכר, ללא כל סיבה או הסבר, את הצ'קים החדשים שכמובן הוחזרו לע' עם הערת הוראת ביטול. ע' נשאר עם 9 צ'קים שבוטלו. בנוסף לשכר הדירה שלא שולם, השאיר השוכר חובות חשמל וארנונה בסך אלפי שקלים. למזלו, לאחר שפנה לעו"ד הצליח, לפחות, לפנות השוכר מהדירה. ניסיונותיו של ע' לברר עם הבנק בו מתנהל חשבונו של השוכר את סיבות הביטול העלו תשובה לקונית שהבנק שומר על חיסיון בנק/לקוח ואינו מוסר מידע כזה. מסתבר, שכל אדם יכול לתת צ'קים, ללא הגבלה, ואח"כ לבטלם בשיחת טלפון אחת לסניף הבנק שלו, מבלי להודיע למקבל/מקבלי הצ'קים על ביטולם או סיבת ביטולם. המבטל גם אינו מחויב, לא על-ידי הבנק עימו הוא עובד או על-ידי הוראה מבנק ישראל לכלל הבנקים, לסור לסניף ולמלא טופס רשמי המסביר ומנמק את סיבת הביטול - פשוט כי אין הנחיה או הוראה של המפקח על הבנקים הדורשת זאת וכלל אין מסמך רשמי כזה. ההגבלה היחידה היא שבזמן ביטול הצ'ק (קרי יום הפירעון) יהיה בחשבונו של מבטל הצ'ק די כסף לכבד את הצ'ק שהוא חפץ לבטל. מבטל הצ'ק יכול, כבר למחרת, למשוך הכסף מחשבונו ללא כל הגבלה. נופל בין הכיסאות ע' לא התעצל ובירר בבנק שלו (בנק לאומי) את הנושא ואף הפנה למפקח על הבנקים מספר שאלות: האם קיים טופס שמבטל צ'קים מחויב למלא?, האם יש הגבלה במספר הצ'קים שמותר לבעל חשבון לבטל?, מהו מעמדו של מקבל צ'ק שבוטל מול הבנק של מבטל הצ'ק? ומהי עמדת המפקח על הבנקים לגבי ביטול צ'ק בצורה חד-צדדית?. תשובת המפקח על הבנקים הייתה כי אין תקנה או קו מנחה לגבי ביטול צ'קים וכי "הנושא אכן נופל בין הכיסאות". הבנקים אינם מחויבים לבקש את סיבת ביטול הצ'ק או לבדוק את כמות הצ'קים שבוטלו מחשבון מסוים, כפי שעליהם לנהל כאשר צ'ק חוזר מחוסר כיסוי (כאשר יש יותר מ-10 צ'קים ללא כיסוי באותו חשבון הלקוח הופך לקוח מוגבל למשך שנה ובתקופה זו אינו רשאי לפתוח חשבון במטבע ישראלי שמושכים עליו צ'קים ואינו רשאי להשתמש בצ'קים בחשבון המוגבל. הוא כן יכול לפתוח חשבון שלא מושכים עליו צ'קים). המפקח על הבנקים גם אינו מספק אינפורמציה לגבי מספר הצ'קים החוזרים כל שנה. לפי החוק, ההגבלה היחידה היא כאשר אין כיסוי לצ'ק שמבקשים לבטל: בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, כאשר צ'ק מוחזר משום שניתנה לגביו הוראת ביטול, אשר בהיעדרה הוא היה מוחזר מסיבת "אין כיסוי מספיק" - הבנק יהיה מחויב לציין עליו את שתי הסיבות, וכן למנות את הצ'ק במניין הצ'קים שהוחזרו מחוסר כיסוי. בדקתי את מדיניות ביטול הצ'קים בבנק לאומי ובבנק הפועלים. מסתבר שאכן אין מדיניות המחייבת ביטול צ'ק במסמך רשמי ומבטל הצ'ק גם אינו מחויב להסביר מדוע הוא מבטל אותו. כאמור, ההגבלה היחידה היא שבמועד פירעון הצ'ק יהיה בחשבונו של מבטל הצ'ק לפחות סכום הצ'ק אותו הוא מבטל. הנקודה היחידה בה הבנק "נוקט עמדה" היא כאשר הוא גובה עמלת ביטול צ'ק בסכום של כ-20 שקל לכל צ'ק שבוטל וכ-70 שקל לביטול של סידרת צ'קים. בהתאם, גם הבנק של המפקיד גובה עמלה של 14 שקל על החזרת הצ'ק ללא התחשבות בסיבה. מ"אמון הציבור" לא תבוא הישועה פניתי לארגון "אמון הציבור" ובדקתי את עמדתם בנושא ביטול צ'קים. לדברי עו"ד מרב ניב, מנהלת מחלקת הסברה, "איננו סבורים כי יש בעיה בכך שהבנקים אינם מחייבים את הלקוחות לתת סיבה מדוע הם מבטלים שיקים, כיוון שהבנק אינו צד לעסקה, ואינו בית משפט, ואין לו כלל זכות לשפוט ולבדוק מה הטעם לביטול". עו"ד ניב מוסיפה, כי "גם דרך הפעולה של חברות האשראי, שפונות לעסק ומבקשות ממנו אישור על ביטול העסקה, לא מקובלת עלינו מהסיבה הנ"ל. אחת משתיים: או שהצד שנתן את הצ'קים מבטל אותם בגלל שהצד השני הפר את החוזה ביניהם, או שהוא מבטל בלי סיבה, ואז הוא זה אשר מבטל את החוזה. בכל מקרה, זה לא דבר שקשור לבנקים או לחברות האשראי ואנחנו לא מעודדים התערבות שלהם". מסתבר שגם מארגון "אמון הציבור" לא תבוא הישועה למחזיק בצ'ק שבוטל. נוצר מצב אבסורדי שאדם המחזיק בצ'קים שבוטלו, צריך לפנות לבית דין לתביעות קטנות (בפניו מתבררות תביעות רק עד סכום של 17,800 שקל), לבית המשפט או להוצאה לפועל כדי לגבות הצ'קים. ההוצאה לפועל שולחת מכתב רשום אל מבטל הצ'קים ודורשת לכבדם. במקרה הטוב - המכתב הרשום נדרש על-ידי האדם אליו נשלח ומתחיל תהליך גבייה. במקרה והמכתב הרשום חוזר כ"לא נדרש" - מתחיל "סיפור" אינסופי לאיתור אדם זה. ועל מי נופלת מלאכת האיתור? נכון, על המחזיק בצ'ק שבוטל.הוא זה שצריך לפנות לחוקר פרטי מטעמו, או מטעם ההוצאה לפועל, לשלם עבור השרות ואחר-כך גם לוודא שהמכתב יימסר ידנית למבטל הצ'ק. בקיצור, ארוכה הדרך לקבלת הכסף, אם בכלל, ומתווספים סכומים נוספים ונכבדים לסכום המקורי שרוצה מחזיק הצ'ק לקבל. בעקבות הדברים האלו, אני מפנה אל הנהלות הבנקים, ובעיקר אל המפקח על הבנקים, מספר שאלות: 1. מהו מעמדו של המחזיק בצ'ק שחזר מול הבנק בו מתנהל חשבון מבטל הצ'ק? 2. מדוע לא קיים טופס רשמי בבנקים אותו מחויב מבטל הצ'ק למלא ובו ינמק את סיבת הביטול? 3. מדוע אין הגבלה של מספר הצ'קים שבעל חשבון יכול לבטל? 4. מדוע, למחזיק בצ'ק שבוטל, אין אפשרות לקבל מידע מסניף הבנק בו מתנהל החשבון ממנו בוטל הצ'ק, על הלקוח שביטל הצ'ק (במיוחד כתובת עדכנית לאיתור בעל החוב)? 5. מדוע המדינה אינה מגישה סיוע ו/או מתערבת לעזרת המחזיקים בצ'קים שבוטלו או לחלופין נותנת להם הגנה או עזרה, ולו המינימלית, בצורת קיצור הליכים כאשר הם פונים לגבות החוב? 6. מדוע במידה וההוצאה לפועל אינה מאתרת את בעל החוב נופל הדבר על הפונה לעזרתם? כיצד אפשר לייעל ולקצר התהליך? ההנחה העומדת אחרי הנהגת הטופס והגבלה במספר הצ'קים שאפשר לבטל היא שאדם יחשוב היטב לפני שיפזר צ'קים, יבטלם ללא סיבה מוצדקת או יתנער מהאחריות לשלמם מאחר והוא עלול להפוך ללקוח מוגבל שהבנקים לא ישמחו (וגם יהיו מנועים על פי חוק) לתת לו אשראי או צ'קים ללא כל בסיס איתן. במידה ואכן יונהג טופס כזה - יש לאפשר גישה לטופס לאדם המחזיק בצ'ק שבוטל כדי שיוכל להביאו כמוצג משפטי. הנהגת טופס רשמי לגבי ביטול צ'ק עשויה להחזיר לצ'קים את כבודם האבוד ולהפחית את ההונאות בצ'קים. אנו מחכים לתשובות ובעיקר לפתרונות ומעשים.