הלחץ על הדולר עשוי להימשך גם היום
"הזרמת פקודות מכירה לדולר לא נפסקת, והיחלשותו לשנה זו עדיין רחוקה מלהסתיים", מוסר טריידר בכיר מבנק אירופי. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3600 אל מול האירו, סביב הרמות של 117.88 אל מול היין וסביב הרמות של 2.0045 אל מול הסטרלינג.
הלחץ על המטבע האמריקאי נמשך והנתונים הכלכליים מארה"ב אינם מיטיבים עם הדולר, משקיעים רבים משוועים לנתון חיובי שיעניק לדולר את התמיכה לה הוא כל כך זקוק. השווקים נוטים בתקופה האחרונה להתמקד בהפרש הריביות, קיצוץ צפוי בארה"ב לצד העלאה צפויה באירו והותרה ללא שינוי בסטרלינג עשויים לצמצם את פער הריביות באופן משמעותי.
ביפן, היין מתחזק כנגד העיקריים, הרמות הגבוהות אליהם הגיעו האירו והסטרלינג הניעו משקיעים רבים לקחת רווחים ולקנות את המטבע היפני הזול. התחזקותו של היין נתמכה אף ע"י נתונים כלכליים יציבים מיפן, ביניהם סקר הטנקן, הבוחן חודשית את החברות המובילות ביפן, הסקר הצביע על יציבות כלכלית ועלייה בסנטימנט העיסקי. "המגמה עדיין לא הסתיימה ויש להניח כי היין יוסיף להתחזק לפחות בטווח הקצר", מוסר Mitsub Sahara, a senior trader at the bank of Tokyo-Mitsubishi UFJ.
היום יעקבו משקיעים רבים אחר מס' נתונים כלכליים חשובים מארה"ב, ביניהם האינדיקטורים המובילים שעשויים להשתפר ביחס לחודש קודם, וכן, נתון נוסף שיקבל תשומת לב הוא דרישות מחוסרי עבודה בשעה 15:30 (ישראל), נתון מאכזב משוק העבודה עשוי להחליש את הדולר לרמות שפל חדשות. בקנדה יפורסם מדד המחירים לצרכן בשעה 14:00 (ישראל), הצפי הוא לירידה מרמה של 0.5% לרמה של 0.2% .
דולר/שקל: השקל נסחר ביציבות אל מול הדולר בשעה שקיימת דריכות גבוהה בקרב המשקיעים לקראת פרסום החלטת הריבית ביום א' הקרוב. הזוג צפוי להמשיך ולהיסחר בטווח מחירים צר עד לפיזור הערפל סביב מדיניות הבנק המרכזי, נציין כי עדיין חלוקות הדיעות לגבי גובה הקיצוץ וההערכות נעות בין 0.25-0.5%, עם נטייה להפחתה של 0.25% בלבד. קיצוץ מינורי בריבית עשוי לשמור על יציבות בשע"ח וההערכה היא כי המחסום הפסיכולוגי של 4.000 אינו צפוי להיפרץ בטווח המיידי. כעת נסחר השקל סביב הרמות של 4.0650 אל מול הדולר.
זהב: המתכת הזהובה עדיין מתקשה לפרוץ את המחסום הפסיכולוגי של 700$, הערכת האנליסטים היא כי הימים הקרובים עשויים להיות קריטיים עבור הזהב וצפויה תנועה חדה במחיר, "או פריצה או צלילה במחיר הזהב בשבוע הקרוב", מוסר אנליסט סחורות בכיר מטורונטו. היחלשותו של הדולר שומרת על הזהב ברמות גבוהות ועדיין ניתן להבחין בקניות חדשות. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב רמות של 692.50 דולר לאונקיה.
נפט: אמש פורסם על ירידה של 1 מליון חביות במלאי הנפט בארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם. ירידה זו מעניקה תמיכה לזהב השחור בטווח הקצר בו צפוי המסחר לנוע בטווח שבין 60$ לבין 65$. בהסתכלות על הטווח הארוך ניתן לצפות כי ההאטה הכלכלית בארה"ב תקטין ביקושים לאנרגיה ותוביל לירידה במחירי הנפט אל מתחת ל60$. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמות של 62.80 דולר לחבית.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")