חלק מהטעויות שאנשים עושים קורות בגלל שהם אוחזים בתפישות מוטעות. משהו שהם מאמינים בו בכל מאודם, בטוחים בביטחון גמור שהוא עומד לקרות ואז כשקורה ההיפך הגמור, מתברר שכל הקונספציה הייתה שגויה. כך זה גם בחיזוי כלכלי.

ספק אם נמצא כי איזו שהיא תחזית כלכלית שנכתבה לפני כחמש שנים חזתה את עוצמת הפריחה המחודשת של הכלכלה הישראלית. ההיסטוריה מלמדת שבארץ שלטו בעבר כמה תפישות כלכליות שלא תמיד עמדו במבחן המציאות. למשל, זכורה לכולם הקונספציה שליוותה אותנו בשנות התשעים לפיה האינפלציה בישראל היא "מובנית" ולפיכך תמיד תעמוד על רמה של כ 10%.

דוגמה נוספת היא המדיניות בה בנק ישראל דגל, לפיה אסור לריבית השקלית לרדת מתחת לרמתה של הריבית הדולרית, מחשש שמצב מעין זה יוביל לפיחות מסיבי שירעיד את אמות הסיפים של הכלכלה המקומית. כך זה היה וכנראה שכך זה יהיה, קיבעון מחשבתי לעולם יגרום לאנשים לעשות טעויות ורק לאחר שאלה ייעשו, יווצר קיבעון מחשבתי חדש שמבוסס על המצב החדש שנוצר.

ההקדמה הזו, שבמובנים מסוימים שייכת יותר לפסיכולוגיה מאשר לכלכלה באה כדי להתריע על התפישה הרווחת - לפיה, הריבית הריאלית בישראל צריכה להישאר ברמה של כ-3%. כמעט כל התחזיות שאנו קוראים כיום טיפחו את הקונצנזוס לפיו הסיכוי להמשך הפחתת ריבית הוא קטן מאחר ובהנחה שהאינפלציה תעמוד בשנה הקרובה על כאחוז עד אחוז וחצי (עוד תפישה שגויה?), הריבית צריכה להישאר ברמתה הנוכחית כדי לשמור על ריבית ריאלית של כ-3%.

מי אמר שהריבית הריאלית צריכה באמת לעמוד על 3%?

אם בישראל אין אינפלציה מזה כשש שנים (למעט שנת סילבן המפוארת), מדוע שהריבית הריאלית לא תרד לרמה של 2%, למשל? איזו מטרה אמורה בדיוק לשרת העובדה שהריבית הריאלית בישראל היא כה גבוהה ? הרי אם אין אינפלציה, אז מדוע לנסות ולרסן משהו שאינו קיים. לא רק שאין אינפלציה (כזכור, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין בה אינפלציה), המשק צומח בקצב גבוה ולכן הריבית אמורה לשרת את הצמיחה על ידי שמירתה ברמה ריאלית נמוכה כדי לסייע לשמר את הצמיחה ולא לרסן אותה, מה גם שהצמיחה אינה מלווה בהשפעות אינפלציוניות.

הגרף המצורף לכתבה זו מראה כיצד נוצר קיבעון מחשבתי. במהלך שלוש עשרה השנים האחרונות. הפעם היחידה בה ירדה הריבית מתחת לרמה של שלושה אחוזים הייתה ב-2005. מה שבאמת סייע למשק לצמוח באותה שנה. הריבית הריאלית הנמוכה לא גרמה אז לאינפלציה, לא זעזעה את הכלכלה או גרמה לאיזה שהוא נזק אחר. אם ב-2005 הריבית הריאלית הנמוכה רק סייעה למשק, מדוע שהיום, כאשר המשק נמצא במצב טוב יותר הריבית הריאלית, לא תבצע עוד קפיצת (ירידת) מדרגה?

המשק הישראלי כבר מזמן מציג נתונים שאמורים לסווג אותו מזמן כמשק מפותח ולא כמשק מתעורר. כך מתייחסים אליו גם בעולם, בין אם זה חברות הדירוג ובין אם זה גופים זרים. מי שבוחן את הריביות הריאליות במשקים דומים בעולם, מגלה שזו עומדת על רמה שבין 1% ל-2%, ולכן אין שום סיבה מוצדקת כיום לשמור את הריבית הריאלית בארץ על רמתה הנוכחית.

הריבית הנומינלית צריכה לרדת בשלב ראשון לרמה שבין 3.5% ל-3.75% ואז יש לבחון את הדברים מחדש. מי שכל כך נבהל מהכתוב כאן יכול להציץ בטבלת הריביות במדינות בעלות דירוג דומה בעולם יגלה שהריבית הנומינלית בצ'כיה עומדת על 2.5% ובסלובקיה הריבית הריאלית עומדת על 0%. יתכן ויחלוף עוד זמן מה עד שהשוק וקברניטיו יכירו בעובדה שהשווקים בישראל כבר מזמן ערוכים לירידת מדרגה של הריבית הריאלית.

*מאת: עידן אזולאי, אפסילון בית השקעות.