הזווית של אזולאי: אפשר להוריד את הריבית ל-3.5%
חלק מהטעויות שאנשים עושים קורות בגלל שהם אוחזים בתפישות מוטעות. משהו שהם מאמינים בו בכל מאודם, בטוחים בביטחון גמור שהוא עומד לקרות ואז כשקורה ההיפך הגמור, מתברר שכל הקונספציה הייתה שגויה. כך זה גם בחיזוי כלכלי.
ספק אם נמצא כי איזו שהיא תחזית כלכלית שנכתבה לפני כחמש שנים חזתה את עוצמת הפריחה המחודשת של הכלכלה הישראלית. ההיסטוריה מלמדת שבארץ שלטו בעבר כמה תפישות כלכליות שלא תמיד עמדו במבחן המציאות. למשל, זכורה לכולם הקונספציה שליוותה אותנו בשנות התשעים לפיה האינפלציה בישראל היא "מובנית" ולפיכך תמיד תעמוד על רמה של כ 10%.
דוגמה נוספת היא המדיניות בה בנק ישראל דגל, לפיה אסור לריבית השקלית לרדת מתחת לרמתה של הריבית הדולרית, מחשש שמצב מעין זה יוביל לפיחות מסיבי שירעיד את אמות הסיפים של הכלכלה המקומית. כך זה היה וכנראה שכך זה יהיה, קיבעון מחשבתי לעולם יגרום לאנשים לעשות טעויות ורק לאחר שאלה ייעשו, יווצר קיבעון מחשבתי חדש שמבוסס על המצב החדש שנוצר.
ההקדמה הזו, שבמובנים מסוימים שייכת יותר לפסיכולוגיה מאשר לכלכלה באה כדי להתריע על התפישה הרווחת - לפיה, הריבית הריאלית בישראל צריכה להישאר ברמה של כ-3%. כמעט כל התחזיות שאנו קוראים כיום טיפחו את הקונצנזוס לפיו הסיכוי להמשך הפחתת ריבית הוא קטן מאחר ובהנחה שהאינפלציה תעמוד בשנה הקרובה על כאחוז עד אחוז וחצי (עוד תפישה שגויה?), הריבית צריכה להישאר ברמתה הנוכחית כדי לשמור על ריבית ריאלית של כ-3%.
מי אמר שהריבית הריאלית צריכה באמת לעמוד על 3%?
אם בישראל אין אינפלציה מזה כשש שנים (למעט שנת סילבן המפוארת), מדוע שהריבית הריאלית לא תרד לרמה של 2%, למשל? איזו מטרה אמורה בדיוק לשרת העובדה שהריבית הריאלית בישראל היא כה גבוהה ? הרי אם אין אינפלציה, אז מדוע לנסות ולרסן משהו שאינו קיים. לא רק שאין אינפלציה (כזכור, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין בה אינפלציה), המשק צומח בקצב גבוה ולכן הריבית אמורה לשרת את הצמיחה על ידי שמירתה ברמה ריאלית נמוכה כדי לסייע לשמר את הצמיחה ולא לרסן אותה, מה גם שהצמיחה אינה מלווה בהשפעות אינפלציוניות.
הגרף המצורף לכתבה זו מראה כיצד נוצר קיבעון מחשבתי. במהלך שלוש עשרה השנים האחרונות. הפעם היחידה בה ירדה הריבית מתחת לרמה של שלושה אחוזים הייתה ב-2005. מה שבאמת סייע למשק לצמוח באותה שנה. הריבית הריאלית הנמוכה לא גרמה אז לאינפלציה, לא זעזעה את הכלכלה או גרמה לאיזה שהוא נזק אחר. אם ב-2005 הריבית הריאלית הנמוכה רק סייעה למשק, מדוע שהיום, כאשר המשק נמצא במצב טוב יותר הריבית הריאלית, לא תבצע עוד קפיצת (ירידת) מדרגה?
המשק הישראלי כבר מזמן מציג נתונים שאמורים לסווג אותו מזמן כמשק מפותח ולא כמשק מתעורר. כך מתייחסים אליו גם בעולם, בין אם זה חברות הדירוג ובין אם זה גופים זרים. מי שבוחן את הריביות הריאליות במשקים דומים בעולם, מגלה שזו עומדת על רמה שבין 1% ל-2%, ולכן אין שום סיבה מוצדקת כיום לשמור את הריבית הריאלית בארץ על רמתה הנוכחית.
הריבית הנומינלית צריכה לרדת בשלב ראשון לרמה שבין 3.5% ל-3.75% ואז יש לבחון את הדברים מחדש. מי שכל כך נבהל מהכתוב כאן יכול להציץ בטבלת הריביות במדינות בעלות דירוג דומה בעולם יגלה שהריבית הנומינלית בצ'כיה עומדת על 2.5% ובסלובקיה הריבית הריאלית עומדת על 0%. יתכן ויחלוף עוד זמן מה עד שהשוק וקברניטיו יכירו בעובדה שהשווקים בישראל כבר מזמן ערוכים לירידת מדרגה של הריבית הריאלית.
*מאת: עידן אזולאי, אפסילון בית השקעות.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
