למרות המלחמה: הצמיחה במשק הסתכמה ב-2006 בכ-5.1%
למרות נזקי המלחמה, ובהתאם לציפיות לצמיחה גבוהה בשנת 2006, התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2006 ב-5.1%, בדומה לעלייה של 5.2% ב-2005 ושל 4.8% ב-2004.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, כי התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2006 ב-3.2% במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 3.4% ב-2005 ושל 3% ב-2004.
סך כל המקורות שעמדו לרשות המשק בשנת 2006, עלה ב-4.5% בדומה לעלייה ב-2005, כאשר יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-3.1%. הנתונים על השימושים במקורות מצביעים על עליות בכל השימושים: 6.4% בהשקעות בנכסים קבועים, 4.9% ביצוא הסחורות והשירותים, 4.8% בהוצאה לצריכה פרטית ו-3.3% בהוצאה לצריכה ציבורית.
העלייה הגדולה יחסית ביצוא בהשוואה לעלייה ביבוא, הביאה לעודף בחשבון הסחורות והשירותים, למעט יבוא ביטחוני של 3.4 מיליארד דולר בשנת 2006, בהמשך לעודף של 2.5 מיליארד דולר ב-2005 ושל 2.3 ב-2004 .
ההכנסה הלאומית הפנויה, במחירי שוק, הכוללת את ההכנסות מהתוצר המקומי בתוספת הכנסות מחו"ל מעבודה ויזמות ומהעברות שוטפות נטו, הגיעה ב-2006 לכ-78.4 אלף ש"ח לנפש.
החסכון הלאומי הנקי ב-2006 הסתכם ב-7.5% מההכנסה הלאומית הפנויה, לאחר חיסכון של 5.0% ב-,2005 של 2.7% ב-2004 ושל 1.2% ב-2002 וב-2003. זאת, בהשוואה לחסכון של 4% עד 7% לשנה בשנים 1997-2001. החסכון הלאומי הנקי - שווה להכנסה הלאומית הפנויה פחות הצריכה הציבורית והפרטית.
ההכנסה הפרטית הפנויה לנפש בניכוי עליית מחירי הצריכה הפרטית, עלתה ב-2006 ב-5.2%, לאחר עלייה של 2.2% ב-2005.
שיעור החסכון הפרטי הנקי הגיע ב-2006 ל-12.8% מההכנסה הפרטית הפנויה, בהשוואה ל-10.9% ב-2005 ול-10.4% ב-2004.
ירידה משמעותית בגרעון השוטף
בשנת 2006 הסתכם הגירעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב-8.8 מיליארדי שקלים - נמוך בכ-5.1 מיליארד ש"ח מהגירעון ב-2005. הגירעון ב-2006 הגיע ל-1.4% מהתמ"ג, לאחר שהיה 2.4% מהתמ"ג ב-2005 ו-4.2% ב-2004.
הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה. צמצום הגירעון השוטף בשנת 2006 נזקף לעלייה של 8.7% בהכנסות השוטפות של המגזר הממשלתי, לעומת עלייה של 6.2% בהוצאות השוטפות. העלייה בהכנסות המגזר הממשלתי משקפת בעיקר עלייה בגביית המסים (מס הכנסה ומסים על ייצור מקומי ועל יבוא) של 9.6% בהמשך לעלייה של 6.4% ב-2005. כמו כן, עלו ההכנסות מביטוח לאומי ב-5.0%, בדומה לעלייה אשתקד. הגירעון הכולל במגזר הממשלתי שכולל גם את הגירעון בחשבון ההון, הגיע ב-2006 ל- 1.8% מהתוצר.
יבוא ויצוא סחורות ושירותים
יצוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, גדל בשנת 2006 ב-4.9%, לאחר עלייה של 5.1% ב-2005. הגידול ביצוא ב-2006 משקף עליות ברב מרכיבי היצוא-יצוא התעשייתי למעט יהלומים עלה ב-12.1%, יצוא השירותים עלה ב-5.3%, ויצוא החקלאות ב-0.4%. לעומת זאת, ביצוא היהלומים נרשמה ירידה של 16.2%.
יבוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה בשנת 2006 ב-3.1%, לאחר עלייה של 3.4% ב-2005 ושל 12.1% ב-2004. סך כל היבוא למעט יבוא בטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה ב-2006 ב-5.0%, בהשוואה לעלייה של 5.2% ב-2005 ושל 13.6% ב-2004. העלייה ביבוא בשנת 2006 משקפת עליות של 5.0% ביבוא שירותים אחרים (ללא נסיעות לחו"ל), של 3.3% ביבוא שירותי התיירות ושל 7.7% ביבוא הסחורות (ללא יבוא ביטחוני, דלק, אוניות ומטוסים ויהלומים). לעומת זאת,הצטמצם יבוא היהלומים ב- 8.3% ויבוא דלק אוניות ומטוסים ב-6.5%.
מצבנו טוב בהשוואה בינלאומית
בהשוואה בינלאומית, עולה כי קצב הצמיחה בישראל בשנת 2006 היה גבוה יחסית לקצב הצמיחה במדינות האחרות. העלייה הממוצעת בתמ"ג ב-30 מדינות ארגון ה- OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח) הסתכמה בשנת 2006 ב-3.2% והיתה נמוכה מזו של ישראל ב-1.9%. יחד עם זאת, בשל הגידול המהיר יחסית של האוכלוסיה בישראל, גידול התמ"ג לנפש בישראל גבוה רק ב-0.7% מזה שב-OECD. גידול של 3.2% לעומת 2.5% ב-OECD.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
