השבוע פקעו להן אופציות המעו"ף תוך כדי שבירת שיא של כל הזמנים במחזורי המסחר. בסופו של דבר פקעו האופציות ללא השפעה מהותית על מדד המעו"ף שעלה ב- 0.36% לרמה של 949.78 נקודות אך המספרים היבשים מסתירים דו קרב עתיר מחזורים בין המוכרים הרבים לקונים הרבים. מחזור המסחר בפקיעה הסתכם בכ- 2.7 מיליארד שקל, גידול של כ- 67% יחסית לפקיעה הקודמת, שאף היא הייתה מרשימה מבחינת מחזורי המסחר.

אחד הגורמים שגרמו למחזור החריג היה הפער בין מחיר החוזים לבין נכס הבסיס (מניות מדד המעו"ף), פער זה נובע מהדיבידנד של בנק לאומי (1.788 שקל) שיחולק בסוף פברואר וכן מהדיבידנד הענק (0.69 שקל) של בזק, שיש הגורסים שיחולק גם כן במהלך החודש. המחזיק בחוזים בניגוד למחזיק במניות נכס הבסיס לא ייהנה מחלוקת הדיבידנד הצפויה (לאומי מהווה 8.5% ממדד המעו"ף ובזק 6.33%) ועל כן ידרוש פיצוי במחיר.

אופציות המעו"ף כבר מנסות לתמחר את פער הדיבידנד, ולקראת הפקיעה ראינו פער של בין שתיים לשלוש נקודות בין שווי השוק המשתקף בחוזים לבין שווי נכס הבסיס (מדד המעו"ף).

המחלוקת סביב מועד חלוקת הדיבידנד במניית בזק (פברואר או מרץ), גרמה לתמחור שונה של החוזים בקרב השחקנים השונים. הבדלי התמחור הובילו לכך שמה שתומחר בזול ע"י שחקנים שמאמינים שהדיבידנד בבזק יחולק בחודש מרץ, תומחר ביוקר ע"י אלו שסבורים שהדיבידנד יחולק בחודש פברואר. בעקבות המחלוקת, רכשו הראשונים חוזים כנגד מכירת מניות ומנגד מכרו השניים חוזים כנגד רכישת מניות. התוצאה הייתה שיא במחזורי המסחר תוך כדי יציבות יחסית בשורה התחתונה (מדד הפקיעה).

הפוזיציה קצרת הטווח שפתחנו בטור זה בשבוע שעבר בעלות של 4 שקל פקעה ללא ערך והשבוע נפתח הגנה חדשה לחודש פברואר. מבחינת הנתונים הכלכליים המצב ממשיך להיות מצוין והשבוע קיבלנו חיזוקים נוספים:

• המדד המשולב של בנק ישראל שעלה בדצמבר ב-0.6% והשלים עליה של 7.3% ב-2006.

• קרן המטבע הבינלאומית הרעיפה מחמאות וחוזה צמיחה של 4.5% ב-2007.

• הנגיד סטנלי פישר אמר השבוע בכנס בהרצליה שהכלכלה במצב טוב מאוד, ושהוא מנסה לא להגזים.

מנגד, לא מן הנמנע כי השוק ייסוג החודש מסיבות טכניות, עולמיות (גל מימושים, דוחות כספיים לא מספיק טובים) או התפתחויות גיאו-פוליטיות באזור (לבנון: חיזבאללה-סניורה, רשות פלסטינאית: פתח-חמס, ישראל: שחיתויות וכו').

בכל מקרה אנו נשאף להגן על תיק המניות שלנו לכל צרה שלא תבוא. חודש פברואר הנו חודש קצר והפקיעה תתבצע ביום ה-22, מה שלא מותיר הרבה לתטא (ערך הזמן של האופציות).

כמו בכל טור גם הפעם הנתונים נלקחים מפרסומי הבורסה לסוף השבוע, ללא התחשבות בעמלות ברוקר וביחידת אסטרטגיה שמגינה על כ- 90 אלף שקל מניות.

התטות הנמוכות יחד עם סטיות התקן שממשיכות להיות נמוכות (כ-15%) מקשות על כתיבת אופציות וגורמות לנו לנקוט באסטרטגיה מדורגת שתתחיל ברכישת אופציית מכר פשוטה על 920 נקודות בעלות של 700 שקל. במהלך השבוע נבחן את כיוון השוק, במידה ויהיו עליות שערים נכתוב אופציית רכש מחוץ לכסף, במידה ויהיו ירידות שערים ייתכן ונכתוב אופציית מכר (אחת או שתיים) מחוץ לכסף (900 או 890). כך או כך בהתחשב בסטיות התקן הנמוכות, בזמן הקצר ובתמורה עבור הסיכון, לא נראה לנו כרגע לכתוב את אופציית הרכש על 990 (4.6% ממחיר הספוט) תמורת 180 שקל ובטח לא את אופציית הרכש על 1000 נקודות שתניב פרמיה נמוכה של 90 שקל.

גם כתיבות אופציות מכר מחוץ לכסף לא ממש יוזילו את האסטרטגיה אך כן יקטינו את ההגנה בצורה משמעותית. אי לכך ובהתאם לזאת, ננקוט בגישה שמרנית ולא נלך נגד העקרונות הבסיסיים גם במחיר של אסטרטגיה שייתכן ותהיה בסופו של דבר מעט יקרה אך לפחות לא תחשוף אותנו להפסדים תמורת נזיד עדשים.

מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי - בית השקעות