שוק האופציות: שבוע בגישה שמרנית מעט
השבוע פקעו להן אופציות המעו"ף תוך כדי שבירת שיא של כל הזמנים במחזורי המסחר. בסופו של דבר פקעו האופציות ללא השפעה מהותית על מדד המעו"ף שעלה ב- 0.36% לרמה של 949.78 נקודות אך המספרים היבשים מסתירים דו קרב עתיר מחזורים בין המוכרים הרבים לקונים הרבים. מחזור המסחר בפקיעה הסתכם בכ- 2.7 מיליארד שקל, גידול של כ- 67% יחסית לפקיעה הקודמת, שאף היא הייתה מרשימה מבחינת מחזורי המסחר.
אחד הגורמים שגרמו למחזור החריג היה הפער בין מחיר החוזים לבין נכס הבסיס (מניות מדד המעו"ף), פער זה נובע מהדיבידנד של בנק לאומי (1.788 שקל) שיחולק בסוף פברואר וכן מהדיבידנד הענק (0.69 שקל) של בזק, שיש הגורסים שיחולק גם כן במהלך החודש. המחזיק בחוזים בניגוד למחזיק במניות נכס הבסיס לא ייהנה מחלוקת הדיבידנד הצפויה (לאומי מהווה 8.5% ממדד המעו"ף ובזק 6.33%) ועל כן ידרוש פיצוי במחיר.
אופציות המעו"ף כבר מנסות לתמחר את פער הדיבידנד, ולקראת הפקיעה ראינו פער של בין שתיים לשלוש נקודות בין שווי השוק המשתקף בחוזים לבין שווי נכס הבסיס (מדד המעו"ף).
המחלוקת סביב מועד חלוקת הדיבידנד במניית בזק (פברואר או מרץ), גרמה לתמחור שונה של החוזים בקרב השחקנים השונים. הבדלי התמחור הובילו לכך שמה שתומחר בזול ע"י שחקנים שמאמינים שהדיבידנד בבזק יחולק בחודש מרץ, תומחר ביוקר ע"י אלו שסבורים שהדיבידנד יחולק בחודש פברואר. בעקבות המחלוקת, רכשו הראשונים חוזים כנגד מכירת מניות ומנגד מכרו השניים חוזים כנגד רכישת מניות. התוצאה הייתה שיא במחזורי המסחר תוך כדי יציבות יחסית בשורה התחתונה (מדד הפקיעה).
הפוזיציה קצרת הטווח שפתחנו בטור זה בשבוע שעבר בעלות של 4 שקל פקעה ללא ערך והשבוע נפתח הגנה חדשה לחודש פברואר. מבחינת הנתונים הכלכליים המצב ממשיך להיות מצוין והשבוע קיבלנו חיזוקים נוספים:
• המדד המשולב של בנק ישראל שעלה בדצמבר ב-0.6% והשלים עליה של 7.3% ב-2006.
• קרן המטבע הבינלאומית הרעיפה מחמאות וחוזה צמיחה של 4.5% ב-2007.
• הנגיד סטנלי פישר אמר השבוע בכנס בהרצליה שהכלכלה במצב טוב מאוד, ושהוא מנסה לא להגזים.
מנגד, לא מן הנמנע כי השוק ייסוג החודש מסיבות טכניות, עולמיות (גל מימושים, דוחות כספיים לא מספיק טובים) או התפתחויות גיאו-פוליטיות באזור (לבנון: חיזבאללה-סניורה, רשות פלסטינאית: פתח-חמס, ישראל: שחיתויות וכו').
בכל מקרה אנו נשאף להגן על תיק המניות שלנו לכל צרה שלא תבוא. חודש פברואר הנו חודש קצר והפקיעה תתבצע ביום ה-22, מה שלא מותיר הרבה לתטא (ערך הזמן של האופציות).
כמו בכל טור גם הפעם הנתונים נלקחים מפרסומי הבורסה לסוף השבוע, ללא התחשבות בעמלות ברוקר וביחידת אסטרטגיה שמגינה על כ- 90 אלף שקל מניות.
התטות הנמוכות יחד עם סטיות התקן שממשיכות להיות נמוכות (כ-15%) מקשות על כתיבת אופציות וגורמות לנו לנקוט באסטרטגיה מדורגת שתתחיל ברכישת אופציית מכר פשוטה על 920 נקודות בעלות של 700 שקל. במהלך השבוע נבחן את כיוון השוק, במידה ויהיו עליות שערים נכתוב אופציית רכש מחוץ לכסף, במידה ויהיו ירידות שערים ייתכן ונכתוב אופציית מכר (אחת או שתיים) מחוץ לכסף (900 או 890). כך או כך בהתחשב בסטיות התקן הנמוכות, בזמן הקצר ובתמורה עבור הסיכון, לא נראה לנו כרגע לכתוב את אופציית הרכש על 990 (4.6% ממחיר הספוט) תמורת 180 שקל ובטח לא את אופציית הרכש על 1000 נקודות שתניב פרמיה נמוכה של 90 שקל.
גם כתיבות אופציות מכר מחוץ לכסף לא ממש יוזילו את האסטרטגיה אך כן יקטינו את ההגנה בצורה משמעותית. אי לכך ובהתאם לזאת, ננקוט בגישה שמרנית ולא נלך נגד העקרונות הבסיסיים גם במחיר של אסטרטגיה שייתכן ותהיה בסופו של דבר מעט יקרה אך לפחות לא תחשוף אותנו להפסדים תמורת נזיד עדשים.
מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי - בית השקעות
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."
