בין השורות: "אני חושש שכבר אין לי מה לחפש אצלכם"
שלום לכם. שמי יוהן ואן דר בוק, ואני עומד בראש קרן השקעות פרטית המנוהלת מאמסטרדם ומנהלת כיום השקעות בכ-800 מיליון דולר אמריקני. לא הייתי יוזם את השיחה הזו, אך כיוון שפניתם אלי הסכמתי לשתף אתכם, המשקיעים הישראלים, במחשבות שלי לקראת החלטה שעלי לקבל יחד עם הצוות שעובד איתי, בעניין המשך ההשקעות שלנו בישראל.
אתחיל ואספר, כי הקרן שלנו נחשבת לאחת הקרנות הסולידיות אך המוצלחות ביותר בשוק ההולנדי - מפני שאנחנו פתוחים תמיד לבחון במהירות שינויים שקורים בשוק בו אנחנו פועלים. עוד צריך לומר כבר בפתיחה, כי בסך הכל ביצענו עד היום השקעות בשתי מדינות זרות בלבד. ישראל ואירלנד. גם את זה עשינו בהרבה חשש, בשנתיים האחרונות. לגבי אירלנד אני לא מתחרט וגם לא זז.
ולגבי ישראל - אני מוכרח להודות שההשקעה היתה אחת המוצלחות שלנו בשנים האחרונות. עשינו אצלכם עשרות אחוזים בשנה וחצי, למרות שביצענו השקעות בעיקר במניות של חברות גדולות במושגים שלכם, כאשר הבנקים הגדולים וחברות הנדל"ן המובילות בראשן.
אולי אתם לא רואים את זה, אבל אם תוכלו להסתכל דרך העיניים שלנו בכם, תוכלו להבין שמשהו לא בסדר. בכלל, אני ממש מתחיל לחשוב בימים האחרונים שכבר אין לי מה לחפש אצלכם.
אתם צריכים להבין שקרן כמו שלנו מתנהלת בזהירות רבה בעניין ההשקעות הזרות שאנחנו מבצעים. כל כך זהירים אנחנו, עד כי בכל שבוע אנחנו קוראים כמעט כל מה שנאמר או נכתב עליכם. אני עוקב ביומיים האחרונים אחרי הפרסומים שקבלנו כאן מהמשרדים המקומיים של מריל לינץ' ו-HSBC.
שניהם התייחסו למצב הביטחוני אצלכם - איך אפשר שלא. אבל אחרי השנה אחרונה והמלחמה (שאני ממש לא בטוח שהיא האחרונה אצלכם), אני ממש לא חושב שהעניין הזה מרחיק מכם את המשקיעים באמת.
בתחילת השבוע קראתי את החומר של כלכלני בנק ההשקעות האירופי הענק HSBC, שנתנו לשוק הישראלי המלצת "משקל חסר" בתיק שווקים המתפתחים. שמתי לב לכך שהם הדגישו כי "ישראל מהווה שוק טוב למקורות מימון", אבל ש"אחת מנקודות התורפה של ישראל מול השווקים האחרים היא היותו של השוק מפותח מיסודו".
אך הבהיל יותר מבין השניים, האנליסט חיים ישראל, אחד משלכם, שעובד עבור מריל לינץ' ומעריך שמדד המעו"ף שלכם צפוי לרשום שיעור צמיחה של פחות מ-10% השנה. בסקירתו אפילו צופה ישראל, כי המשק שלכם ירשום השנה תשואת חסר ביחס לשווקים המתעוררים וטוען, כי הגורמים שהביאו לעליות המעו"ף ב-2006 (הנזילות בשווקים המתעוררים ומצב הכלכלה הישראלית) כבר מגולמים בערך המניות.
אני משוכנע שאני יכול למצוא דיל טוב יותר במקומות אחרים בעולם.
מסתכל על הניהול ונאנח
מעבר לכל זה, כשאני וכנראה גם כאשר רוב הקולגות שלי, באים לבחון השקעה בשוק זר, אנחנו מתייחסים אל השוק כמו אל כל עסק בו אנחנו מתכננים להשקיע. כל מנהל השקעות אירופאי ממוצע יאמר לכם שקודם כל הוא מסתכל על צוות הניהול. וכשאני מתסכל על הצוות שלכם. נו, איך לומר - אני מוצא את עצמי נאנח.
נכון, יש לכם שרת חוץ מוכשרת. אבל היא עובדת תחת ראש ממשלה ששולף מהמותן, ונמצא תחת בדיקות וחקירות כמעט כל הזמן (חוץ מבזמן בו הוא מנהל מלחמה שאיש לא יודע מה המטרה בה). יש לכם שר ביטחון חסר ביטחון שהוספד בשבועיים האחרונים על ידי כל העולם. יש לכם ראשי מערך מיסים שנעצרו על ידי המשטרה בשבוע שעבר, בחשד לקבלת שוחד. וזה רק הקצה.
יש לכם נגיד בנק מרכזי מוכשר, שכבר הוכיח לכל העולם כי הוא יודע לנהל כסף באופן נפלא. אבל הוא פועל במערכת משותקת שבה עוסקים הרבה יותר במשכורות העובדים מאשר בעבודה עצמה. יש לכם מערכת פיננסית בעייתית. עם שני בנקים שמחזיקים 40% מהשוק. בתי השקעות שמנהלים את הכסף על פי קשרים שהיו של ראשיהם בתיכון ובצבא עם בעלי השליטה בחברות הנסחרות בבורסה, ואנלסטים שבנק ישראל חושב עליהם שהם "פועלים כעדר וביתר אופטימיות". אז מה אני יכול לומר - יש כאן בעיה שקשה לי לראות אותה נפתרת בקרוב.
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
