בין השורות: "אני חושש שכבר אין לי מה לחפש אצלכם"

רגע לפני שמנהלי ההשקעות הזרים צריכים להחליט היכן להשקיע, אנו מביאים לכם מונולוג דמיוני של משקיע זר שלא שומר שום דבר "בין השורות"
שי פאוזנר |

שלום לכם. שמי יוהן ואן דר בוק, ואני עומד בראש קרן השקעות פרטית המנוהלת מאמסטרדם ומנהלת כיום השקעות בכ-800 מיליון דולר אמריקני. לא הייתי יוזם את השיחה הזו, אך כיוון שפניתם אלי הסכמתי לשתף אתכם, המשקיעים הישראלים, במחשבות שלי לקראת החלטה שעלי לקבל יחד עם הצוות שעובד איתי, בעניין המשך ההשקעות שלנו בישראל.

אתחיל ואספר, כי הקרן שלנו נחשבת לאחת הקרנות הסולידיות אך המוצלחות ביותר בשוק ההולנדי - מפני שאנחנו פתוחים תמיד לבחון במהירות שינויים שקורים בשוק בו אנחנו פועלים. עוד צריך לומר כבר בפתיחה, כי בסך הכל ביצענו עד היום השקעות בשתי מדינות זרות בלבד. ישראל ואירלנד. גם את זה עשינו בהרבה חשש, בשנתיים האחרונות. לגבי אירלנד אני לא מתחרט וגם לא זז.

ולגבי ישראל - אני מוכרח להודות שההשקעה היתה אחת המוצלחות שלנו בשנים האחרונות. עשינו אצלכם עשרות אחוזים בשנה וחצי, למרות שביצענו השקעות בעיקר במניות של חברות גדולות במושגים שלכם, כאשר הבנקים הגדולים וחברות הנדל"ן המובילות בראשן.

אולי אתם לא רואים את זה, אבל אם תוכלו להסתכל דרך העיניים שלנו בכם, תוכלו להבין שמשהו לא בסדר. בכלל, אני ממש מתחיל לחשוב בימים האחרונים שכבר אין לי מה לחפש אצלכם.

אתם צריכים להבין שקרן כמו שלנו מתנהלת בזהירות רבה בעניין ההשקעות הזרות שאנחנו מבצעים. כל כך זהירים אנחנו, עד כי בכל שבוע אנחנו קוראים כמעט כל מה שנאמר או נכתב עליכם. אני עוקב ביומיים האחרונים אחרי הפרסומים שקבלנו כאן מהמשרדים המקומיים של מריל לינץ' ו-HSBC.

שניהם התייחסו למצב הביטחוני אצלכם - איך אפשר שלא. אבל אחרי השנה אחרונה והמלחמה (שאני ממש לא בטוח שהיא האחרונה אצלכם), אני ממש לא חושב שהעניין הזה מרחיק מכם את המשקיעים באמת.

בתחילת השבוע קראתי את החומר של כלכלני בנק ההשקעות האירופי הענק HSBC, שנתנו לשוק הישראלי המלצת "משקל חסר" בתיק שווקים המתפתחים. שמתי לב לכך שהם הדגישו כי "ישראל מהווה שוק טוב למקורות מימון", אבל ש"אחת מנקודות התורפה של ישראל מול השווקים האחרים היא היותו של השוק מפותח מיסודו".

אך הבהיל יותר מבין השניים, האנליסט חיים ישראל, אחד משלכם, שעובד עבור מריל לינץ' ומעריך שמדד המעו"ף שלכם צפוי לרשום שיעור צמיחה של פחות מ-10% השנה. בסקירתו אפילו צופה ישראל, כי המשק שלכם ירשום השנה תשואת חסר ביחס לשווקים המתעוררים וטוען, כי הגורמים שהביאו לעליות המעו"ף ב-2006 (הנזילות בשווקים המתעוררים ומצב הכלכלה הישראלית) כבר מגולמים בערך המניות.

אני משוכנע שאני יכול למצוא דיל טוב יותר במקומות אחרים בעולם.

מסתכל על הניהול ונאנח

מעבר לכל זה, כשאני וכנראה גם כאשר רוב הקולגות שלי, באים לבחון השקעה בשוק זר, אנחנו מתייחסים אל השוק כמו אל כל עסק בו אנחנו מתכננים להשקיע. כל מנהל השקעות אירופאי ממוצע יאמר לכם שקודם כל הוא מסתכל על צוות הניהול. וכשאני מתסכל על הצוות שלכם. נו, איך לומר - אני מוצא את עצמי נאנח.

נכון, יש לכם שרת חוץ מוכשרת. אבל היא עובדת תחת ראש ממשלה ששולף מהמותן, ונמצא תחת בדיקות וחקירות כמעט כל הזמן (חוץ מבזמן בו הוא מנהל מלחמה שאיש לא יודע מה המטרה בה). יש לכם שר ביטחון חסר ביטחון שהוספד בשבועיים האחרונים על ידי כל העולם. יש לכם ראשי מערך מיסים שנעצרו על ידי המשטרה בשבוע שעבר, בחשד לקבלת שוחד. וזה רק הקצה.

יש לכם נגיד בנק מרכזי מוכשר, שכבר הוכיח לכל העולם כי הוא יודע לנהל כסף באופן נפלא. אבל הוא פועל במערכת משותקת שבה עוסקים הרבה יותר במשכורות העובדים מאשר בעבודה עצמה. יש לכם מערכת פיננסית בעייתית. עם שני בנקים שמחזיקים 40% מהשוק. בתי השקעות שמנהלים את הכסף על פי קשרים שהיו של ראשיהם בתיכון ובצבא עם בעלי השליטה בחברות הנסחרות בבורסה, ואנלסטים שבנק ישראל חושב עליהם שהם "פועלים כעדר וביתר אופטימיות". אז מה אני יכול לומר - יש כאן בעיה שקשה לי לראות אותה נפתרת בקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.