משרד האוצר מפרסם היום את האומדן הראשוני שלו לנתוני ביצוע התקציב בשנת 2006. בשורה התחתונה, הגירעון הכולל ללא מתן אשראי נטו הסתכם בסך של כ-5.5 מיליארד שקל, שהם

כ-0.88% מהתמ"ג לעומת 17.2 מיליארד שקלים שהיו 3% מהתמ"ג בתכנון המקורי. האומדן הוא ראשוני, אך באוצר מעריכים, כי ברכיבי הגירעון ומימונו לא יחולו שינויים משמעותיים. הערכת התמ"ג לשנת 2006 היא כ-625.1 מיליארד שקל.

באוצר אמורים, כי יש להתייחס בזהירות רבה מאוד לפירוט של הנתונים, יתכנו שינויים במיון הפנימי ובגג ההוצאה וההכנסה. נתוני הביצוע המפורטים הם אינדיקטיביים בלבד.

אנשי האוצר מדגישים כמה נקודות בההשוואות לשנת 2005 שנעשו באותה הגדרה של מדידת הנתונים).

תחילה יצויין, כי בשנת 2006 נמשכה המגמה של הירידה בגירעון הממשלתי מ-5.4% תמ"ג בשנת 2003 ל-3.7%, ל-1.9% ול-0.9% בשנים 2004 עד 2006 בהתאמה.

את כל ההסבר לגירעון הנמוך, בהשוואה לתכנון התקציבי מספק צד ההכנסות. סך ההכנסות היה גבוה בכ-11.9 מיליארד שקל בהשוואה לתכנון התקציבי המקורי. זאת, לאחר הפרשה מוגדלת של 2.8 מיליארד לקרן פיצויים. כמעט בכל סעיפי ההכנסה הראשיים היו ההכנסות גבוהות מהתכנון המקורי. לעומת אשתקד גדלו ההכנסות ממסים בכ-10.3%.

שיעור הביצוע של סך ההוצאות (נטו) - היה כ-100% מתקציב מקורי (כ-93% מתקציב על שינוייו הכולל העברת עודפים בסך של 16.2 מיליארד שקל). שעור הביצוע של הוצאות משרדי הממשלה היה כ-100.5% (כ-91.6% מתקציב על שינוייו) הכולל העברת עודפים. שמירה על המסגרת הכוללת שתוכננה בתקציב המקורי - למרות הגידול בהוצאה עקב המלחמה - הושגה על ידי קיצוץ רוחבי במשרדים האזרחיים והסטת תקציבים שהיו בתת ביצוע וברזרבה לצרכי משרד הביטחון.

בנוסף למסגרת המתוקצבת הוצא סך של כ-2.9 מיליארד שקל על פיצויים עבור נזקי המלחמה. סכום זה מומן על ידי הגדלה חד פעמית של סכום ההפרשה לקרן הפיצויים ל-85% ממסי הרכוש והרכישה שנגבו בשנת 2006 שהביא להפחתה בהכנסות בהיקף זה.

הפעילות הממשלתית בשנת 2006 משקפת גידול נומינלי בהוצאות של כ-5.3% לעומת אשתקד (באותן הגדרות מדידה). בתוספת ההוצאות על הפיצויים מגיע הגידול בהוצאה לכ-6.7%.

הגירעון למימון (גירעון כולל מתן אשראי נטו) הסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל. הגירעון הנמוך למימון ותקבולי הפרטה גבוהים (4.7 מיליארד שקלים) אפשרו גיוס הון שלילי בהיקף של מינוס 6 מיליארד שקל. הצמיחה המואצת, האינפלציה האפסית והתיסוף החד בשער הדולר, ביחד עם גיוס ההון השלילי יביאו לירידה משמעותית של היחס חוב/תוצר.

הגירעון המקומי -עודף במקומית

בפעילות מקומית, הכוללת מתן אשראי נטו, היה עודף של 1.1 מיליארד שקלים לעומת גירעון של 8.6 מיליארד כמתוכנן בתקציב המקורי, גירעון נמוך בכ-5 מיליארד שקלים בהשוואה לגירעון בשנת 2005.

"מתן אשראי נטו", הסתכם בסך של כ-2.7 מיליארד שקלים ("קבלת אשראי"), בדומה למתוכנן בתקציב: 2.6 מיליארד. הן, בגביית הקרן והן במתן האשראי, בעיקר משכנתאות, היו נמוכים מהתכנון.

עוד ציינו באוצר, כי הגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו הסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת 11.2 מיליארד המתוכנן בתקציב המקורי. שהוא נמוך בכ-4.6 מיליארד בהשוואה לגירעון בשנת 2005.

שעור הביצוע של ההוצאות המקומיות (נטו) של המשרדים מתקציב מקורי (לאחר תיקון טכני של הכנסה מיועדת במט"ח של משרד הביטחון שתוכננה להתקבל בשקלים) הגיע לכ-99.2%. שעור הביצוע של המשרדים האזרחיים מתקציב מקורי היה כ-96.9%. שעור הביצוע של מערכת הביטחון היה 108.2%.

רמת ההוצאות של המשרדים לעומת הביצוע אשתקד הייתה גבוהה נומינלית בכ-6.1%. בהוצאות המשרדים האזרחיים חלה עליה של כ-4.8% (כ-5.5 מיליארד שקל) ובהוצאות מערכת הביטחון חלה עליה של כ-9.8% (כ-3.9 מיליארד שקל).

במשרד האוצר מזכירים, כי בנוסף להוצאות המתוכננות בתקציב המקורי הוצא סך של כ-2.9 מיליארד שקל, פיצויים עבור נזקי המלחמה. סכום זה מומן על ידי הגדלת שיעור ההפרשה ל-85% לקרן פיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים והביא להפחתת הכנסות בסכום זה.

תשלומי הריבית והחזר קרן למוסד לביטוח לאומי בהוצאה מקומית היו נמוכים בכ-0.4 מיליארד שקלים מהתכנון בתקציב המקורי עקב אינפלציה, שער ריבית נמוך וגיוס נמוך מהמתוכנן.

סך ההכנסות ממסים (ללא ניכוי הפרשות מסי רכוש ורכישה לקרן פיצויים) הסתכמו לפי האומדנים של האוצר בכ-179 מיליארד שקל, לעומת 168 מיליארד - כפי שנצפה בתקציב המקורי. עליה נומינלית של כ-10.3% לעומת אשתקד. עיקר הגידול חל במסים ישירים – כ-15.6% - שם היו הכנסות חד פעמיות גדולות. במסים עקיפים חל גידול של כ-4% בלבד. ההכנסות מאגרות היו נמוכות בכ-700 מיליון שקל.

יתר ההכנסות (תקבולי ריבית, הפקדות המוסד לביטוח לאומי והכנסות שונות) היו גבוהות בכ-1.8 מיליארד שקלים החזוי בתקציב המקורי. הפקדות המוסד לביטוח לאומי, היו גבוהות מהמתוכנן בכ-1.1 מיליארד שקלים.

הגירעון בחו"ל - חצי מהתכנון

הגירעון הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקלים לעומת 6.0 מיליארד כמתוכנן בתקציב המקורי. ההכנסות במט"ח הסתכמו בכ-14.8 מיליארד שקלים לעומת 12.9 מיליארד כמתוכנן בתקציב. עיקר הגידול בהכנסות נובע מסיוע ביטחוני. היקף התקבולים היה כ-3 מיליארד דולר לעומת 2.3 מיליארד שתוכננו בתקציב המקורי. סיוע אזרחי מתוכנן בסך 120 מיליון דולר לא התקבל.

הוצאות המשרדים האזרחיים בחו"ל תאמו את התכנון התקציבי המקורי. שעור הביצוע של מערכת הביטחון (לאחר תיקון טכני של הכנסה מיועדת במט"ח שתוכננה להתקבל בשקלים) היה כ-127.8%. שיעור הביצוע הגבוה משקף הוצאה בגין תקבולי הסיוע הגדולים מהמתוכנן. לעומת אשתקד קטנו הוצאות מערכת הביטחון בכ-150 מיליון דולר.

תשלומי הריבית בהוצאה בחו"ל היו נמוכים בכ-300 מיליון שקל, עקב שער חליפין נמוך מהחזוי בתקציב.

מימון הגירעון

הגירעון למימון (גירעון כולל מתן אשראי נטו) הסתכם בסך של כ-2.8 מיליארד שקל. הגירעון הנמוך, תקבולי ההפרטה (4.7 מיליארד שקלים) והמשך הרפורמה בניהול תזרים המזומנים של הממשלה ושינוי במבנה מערכת הפיקדונות של הממשלה בבנק ישראל ובבנקים בחו"ל אפשרו גיוס הון נטו שלילי בסך של 6(-) מיליארד שקל. גיוס ההון נטו בחו"ל היה שלילי והסתכם בכ-1.6(-) מיליארד שקלים, לעומת גיוס הון נטו חיובי בסך 2.6 מיליארד בתכנון התקציבי.

עוד בנתונים - גיוס ההון המקומי נטו שהיה גם הוא שלילי והסתכם בכ-4.4 מיליארד שקל, לעומת גיוס הון נטו חיובי בסך של 9.9 מיליארד בתכנון התקציבי.

הכנסות הון (הפרטה) הסתכמו בכ-4.7 מיליארד שקל, לעומת 2 מיליארד כמתוכנן בתקציב. התקבולים הגיעו מהפרטת בנקים: דיסקונט - 1.6 מיליארד, לאומי - 500 מיליון וממכירת בז"ן אשדוד - 2.6 מיליארד שקל. כתוצאה מפעילות ה"גירעון ומימונו" חלה ביתרות הממשלה בבנק ישראל ובבנקים בחו"ל (שינוי יתרות בבנקים) ירידה של כ-4.1 מיליארד שקל.

נתונים נוספים שכדאי להזכיר: יתרות הממשלה בבנקים לא ירדו. ביתרות המזומנים של הממשלה בבנק ישראל חלה ירידה של כ-900 מיליון שקל, לכ-6.1 מיליארד שקל.

בחודש דצמבר הסתכם הגירעון ללא מתן אשראי נטו בכ-7.8 מיליארד שקל, גירעון שקיזז את העודף התקציבי שנצבר מתחילת השנה עד סוף נובמבר (2.3 מיליארד). ההוצאות בדצמבר הגיעו לסך של כ-27 מיליארד שקל, הכנסות מס הכנסה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקלים (בתיקון ההתחשבנות הרטרואקטיבית עקב הגדלת ההפרשה לקרן הפיצויים של מס רכוש) והיו נמוכות בכ-1.1 מיליארד מהרמה החודשית הממוצעת מתחילת השנה. הכנסות מסים עקיפים הסתכמו בכ-5.5 מיליארד שקלים.