משפט השבוע: הרצחת וגם ירשת? – מסתבר שכן!

בפסק דין יוצא דופן, קבע בית המשפט כי אם שהורשעה בהריגת בנה הפעוט בעקבות מצב נפשי קשה בו היתה מצויה, תוכל להכלל בצו הירושה כיורשת שלו
סיגל ברנע |

אם הורשעה בבית המשפט העליון בעבירת הריגת בנה הפעוט כשהיה בן ארבעה חודשים. האב ביקש ליתן צו ירושה, הקובע כי הינו היורש הבלעדי של בנו המנוח לאור העובדה כי האם הורשעה בהריגה וכי גרמה במתכוון למותו של בנה המנוח ולפיכך הינה פסולה לרשת.

האם מתנגדת למתן צו ירושה לפיו המבקש הינו היורש הבלעדי. לטענתה לאור העובדה כי לקטין לא היה רכוש הרי שכל מטרת הבקשה לעשוק את האם – המתנגדת. עוד טוענת האם כי לא התכוונה לגרום למות בנה –המנוח.

סעיף 5 לחוק הירושה קובע בין היתר, כי מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, פסול מלרשת את המוריש. בבסיס תכלית החקיקה של הסעיף מונח העיקרון כי מי שהורשע בגרימת מותו של המוריש הפוטנציאלי במתכוון והדגש על יסוד הכונה לגרום למותו, אינו זכאי להנות מהירושה שהשאיר אחריו המנוח.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מעיון בדברי השופטים בבית המשפט העליון עולה התחושה כי השופטים סברו שהאם הושפעה ממצבה הנפשי ומעשיה שיקפו תגובה רגעית, בלתי שקולה, שיש קושי רב למצוא בה, את היסוד של "גרימה במתכוון למותו של המוריש" במובן האזרחי של סעיף 5 לחוק הירושה.

ממכלול העובדות המתוארות עולה, כי האם המיתה את תינוקה שעה שהייתה נתונה בלחץ נפשי חריף, שעה שזעקה לעזרת כל הסובבים אותה, כולל הפסיכיאטר המטפל, בעלה התובע ובני משפחתה, זעקה שלא קבלה כל מענה. משלא נענתה זעקתה, הלחץ, החרדה והזעם, הביאוה למעשה הקטילה הנורא.

נקבע כי האם לא התכוונה לגרום למותו של תינוקה באופן שתהיה פסולה מלרשת אותו. היא פעלה מתוך דחפים בלתי נשלטים ומאחר שאף אחד ממקורביה כולל בעלה התובע, לא שעה לעזרתה, למרות תחינותיה, עשתה את המעשה הנורא ללא כוונה נשלטת.

לפיכך התקבלה ההתנגדות במובן זה שגם האם תירש את בנה הקטין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מענק עבודה הוקדם ליום חמישי הקרוב - האם מגיע לכם?

כ-266 אלף אנשים זכאים למענק עבודה - ממוצע התקבול - 2,256 שקלים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מענק עבודה

הפעימה השלישית של מענק עבודה לשנת 2024 הוקדמה ליום חמישי הקרוב: כ-600  מיליון שקל יועברו ל-266 אלף זכאים. 

 

רשות המסים תעביר לפני חג החנוכה, ל-266,874 איש, תשלום השלישי בגין שנת הזכאות 2024. הסכום הכולל שיועבר מסתכם בכ-600 מיליון שקל - ומכאן שהממוצע לאיש הוא כ-2256 שקלים. יהיו כאלו שיקבלו יותר, אך לא הרבה מעבר לכך.

 מענק עבודה משולם על ידי הרשות ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, העומדים בתנאים הקבועים בחוקומטרתו לשפר את מצבם הכלכלי של העובדים ברמות השכר הנמוכות, לצמצם פערים כלכליים-חברתיים ולהוות תמריץ להשתלבותם בשוק העבודה. הגשת הבקשה למענק היא פשוטה וקלה וניתנת להגשה באופן מקוון באתר רשות המסים. המענק משולם בארבע פעימות, כאשר הפעימה השלישית משולמת ב-15 בדצמבר של שנת הזכאות. בשל חג החנוכה, השנה הוחלט להקדים את הפעימה במספר ימים.

 למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 21 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים שהכנסתם עומדת בקריטריונים. בקשות למענק עבודה עבור שנת 2023 באופן מקוון באמצעות אתר רשות המסים, עד סוף דצמבר 2025.

מענק עבודה - מה זה בכלל ולמי מגיע? 

מענק עבודה, המכונה גם מענק הכנסה או מס הכנסה שלילי, הוא תוספת הכנסה שנתית מרשות המסים לשכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. המענק מעודד תעסוקה ומפחית פערים כלכליים. בשנת 2024 שולמו כ-1.8 מיליארד שקלים לכ-500 אלף זכאים, עם ממוצע של כ-4,600 שקלים לזכאי. בנובמבר 2025 הועברה פעימה של 365 מיליון שקלים ל-244 אלף זכאים, בממוצע 4,800 שקלים. הפעימה האחרונה לשנת 2024 תהיה כאמור ביום חמישי.

הזכאות למענק נקבעת לפי גיל, הכנסה ממוצעת חודשית, מספר ילדים ומצב משפחתי. זכאים: מגיל 21 עם ילד אחד לפחות (עד גיל 19), או מגיל 55 ללא ילדים. טווחי הכנסה לשנת 2024: להורים ל-1-2 ילדים – 2,390 עד 7,220 שקלים חודשיים; ל-3 ילדים ומעלה – עד 7,910 שקלים. הורים יחידים: 1,470 עד 10,930 שקלים ל-1-2 ילדים, עד 13,340 שקלים ל-3 ומעלה. ללא ילדים מגיל 55: 2,390 עד 7,220 שקלים. נשים בגיל 60-64 זכאיות בטווח מורחב: 900 עד 8,720 שקלים. החישוב כולל חודשי עבודה בפועל, כולל חופשות ולידה, ללא דמי אבטלה.

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".