שוק האופציות: כשרוכשים ביטוח מעדיפים לא להתשמש בו
תזכורת לפוזיציה שנפתחה לפני שבועיים: (P890+ ,P870-P840,-C990-) בעלות של 30 שקל. בשבוע שעבר המשיך מדד המעו"ף לעלות בקצב מתון של כ-0.5% ולפוזיציה שבה אנו נמצאים, הקצב הזה ממש מתאים. הוא מתאים, היות ולמעשה רכשנו ביטוח זול (30 שקל ליחידה) ולא ביצענו ספקולציה שתכליתה להרוויח משוק יורד.
כידוע, שרוכשים ביטוח בדרך כלל מעדיפים לא להשתמש בו, וכך גם אנחנו מעדיפים ליהנות מהרכוש (תיק מניות) ולא מהביטוח שימזער לנו נזקים במקרה של ירידות. מאז פתיחת האסטרטגיה עת עמד המדד על 915.24 נקודות עלה השוק בכ-2% ל-934.22 נקודות וכרגע כמעט כל האופציות רחוקות מהכסף ונראות לא רלוונטיות. כרגע הביטוח יתחיל לשפות אותנו רק במידה והמעו"ף ירד ביותר מ-4.73% עד לפקיעה בסוף החודש.
כדי להחליט האם לבצע שינוי בשבוע הקרוב נסתכל סביב כמיטב המסורת ונבחן את הנתונים שנוספו לנו השבוע: השוק המקומי ממשיך לעלות למרות שבסיטיגרופ בחרו להשאיר את משקלה של ישראל על תשואת חסר בקרב השווקים המתפתחים לקראת שנת 2007 תוך כדי שהם מלינים על ביצועי הבנקים המאכזבים למרות הצמיחה בה מצוי המשק. הריבית בגוש היורו הועלתה ב-ב0.25% ל-3.5%. בישראל, המשיך הדולר להיחלש וחזר 5 שנים לאחור לכיוון ה-4.185 שקל, ירידת הדולר מושכת מטה גם את האינפלציה ועל כן לא מן הנמנע שנראה את הנגיד מוריד את הריבית אל מתחת ל 5% כבר בעדכון הקרוב ואולי אף לפני.
הנפט איבד השבוע 2%. האינדיקאטורים הכלכליים בארה"ב מצביעים על היחלשות האינפלציה כאשר מדד ה-ISM (הפעילות היצרנית בארה"ב) ירד אל מתחת ל-50% בפעם הראשונה לאחר 3 שנים. נתון הנמוך מ-50% מלמד על צמצום בפעילות. בנוסף נתוני פריון העבודה, עלות העבודה ליחידת תוצר והיקף הזמנות חדשות ממפעלים הצביעו על כך שאין מקום להעלאה נוספת בריבית הפדראלית שכן האינפלציה נמצאת בשליטה. ביום שישי פורסם כי למשק האמריקאי נוספו 132 אלף מקומות עבודה חדשים ולזאת לעומת צפי ל-100 אלף בלבד.
הנתון האחרון מעודד, שכן הוא סותר את החשש מנפילה למיתון אך מרחיק את הצורך בהורדת הריבית ולכן ראינו את תשואות איגרות החוב ל-10 שנים בארה"ב עולות ל-4.55%. מבחינה ביטחונית כדאי להמשיך לעקוב אחר המתרחש בלבנון פן יצליחו נציגי איראן וסוריה להחליף את המשטר וליצור מציאות חדשה בגבול הצפוני.
בסיכומם של דברים נראה, כי מרבית הנתונים הכלכליים ממשיכים להיות חיוביים ועל כן אנו ממשיכים להרגיש בנוח עם האסטרטגיה הנוכחית, למרות שכרגע ההגנה שלנו מוגבלת.
סטיות התקן הנמוכות מצדיקות רכישת אוכף על 940, כלומר רכישת אופציית רכש ואופציית מכר עם מחיר מימוש 940, עלות הרכישה, על פי נתוני סוף השבוע, הנה 2513 שקל והיא תהיה רווחית הם מדד המעו"ף ירד ביותר מ-2.1% או יעלה ביותר מ-3.3% עד סוף החודש. הבעיה המרכזית של קניית אוכף מעין זה היא תחושת היציבות והנוחות שדווקא מפתה לבצע פעולה הפוכה של כתיבת אוכף על 930 נקודות תוך כדי גריפה מידית של כ 2660 שקל והישארות בצד הרווחי כל עוד המעו"ף לא עולה ביותר מ-2.24% או לא יורד ביותר מ-3.3%.
בהתחשב בסטיות התקן הנמוכות, ובכך שהמצב בלבנון די נפיץ, היינו מתאפקים בינתיים ולא מבצעים פעולות שאין אנו שלמים איתן. אחזקת מניות בשילוב עם הגנות חלקיות נראית כאסטרטגיה פשוטה, אך נכונה לשבוע הקרוב.
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך אות אחרת.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
