בקרוב: העירייה תאשר לכם מיידית להרחיב את הדירה

הצעת חוק בכנסת תאפשר אישור מהיר של הרשות המקומית להרחבת דירות על ידי בניית ממ"ד ללא היטל השבחה ובמידה ויש חבות במבנה
שי פאוזנר |

בעלי דירות שיבקשו להרחיב את דירותיהם באמצעות בניית חדר ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) יגלו בקרוב, כי העירייה לא די שלא תפריע – היא עוד תסייע להם להגשים את החלום. הדיירים יוכלו לעשות זאת בדרך מקוצרת, כאשר הרשות העירונית תסייע להם לבצע את התכנית באמצעות זירוז ההיתרים הדרושים, ותוך תקופה שלא תעלה על 60 יום. הצעת החוק בעניין זה הוגשה למזכירות הכנסת, ומסתמן שהיא תזכה לתמיכה גורפת.

מאחורי היוזמה עומד ח"כ הרב יעקב כהן, שהגיש הצע"ח בנושא המבקשת לזרז את הליך אישור הוספת הממ"ד לדירה, כאשר המטרה היא מתן מענה לשתי הסכנות העומדות בפתח: סכנת פגיעת טילים וכן הסיכונים מצד רעידות אדמה שעל פי כל הסימנים והתראות המומחים עומדות להתרחש.

הצעת החוק המתייחסת לחוק תיכנון ובנייה (התשכ"ה - 1965), מבקשת להוסיף סעיף של "רישוי בדרך מקוצרת", תחת ההגדרה: "הוספה של ממ"ד בגודל של 10 מ"ר לפי חוק ההתגוננות האזרחית על אף שאין אחוזי בנייה במגרש, ומתן פטור מלא של היטל השבחה במידה ויש חבות".

מציע החוק, ח"כ הרב יעקב כהן, נימק החלטתו לפעול בעניין, כי כחבר וועדת המדע, הוא נחשף לסכנה המאיימת על מדינת ישראל מצד רעידות אדמה, כאשר כל המומחים תמימי דעים כי הסכנה הנשקפת לתושבי המדינה – מוחשית יותר מבעבר. גם הסכנה הנשקפת מצד מדינות עוינות כמו סוריה ואיראן מתעצמת, והחשש מטילים שיכסו את כל שטחה של מדינת ישראל – כבר אינה בגדר תיאוריה מופרכת. בכדי לתת מענה לשתי הסכנות מציע הרב כהן להאיץ את בניית הממד"ים בכל הבניינים בהם לא הוקמו עדיין מרחבים מוגנים: "המומחים כולם סבורים כי בניה של חדרים אטומים לכל ארכו של הבניין מקנה 'חגורת בטיחות' ויציבות לבניין ומונעת את התמוטטותו, הן במצב של פגיעת טילים והן במקרה של רעידת אדמה".

לדבריו, "משום כך, מה שנכון כרגע לעשות הוא לדאוג שבכל בניין יבנו ממד"ים, שבנוסף לאפשרות שיתנו לדיירים להתגונן במקרה של תקיפה, הם בעצם יעניקו את החיזוק הנדרש לבניין".

במקביל, יוזם הרב כהן תיקונים בחוק בניית הממ"ד והוא מצביע על עיריית חיפה (שבלי קשר להצעת החוק כבר מפעילה תכנית לזירוז תהליך הקמת ממדי"ם בעיר), הדורשת להגדיל את הגודל הסטנדרטי של הממ"ד מ-7 מ"ר כיום ל-25 מ"ר, כאשר המרחב המוגן יכלול אף מטבחון ומקלחת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסףאסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים צילום:שלומי יוסף

לאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' רוכשים נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים בשלב מתקדם של משא ומתן להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.

רן קידר |
נושאים בכתבה פרופיט אסף בנאי

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' נמצאים במשא ומתן להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים שמנוהלת על ידי אסף בנאי. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.

פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה. 

פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.

עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.

הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.

היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.