העתיד של YouTube

יזהר גביש |

אם תיכנסו בשעות הקרובות ל-YouTube, סביר להניח שתגלו בעמוד הראשי של האתר הפניה לסרטון ווידאו בכיכובם של צ'אד הארלי וסטיב צ'אן, מייסדי האתר. בסרטון הקצר תוכלו לראות את הארלי וצ'אן מצולמים בחובבנות, מנסים לשווא להסתיר את התרגשותם לנוכח סגירת העסקה עם גוגל, מודים לגולשים שהביאו אותם עד הלום, ולקראת סוף הסרטון פשוט מתפוצצים מצחוק. אפשר להבין אותם - בכל זאת, לא בכל יום שני ילדים בני עשרים ומשהו סוגרים עסקה של למעלה ממיליארד וחצי דולרים עם גוגל.

אם תרצו, הסרטון הקצר של הארלי וצ'אן מכיל את נוסחת ההצלחה של YouTube – חופש תכנים כמעט מוחלט. ספק אם צמד מנכ"לים של סטארט-אפ מצליח מתחום החומרה או התוכנה היו משחררים סרטון שבו הם מגמגמים מול המצלמה. אבל ההצלחה של YouTube נבנתה בין היתר על החומרים הללו בדיוק: כל גולש יכול להעלות איזה חומרים שהוא רוצה, ללא התחשבות ברגשות הציבור או בזכויות יוצרים, בין אם מדובר בפרק מסדרת טלוויזיה, קליפ של להקה, יומן וידאו אישי או סרט שצילמת בחופשה האחרונה בפאריז. ב-YouTube הכל הלך.

וכאן מתחילים להתעורר סימני השאלה הראשונים על כדאיות העסקה מבחינתה של גוגל. מייסדי YouTube לקחו הימור: הם נתנו לגולשים שלהם חופש כמעט מוחלט, בתמורה לעליה מתמדת של תנועת הגולשים באתר. האסטרטגיה הזו הובילה את YouTube למצב בו נצפים באתר מיליוני קטעי וידאו ביום. את הסטטיסטיקות האלה המירו מייסדי YouTube בהרבה דולרים.

אבל, חלק גדול מהכניסות הללו נוצרו בזכות הפרה בוטה של זכויות יוצרים. מאסה גדולה של גולשים מגיעה כל יום ל-YouTube כדי לצפות בתכנים שמועלים לרשת באופן בלתי חוקי. גם היום תוכלו למצוא באתר פרקים שלמים של תוכניות טלוויזיה ששודרו אמש בארה"ב. הטקטיקה הזו של YouTube הובילה לתביעות משפטיות מכיוונן של ענקיות התקשורת נגדה, והתביעות הללו הן עכשיו כאב הראש של גוגל. היא תצטרך להחליט מה עושים הלאה: הולכים לבית משפט, או מתחילים לצנזר את התכנים שעולים ל-YouTube.

לא קשה לנחש מה תהיה הטקטיקה שבא גוגל תבחר – מספיק מבט אחד בגוגל ווידאו, שירות הווידאו של גוגל שניסה להתחרות ללא הצלחה ב-YouTube. לגוגל לא תהיה ברירה, והיא תאלץ לפקח בצורה רצינית על תכני הגולשים. התוצאה תהיה הפחתה במספר הכניסות היומי, על אחת כמה וכמה כשאתרים מתחרים ישמחו לאסוף אליהם את אותם גולשים שרוצים לצפות בפרק החדש של סאות'פארק. כשמסתכלים על עסקת גוגל-YouTube מהזווית הזו, מבינים עד כמה גדול ההשג של הארלי וצ'אן - סביר להניח שהתביעות המשפטיות היו פוגעות ב-YouTube בצורה רצינית כבר במהלך החודשים הקרובים.

אז מה יישאר מ-YouTube, לאחר שתעבור לידיה של גוגל? יומני ווידאו של טינאייג'רים, סרטונים של במאים מתחילים ושאר קטעי ווידאו מתוצרת פרטית. האם זה יספיק כדי להצדיק את המחיר האסטרונומי ששילמה גוגל? לא בטוח. הרבה תלוי בהמשך הפיתוח של YouTube ובאינטגרציה שלה עם מנוע החיפוש של גוגל: תגידו מה שתגידו על הארלי וצ'אן, מבחינת ממשק ופיצ'רים, הם תמיד היו שני צעדים לפני המתחרים שלהם. ולמרות זאת, מותר להמר ש-YouTube הגיעה לשיא כוחה - מכאן, אפשר רק לרדת. לטובת גוגל, נשאר רק לקוות שהירידה הזו תהיה מתונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.