שוק המט"ח: מסחר אמיתי ולא קזינו
ישראלים רבים ומשקיעים זרים נחשפים אל שווקי המסחר העולמיים מידי יום. בין אם מדובר בשוק המניות, שוק המט"ח (Futures) או שוק הסחורות (comodetis) – אפשרויות ההשקעה תשואות גבוהות ומהירות קורצות לכולם. הערכות בשוק ההון העולמי מציגות, כי היקף המסחר במט"ח ליום הנו כ-3,000 מיליארד דולר - סכום שלכל הדעות גדול באופן משמעותי מכל מסחר קיים אחר. היקף מסחר זה מגלם בתוכו מיליוני שחקנים ומשקיעים מכל קשת המשקיעים האפשרית בכל רחבי העולם.
ניתן לציין כי המרכזים העולמיים הבולטים הנם: לונדון, סינגפור, טוקיו וניו יורק. בתחום המסחר במט"ח קיימות שתי גישות מובילות:
הגישה הראשונה – מדובר בפלטפורמת מסחר בלבד. כלומר הפלטפורמה בין אם הנה בנק או מרכז פיננסי אחר מאפשר לסוחרים לסחור דרכו כאשר המסחר מותנה בפועל בין המשקיעים בלבד.
מאחר והמסחר במט"ח הנו מסחר אפס, כלומר במקום בו משקיע הפסיד קיים משקיע במקום אחר בעולם שהרוויח את סכום ההפסד, נהנית הפלטפורמה מעמלות קבועות בלבד בלא שום קשר לתוצאת המסחר. היתרון המרכזי הגלום בשיטת מסחר זו הנה העובדה שהפלטפורמה אינה נגועה בניגוד אינטרסים כנגד הלקוח או כנגד כל גורם אחר. הרווח היחיד ממנו נהנית הפלטפורמה הנו עמלה ידועה מראש הנגזרת מהמשתמשים בפלטפורמה במהלך המסחר וללא קשר לתוצאות המסחר.
על פי הגישה השנייה - הבנק או מרכז פיננסי אחר בוחר להיות צד אקטיבי במסחר באופן בו המשקיעים מתמודדים וסוחרים מולו. תוצאות המסחר במצב זה הנן בעלות השפעה ישירה על המרכז הפיננסי/ בנק שוב מעצם העובדה, כי מדובר במסחר אפס ואם מדובר במשקיע מרוויח, משמעות הדבר שהבנק או הגורם הפיננסי הפסיד את גובה הרווח. עובדה מהותית זו גורמת למרכז הפיננסי להיות בפוזיציה חזקה במהלך המסחר, ומאחר ומדובר בגורם פיננסי בעל ידע רב, תזרים מזומנים חזק וניסיון עשיר הסיכויים בדרך כלל יעמדו לצידו והמשקיעים לאורך זמן יפסידו את כספם או חלק ממנו בוודאות גבוהה.
בשוק ההון הישראלי ישנן חברות רבות המציעות פתרונות השקעה בשווקים בעולם, וחלקן אף מפעילים חדרי עסקאות מט"ח. הרוב המוחלט של חדרי עסקאות מט"ח אלו נוקט בגישה השנייה - קרי, ניהול מסחר ברמה היומיומית, כנגד המשקיעים, באמצעותו. עובדה הגורמת לכך שרוב המשקיעים באמצעות חדרי עסקאות מט"ח אלו יפסידו לאורך זמן.
נו למצוא חדרי מסחר אשר עובדים עם בנקים בחו"ל ונותנים בפועל שירותי ברוקרז' משמעות הדבר פלטפורמה המתווכת באופן ישיר בין הלקוח לבין הבנק המרכזי בלבד כאשר הכנסות החברה מבוססות על המרווחים הגלומים בשערי החליפין בלבד. כלומר החברה אינה נוטלת פוזיציה כנגד הלוקח ובאופן זה נמנע ניגוד אינטרסים בין חדר העסקאות לבין הלקוח /המשקיע. היתרון הזה חשוב ביותר למשקיע כיוון שהוא משקף הלכה למעשה את הפוזיציה בה חדר עסקאות המט"ח נמצא מולו.
אז איך מתחילים להרוויח כסף מהשקעה בשוק המט"ח?
אנו טוענים, כי הכניסה לשוק המט"ח מחייבת הבנה וידע הכרוכים בהשקעות בכלל ובתחום זה בפרט. אכן התחום מתאים אף למשקיעים בעלי אוריינטציה ספקולטיבית אך חשים כי ביכולתם לדעת את מגמות המט"ח בארץ ובעולם. אנו ממליצים למשקיעים אלו להתבסס על ידע ובניית אסטרטגיות אשר יסייעו להם להשקיע בצורה אחראית מידי יום תוך כדי שימוש במינופים נמוכים באופן בו ההפסד אם יהיה יוגבל למרווחים סבירים.
בנוסף, אנו ממליצים להתחיל בהיקפי מסחר נמוכים ובאופן הדרגתי להגדילם על פי התוצאות, לא להסתנוור מרווח חד פעמי ולהבין כי רבים הרוויחו הון בתחום אך לצידם רבים אחרים אשר הפסידו. חשוב לזכור כי בתי השקעות וחדרי מסחר הפועלים על פי הגישה השנייה ישאפו כל הזמן למסחר בהיקפים גבוהים ככל שניתן תוך כדי המלצה על מינופים גבוהים לטובת "רווח מהיר" אולם בפועל לנוקטים בשטה זו מובטח הפסד כספי מהיר וכואב.
חשוב לדעת להגן על הפוזיציה בה נקטת באמצעות כלים נוספים לדוגמא בקניית מטבע לטווח ארוך אתה יכול להגן על הפוזיציה עם אופציה או כיסוי על חוזה עתידי על זהב.
ולסיכום חשוב לעבוד עם חברה שהמשקיע מוודא שהיא מתכסה על כל פעולה ובאופן זה יוכל לסמוך על עובדי חדר המסחר שינהגו בהגינות מקצועית וכך לא יהפוך לחלק מסטטיסטיקת המפסידים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
