שוק המט"ח: מסחר אמיתי ולא קזינו
ישראלים רבים ומשקיעים זרים נחשפים אל שווקי המסחר העולמיים מידי יום. בין אם מדובר בשוק המניות, שוק המט"ח (Futures) או שוק הסחורות (comodetis) – אפשרויות ההשקעה תשואות גבוהות ומהירות קורצות לכולם. הערכות בשוק ההון העולמי מציגות, כי היקף המסחר במט"ח ליום הנו כ-3,000 מיליארד דולר - סכום שלכל הדעות גדול באופן משמעותי מכל מסחר קיים אחר. היקף מסחר זה מגלם בתוכו מיליוני שחקנים ומשקיעים מכל קשת המשקיעים האפשרית בכל רחבי העולם.
ניתן לציין כי המרכזים העולמיים הבולטים הנם: לונדון, סינגפור, טוקיו וניו יורק. בתחום המסחר במט"ח קיימות שתי גישות מובילות:
הגישה הראשונה – מדובר בפלטפורמת מסחר בלבד. כלומר הפלטפורמה בין אם הנה בנק או מרכז פיננסי אחר מאפשר לסוחרים לסחור דרכו כאשר המסחר מותנה בפועל בין המשקיעים בלבד.
מאחר והמסחר במט"ח הנו מסחר אפס, כלומר במקום בו משקיע הפסיד קיים משקיע במקום אחר בעולם שהרוויח את סכום ההפסד, נהנית הפלטפורמה מעמלות קבועות בלבד בלא שום קשר לתוצאת המסחר. היתרון המרכזי הגלום בשיטת מסחר זו הנה העובדה שהפלטפורמה אינה נגועה בניגוד אינטרסים כנגד הלקוח או כנגד כל גורם אחר. הרווח היחיד ממנו נהנית הפלטפורמה הנו עמלה ידועה מראש הנגזרת מהמשתמשים בפלטפורמה במהלך המסחר וללא קשר לתוצאות המסחר.
על פי הגישה השנייה - הבנק או מרכז פיננסי אחר בוחר להיות צד אקטיבי במסחר באופן בו המשקיעים מתמודדים וסוחרים מולו. תוצאות המסחר במצב זה הנן בעלות השפעה ישירה על המרכז הפיננסי/ בנק שוב מעצם העובדה, כי מדובר במסחר אפס ואם מדובר במשקיע מרוויח, משמעות הדבר שהבנק או הגורם הפיננסי הפסיד את גובה הרווח. עובדה מהותית זו גורמת למרכז הפיננסי להיות בפוזיציה חזקה במהלך המסחר, ומאחר ומדובר בגורם פיננסי בעל ידע רב, תזרים מזומנים חזק וניסיון עשיר הסיכויים בדרך כלל יעמדו לצידו והמשקיעים לאורך זמן יפסידו את כספם או חלק ממנו בוודאות גבוהה.
בשוק ההון הישראלי ישנן חברות רבות המציעות פתרונות השקעה בשווקים בעולם, וחלקן אף מפעילים חדרי עסקאות מט"ח. הרוב המוחלט של חדרי עסקאות מט"ח אלו נוקט בגישה השנייה - קרי, ניהול מסחר ברמה היומיומית, כנגד המשקיעים, באמצעותו. עובדה הגורמת לכך שרוב המשקיעים באמצעות חדרי עסקאות מט"ח אלו יפסידו לאורך זמן.
נו למצוא חדרי מסחר אשר עובדים עם בנקים בחו"ל ונותנים בפועל שירותי ברוקרז' משמעות הדבר פלטפורמה המתווכת באופן ישיר בין הלקוח לבין הבנק המרכזי בלבד כאשר הכנסות החברה מבוססות על המרווחים הגלומים בשערי החליפין בלבד. כלומר החברה אינה נוטלת פוזיציה כנגד הלוקח ובאופן זה נמנע ניגוד אינטרסים בין חדר העסקאות לבין הלקוח /המשקיע. היתרון הזה חשוב ביותר למשקיע כיוון שהוא משקף הלכה למעשה את הפוזיציה בה חדר עסקאות המט"ח נמצא מולו.
אז איך מתחילים להרוויח כסף מהשקעה בשוק המט"ח?
אנו טוענים, כי הכניסה לשוק המט"ח מחייבת הבנה וידע הכרוכים בהשקעות בכלל ובתחום זה בפרט. אכן התחום מתאים אף למשקיעים בעלי אוריינטציה ספקולטיבית אך חשים כי ביכולתם לדעת את מגמות המט"ח בארץ ובעולם. אנו ממליצים למשקיעים אלו להתבסס על ידע ובניית אסטרטגיות אשר יסייעו להם להשקיע בצורה אחראית מידי יום תוך כדי שימוש במינופים נמוכים באופן בו ההפסד אם יהיה יוגבל למרווחים סבירים.
בנוסף, אנו ממליצים להתחיל בהיקפי מסחר נמוכים ובאופן הדרגתי להגדילם על פי התוצאות, לא להסתנוור מרווח חד פעמי ולהבין כי רבים הרוויחו הון בתחום אך לצידם רבים אחרים אשר הפסידו. חשוב לזכור כי בתי השקעות וחדרי מסחר הפועלים על פי הגישה השנייה ישאפו כל הזמן למסחר בהיקפים גבוהים ככל שניתן תוך כדי המלצה על מינופים גבוהים לטובת "רווח מהיר" אולם בפועל לנוקטים בשטה זו מובטח הפסד כספי מהיר וכואב.
חשוב לדעת להגן על הפוזיציה בה נקטת באמצעות כלים נוספים לדוגמא בקניית מטבע לטווח ארוך אתה יכול להגן על הפוזיציה עם אופציה או כיסוי על חוזה עתידי על זהב.
ולסיכום חשוב לעבוד עם חברה שהמשקיע מוודא שהיא מתכסה על כל פעולה ובאופן זה יוכל לסמוך על עובדי חדר המסחר שינהגו בהגינות מקצועית וכך לא יהפוך לחלק מסטטיסטיקת המפסידים.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
