פרוקסימה: המלצות שוק ההון לרגל החגים
הרמטכ"ל דן חלוץ מרגיש בודאי כמו אותם לקוחות אומללים בפרסומת של בנק פועלים. הלקוחות בפרסומת מנסים לשווא להסתיר את הכתובת המתנוססת מעל ראשם, אשר מסגירה את מצבם הפיננסי ואת הפעילות הבנקאית שלהם.
הקמפיין של בנק פועלים מזכיר לכולנו בדרך מאד עדינה את בעיית דליפת המידע מבנק לאומי, אך הוא מזכיר לנו גם דבר נוסף: גם אם פעולה היא לגיטימית לחלוטין, לא כדאי לבצעה אם נתבייש בה כאשר היא תתגלה. (זהו לקח חשוב לשרים ולנשיאים).
אין ספק שדן חלוץ לא עבר על החוק. גם אם תיק המניות שלו היה מנוהל בנאמנות עיוורת, כפי שדורשים ממנו היום, עדיין הייתה שמורה לו הזכות להורות על הנזלת התיק בכל רגע שיחפוץ. זאת לא הבעיה. הבעיה היא שהמפקד העליון של הצבא הישראלי לא האמין ביכולתה של הכלכלה לעמוד במהלך שהוא יזם ודחף אליו. הוא טעה. המלחמה בצפון הוכיחה שהמשק הישראלי ושוק ההון מתמודדים היטב גם עם אירועים בלתי צפויים שהיו בלתי נתפסים רק שבוע לפני תחילת הלחימה.
דן חלוץ טעה פעמיים. על פי הפרסומים בעיתון הוא בחר להיכנס לשוק בתקופת האופוריה, שהגיעה אחרי הבחירות והחלטתו של וורן באפט על קניית ישקר, כשמדד ת"א 25 הגיע לאזור ה-900. את ההחלטה לצאת הוא מימש דווקא תוך כדי הירידות החזקות, שאחזו בשוק בעקבות שינויי המצב שיצרה המלחמה. בשני המקרים נוצרה אצל המשקיעים התחושה שחוסר הוודאות לגבי ההמשך דורש תגובה. מי שבחר להגיב עם המגמה טעה.
בפרוס השנה החדשה, נמצא שוק המניות במקום אחר לגמרי. אין יותר אופוריה, אין פחדים גדולים, יש רק חוסר ודאות רגיל ומבורך. חוסר ודאות שקיים בכל שוק בריא. שמזכיר לנו שישנם עוד סיכונים במצבנו הפוליטי והמדיני, אך ישנם גם סיכויים לא מעטים, שהם תוצאה של ההתנהלות הכלכלית הנכונה של ישראל.
מה למניות ולתקופת החגים ?
בתקופת החגים קל להתנבא שהמסחר בתל אביב יהיה הססני. החופשות והבילויים בחג ישתלבו היטב עם אווירת אי הוודאות שלא מעודדת איש לבצע פעולות. זו תקופה טובה לטייב את תיק ההשקעות ולחזור לחשיפה לשוק למי שברח ממנו בפחד. סקטורים מומלצים: נדל"ן ובנקים.
בארה"ב המצב נראה טוב יותר. הירידה במחיר הנפט מרגיעה את החששות מפני התפרצות אינפלציונית ומקרבת את סופו של עידן הריסון המוניטארי, דבר אשר יאיץ בוודאי את עליות השערים, שכבר החלו. בפרוקסימה סבורים שהשוק בארה"ב, אשר נמצא ברמות נמוכות היסטוריות, יעשה השנה קפיצת מדרגה.
לאור זאת ממליצים בבית ההשקעות לפזר את ההשקעות באופן שווה בין ישראל לשווקים בארה"ב.
השקעות מבית
תקציב המדינה שעבר בממשלה עוד צפוי למאבק לא קטן בקריאות השונות בכנסת, אך בבית ההשקעות לא מוכנים להמר על כך שנגיע למשבר קואליציוני בעקבותיו. ההנחה שהתקציב יעבור בסופו של דבר. מהתקציב החדש אפשר ללמוד כי הוצאות הממשלה בשנה הבאה יגדלו ואילו ההכנסות ממיסים צפויות לקטון. סביר שאת ההפרש תגייס המדינה מגיוס בשוק ההון המקומי שיביא לירידות במחיר האג"ח ולעליה מסוימת בתשואות.
לכן המלצתם היא להשקיע בשחרים לטווח בינוני (3-6 שנים).
שוק המט"ח

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
