מי בוחר בשבילי את קופת הגמל שלי?
הכסף שלי הוא הדבר השני הכי חשוב לי בחיים. יש כאלה שעבורם זה הדבר הראשון. אולי זו הסיבה לכך שאנשים נוטים להתלבט כל כך היכן ואיך להשקיע את כספם. ולמרות שההחלטה קשה, האפשרות שלא להחליט היא ברוב המקרים האופציה הגרועה ביותר. אז איך אנחנו מקבלים את ההחלטה הגורלית הזו, איפה להשקיע?
כמו כל מוצר אחר, מיוגורט ועד רכב חדש, כולנו חשופים לפרסומות, לכתבות בעיתונות, ולהמלצות של מומחים. אבל בניגוד למוצרים אחרים, כאן לעיתים קרובות אין לנו מושג מה נקבל כשנפתח את האריזה. המוצרים הפיננסיים הם סבוכים להבנה, הם אינם מבטיחים דבר לגבי העתיד, אין עליהם אחריות, ואי אפשר להחזיר אותם למוכר לאחר הקנייה.
וכאמור, אנחנו משקיעים בהם את מיטב כספנו, שעבדנו עבורו כל כך קשה. בדרך כלל הבעיה רק מחמירה כשאנחנו הולכים לחפש מידע. אז אנחנו מוצפים בעשרות פרטים, בנתוני תשואות ובדירוגים שונים ומשונים, וכל אחת מהאפשרויות צועקת לנו מסר אחד: אנחנו הכי טובים, תשקיעו אצלנו, או שתצאו פראיירים.
רוב הציבור פותר את הבלבול בדרך הישנה והטובה- הולך להתייעץ עם מישהו אובייקטיבי, ורצוי אחד שגם קצת מבין בשוק ההון. מי זה יכול להיות? בדרך כלל זה לא יהיה מישהו שממש עובד בתחום, כי אז הרי יש לו אינטרסים סמויים, אלא מישהו ש"קצת יותר מבין ממני". אם אתם קוראי bizportal ותיקים, יש סיכוי לא רע שסחרתם לאחרונה במניות (אולי גם באופציות ובסטרקצ'רים), שאתם מנהלים שיחות סלון תכופות על השקעות, שהחברים וקרובי המשפחה שלכם מתייעצים איתכם, ושלעצתכם יש השפעה ישירה על החלטותיהם. אם זה אכן כך, אתם מה שנקרא בז'רגון המקצועי "מובילי דעת קהל".
כמה מובילי דעת קהל יש בשוק ההון בישראל? מכיוון שבשביל להוביל צריך קודם כל להבין, אפשר להעריך את מספר ה"מובילים" על פי שיעורי החשיפה לעיתונות הכלכלית. על פי סקר TIM האחרון, יש כ-300 אלף גולשים שנכנסים לפחות לאחד מהאתרים הכלכליים המובילים בישראל לפחות אחת לשבוע.
חברת Intersight פרסמה לאחרונה נתוני גלישה יומיים, על פיהם יש בימי חול עד 150 אלף גולשים באתרים הכלכליים המובילים. לעיתונות הכלכלית המקצועית נחשפים מדי יום כ- 200 אלף איש. בהנחה שיש חפיפה רבה בין הנתונים הללו, אפשר להעריך שיש בישראל בין 200 ל-300 אלף איש ואישה שמשפיעים על מרבית החלטות ההשקעה הפרטיות במשק.
כמובן, שה"מובילים" יכולים לפעול רק על קרקע פורייה, קרי, הם יכולים להשפיע ביתר קלות על מותגים ומוצרים מוכרים ואהודים. אף חבר לא יצליח לשכנע אותי לפתוח תיק אצל ברוקרית העונה לשם "יפה הקוראת בקלפים" או לחלופין להטמין דינרים עיראקיים מתחת לבלטות.
תפקידם של הפרסומאים ואנשי יחסי הציבור הוא להבחין בין שני הקהלים: המובילים והמוּבָלים ולדבר אל כל אחד מהם באמצעים ובשפה המתאימים לו. אז כיצד משפיעים על מובילי דעת הקהל, וכיצד יוצרים את אותם מותגים מוכרים ואהודים? נראה כמה דוגמאות לכך בחודש הבא.
* הכותבת היא דוברת בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס"
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
