מי בוחר בשבילי את קופת הגמל שלי?

בישראל ישנם בין 200 ל-300 אלף איש ואישה שמשפיעים על מרבית החלטות ההשקעה הפרטיות במשק - מי הם בעצם?
שירי עדן |

הכסף שלי הוא הדבר השני הכי חשוב לי בחיים. יש כאלה שעבורם זה הדבר הראשון. אולי זו הסיבה לכך שאנשים נוטים להתלבט כל כך היכן ואיך להשקיע את כספם. ולמרות שההחלטה קשה, האפשרות שלא להחליט היא ברוב המקרים האופציה הגרועה ביותר. אז איך אנחנו מקבלים את ההחלטה הגורלית הזו, איפה להשקיע?

כמו כל מוצר אחר, מיוגורט ועד רכב חדש, כולנו חשופים לפרסומות, לכתבות בעיתונות, ולהמלצות של מומחים. אבל בניגוד למוצרים אחרים, כאן לעיתים קרובות אין לנו מושג מה נקבל כשנפתח את האריזה. המוצרים הפיננסיים הם סבוכים להבנה, הם אינם מבטיחים דבר לגבי העתיד, אין עליהם אחריות, ואי אפשר להחזיר אותם למוכר לאחר הקנייה.

וכאמור, אנחנו משקיעים בהם את מיטב כספנו, שעבדנו עבורו כל כך קשה. בדרך כלל הבעיה רק מחמירה כשאנחנו הולכים לחפש מידע. אז אנחנו מוצפים בעשרות פרטים, בנתוני תשואות ובדירוגים שונים ומשונים, וכל אחת מהאפשרויות צועקת לנו מסר אחד: אנחנו הכי טובים, תשקיעו אצלנו, או שתצאו פראיירים.

רוב הציבור פותר את הבלבול בדרך הישנה והטובה- הולך להתייעץ עם מישהו אובייקטיבי, ורצוי אחד שגם קצת מבין בשוק ההון. מי זה יכול להיות? בדרך כלל זה לא יהיה מישהו שממש עובד בתחום, כי אז הרי יש לו אינטרסים סמויים, אלא מישהו ש"קצת יותר מבין ממני". אם אתם קוראי bizportal ותיקים, יש סיכוי לא רע שסחרתם לאחרונה במניות (אולי גם באופציות ובסטרקצ'רים), שאתם מנהלים שיחות סלון תכופות על השקעות, שהחברים וקרובי המשפחה שלכם מתייעצים איתכם, ושלעצתכם יש השפעה ישירה על החלטותיהם. אם זה אכן כך, אתם מה שנקרא בז'רגון המקצועי "מובילי דעת קהל".

כמה מובילי דעת קהל יש בשוק ההון בישראל? מכיוון שבשביל להוביל צריך קודם כל להבין, אפשר להעריך את מספר ה"מובילים" על פי שיעורי החשיפה לעיתונות הכלכלית. על פי סקר TIM האחרון, יש כ-300 אלף גולשים שנכנסים לפחות לאחד מהאתרים הכלכליים המובילים בישראל לפחות אחת לשבוע.

חברת Intersight פרסמה לאחרונה נתוני גלישה יומיים, על פיהם יש בימי חול עד 150 אלף גולשים באתרים הכלכליים המובילים. לעיתונות הכלכלית המקצועית נחשפים מדי יום כ- 200 אלף איש. בהנחה שיש חפיפה רבה בין הנתונים הללו, אפשר להעריך שיש בישראל בין 200 ל-300 אלף איש ואישה שמשפיעים על מרבית החלטות ההשקעה הפרטיות במשק.

כמובן, שה"מובילים" יכולים לפעול רק על קרקע פורייה, קרי, הם יכולים להשפיע ביתר קלות על מותגים ומוצרים מוכרים ואהודים. אף חבר לא יצליח לשכנע אותי לפתוח תיק אצל ברוקרית העונה לשם "יפה הקוראת בקלפים" או לחלופין להטמין דינרים עיראקיים מתחת לבלטות.

תפקידם של הפרסומאים ואנשי יחסי הציבור הוא להבחין בין שני הקהלים: המובילים והמוּבָלים ולדבר אל כל אחד מהם באמצעים ובשפה המתאימים לו. אז כיצד משפיעים על מובילי דעת הקהל, וכיצד יוצרים את אותם מותגים מוכרים ואהודים? נראה כמה דוגמאות לכך בחודש הבא.

* הכותבת היא דוברת בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.