חיים ונציה: ניצחנו בכלכלה - במה להשקיע עכשיו?

חיים ונציה מפרוקסימה מציג תיק השקעות ל"אחרי המלמחה" - וחושב שכדאי לשוב לתיק מניות של 50-50 בארץ ובחו"ל
חיים ונציה |

אם יש משהו שלא צריך להיות עליו עוררין, זה שמבחינה כלכלית ניצחנו במלחמה. אבל כמובן, יש על כך מערערים. הבון טון עכשיו זה לייחס לכל מה שארע במלחמה הזאת את המילים כישלון, תבוסה ואכזבה. יעיז מישהו למצוא נקודת זכות כלשהי ומיד יתנפלו עליו כמו טייסת אף 16 על בונקר של חיזבאללה.

הסיבות לתחושות השליליות הללו הן ברורות. מדינת ישראל וצבאה לא הצליחו במהלך המלחמה הזאת לעמוד בציפיות הגדולות שתלו בהן. יתכן ואשמים בכך אלו שיצרו את הציפיות או אלו שניפחו אותן, כך או כך, האכזבה היא כגודל הציפיות.

לעומת זאת, מהבחינה הכלכלית, כפי שהיא משתקפת בהתנהגות המשקיעים הישראלים והזרים, אי אפשר שלא להתפעל מעמידתו האיתנה של המשק.

למרות השכול וההרס שספגו כה רבים, למרות שהצפון שותק ליותר מחודש ולמרות שמיליון אנשים נאלצו לשנות את שיגרת חייהם, עדיין שידרה הכלכלה הישראלית חוזק ועצמה. גם בכך אפשר "להאשים" כמובן את הבועה התל אביבית (עוד בון טון שהתחזק במלחמה הזאת) אבל כנראה שמשקיעים רבים מעריכים שמדינת ישראל יכולה לעמוד בהוצאות המלחמה, לתקן את נזקיה ואף להמשיך בצמיחה המרשימה שאפיינה אותה לפני המלחמה האחרונה. הצעדים הכלכליים שבוצעו במשק הישראלי בשנים האחרונות, אפשרו לישראל לבצע התנתקות יקרה, בחירות בזבזניות ומלחמה ארוכה מבלי לפרוץ את התקציב ומבלי לסכן את הצמיחה.

אין ספק, המשק הישראלי איפשר לממשלה לבצע כמה מהלכים נועזים, הרפתקנים וגם סהרוריים בשנים האחרונות. חבל שאי אפשר לומר את אותו הדבר גם על גורמים אחרים. שער הדולר הנמוך, מחירי אגרות החוב שכמעט לא ירדו ומחירי המניות ששמרו על רמתם מצביעים על אמון המשקיעים במשק ובכוחה של הכלכלה להמשיך לצמוח. השיפוצים והשינויים המבניים שיבואו בעקבות המלחמה צפויים לתת למשק זריקת מרץ שתעזור לו להתגבר על התקופה הקשה שעברנו בחודש האחרון. אמנם, כלל לא בטוח שהמשק ימשיך לצמוח. בסופו של דבר, יש גם גבול ליכולתה של ממשלה לאתגר את המשק (לא רצינו להשתמש במילה קשה יותר). הסיכונים העומדים בפני המשק הישראלי היום הם לא קטנים, אבל גם הסיכויים הם גדולים. המשק הוכיח כי הוא יכול להמשיך ולצמוח גם בתנאים לא קלים.

מניות: אנו מאמינים שהמשק הישראלי יכול להמשיך ולצמוח אך איננו יכולים להתעלם גם מהסיכונים. למכלול הסיכונים שהיו קיימים תמיד נוסף עתה גם הסיכון למלחמה בצפון. נכון, הסיכון היה קיים תמיד רק שבחרנו להתעלם ממנו כי זה היה יותר נוח.

בתחילתה של המלחמה המלצנו לנצל את הירידות ולהגדיל את האחזקות במניות בישראל באופן משמעותי על חשבון המניות בחו"ל. עכשיו אנו ממליצים לנצל את השיפור במחירים שחווינו מאז כדי לצמצם ולחזור לפרופורציות הקודמות.

המלצתנו: לחזור בחזרה להשקעה של 50% מניות בישראל 50% בחו"ל לאחר שהגדלנו את החלק של ישראל בתחילת המלחמה. סקטור מועדף בארץ- הנדל"ן.

סולידי-שקלי: בעיית העודף התקציבי, שהתרענו מפניה שוב ושוב בחודשים האחרונים, באה אל פתרונה. פשוט אין יותר עודף תקציבי – המלחמה העלימה אותו ביחד עם כל הציפיות שניתן לנהל פה מדינה עם סדר יום אזרחי בלבד. מעתה נשמע את צרוף המילים "קיצוץ בתקציב הביטחון" רק באולם הדיונים של ועדת חקירה עתידית ולכן תאלץ הממשלה לבצע קיצוצים בסעיפים אחרים או לפרוץ את התקציב. בכל מקרה, הסיכון גדל ועדיף לצמצם את המח"מ בתיק. המלצתנו: להסיט השקעות משחרים ארוכים ובינוניים אל הקצרים יותר.

מט"ח: גם מלחמה בשתי חזיתות לא הצליחה לגרום לעלייה בשער הדולר. הדולר אמנם נחלש בכל העולם אך ההחלשות שלו בארץ למרות המצב הביטחוני הפתיעה רבים וגם אותנו.

קשה לראות את הדולר מתחזק בקרוב, אך אנו ממשיכים להמליץ להחזיק את המטבע האמריקאי בשיעור לא גבוה כאמצעי הגנה מפני הסתבכות עתידית. המלצתנו: להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקני ברמות האלו.

*הערה: אין לראות בכתבה זו כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.