חיים ונציה: ניצחנו בכלכלה - במה להשקיע עכשיו?
אם יש משהו שלא צריך להיות עליו עוררין, זה שמבחינה כלכלית ניצחנו במלחמה. אבל כמובן, יש על כך מערערים. הבון טון עכשיו זה לייחס לכל מה שארע במלחמה הזאת את המילים כישלון, תבוסה ואכזבה. יעיז מישהו למצוא נקודת זכות כלשהי ומיד יתנפלו עליו כמו טייסת אף 16 על בונקר של חיזבאללה.
הסיבות לתחושות השליליות הללו הן ברורות. מדינת ישראל וצבאה לא הצליחו במהלך המלחמה הזאת לעמוד בציפיות הגדולות שתלו בהן. יתכן ואשמים בכך אלו שיצרו את הציפיות או אלו שניפחו אותן, כך או כך, האכזבה היא כגודל הציפיות.
לעומת זאת, מהבחינה הכלכלית, כפי שהיא משתקפת בהתנהגות המשקיעים הישראלים והזרים, אי אפשר שלא להתפעל מעמידתו האיתנה של המשק.
למרות השכול וההרס שספגו כה רבים, למרות שהצפון שותק ליותר מחודש ולמרות שמיליון אנשים נאלצו לשנות את שיגרת חייהם, עדיין שידרה הכלכלה הישראלית חוזק ועצמה. גם בכך אפשר "להאשים" כמובן את הבועה התל אביבית (עוד בון טון שהתחזק במלחמה הזאת) אבל כנראה שמשקיעים רבים מעריכים שמדינת ישראל יכולה לעמוד בהוצאות המלחמה, לתקן את נזקיה ואף להמשיך בצמיחה המרשימה שאפיינה אותה לפני המלחמה האחרונה. הצעדים הכלכליים שבוצעו במשק הישראלי בשנים האחרונות, אפשרו לישראל לבצע התנתקות יקרה, בחירות בזבזניות ומלחמה ארוכה מבלי לפרוץ את התקציב ומבלי לסכן את הצמיחה.
אין ספק, המשק הישראלי איפשר לממשלה לבצע כמה מהלכים נועזים, הרפתקנים וגם סהרוריים בשנים האחרונות. חבל שאי אפשר לומר את אותו הדבר גם על גורמים אחרים. שער הדולר הנמוך, מחירי אגרות החוב שכמעט לא ירדו ומחירי המניות ששמרו על רמתם מצביעים על אמון המשקיעים במשק ובכוחה של הכלכלה להמשיך לצמוח. השיפוצים והשינויים המבניים שיבואו בעקבות המלחמה צפויים לתת למשק זריקת מרץ שתעזור לו להתגבר על התקופה הקשה שעברנו בחודש האחרון. אמנם, כלל לא בטוח שהמשק ימשיך לצמוח. בסופו של דבר, יש גם גבול ליכולתה של ממשלה לאתגר את המשק (לא רצינו להשתמש במילה קשה יותר). הסיכונים העומדים בפני המשק הישראלי היום הם לא קטנים, אבל גם הסיכויים הם גדולים. המשק הוכיח כי הוא יכול להמשיך ולצמוח גם בתנאים לא קלים.
מניות: אנו מאמינים שהמשק הישראלי יכול להמשיך ולצמוח אך איננו יכולים להתעלם גם מהסיכונים. למכלול הסיכונים שהיו קיימים תמיד נוסף עתה גם הסיכון למלחמה בצפון. נכון, הסיכון היה קיים תמיד רק שבחרנו להתעלם ממנו כי זה היה יותר נוח.
בתחילתה של המלחמה המלצנו לנצל את הירידות ולהגדיל את האחזקות במניות בישראל באופן משמעותי על חשבון המניות בחו"ל. עכשיו אנו ממליצים לנצל את השיפור במחירים שחווינו מאז כדי לצמצם ולחזור לפרופורציות הקודמות.
המלצתנו: לחזור בחזרה להשקעה של 50% מניות בישראל 50% בחו"ל לאחר שהגדלנו את החלק של ישראל בתחילת המלחמה. סקטור מועדף בארץ- הנדל"ן.
סולידי-שקלי: בעיית העודף התקציבי, שהתרענו מפניה שוב ושוב בחודשים האחרונים, באה אל פתרונה. פשוט אין יותר עודף תקציבי – המלחמה העלימה אותו ביחד עם כל הציפיות שניתן לנהל פה מדינה עם סדר יום אזרחי בלבד. מעתה נשמע את צרוף המילים "קיצוץ בתקציב הביטחון" רק באולם הדיונים של ועדת חקירה עתידית ולכן תאלץ הממשלה לבצע קיצוצים בסעיפים אחרים או לפרוץ את התקציב. בכל מקרה, הסיכון גדל ועדיף לצמצם את המח"מ בתיק. המלצתנו: להסיט השקעות משחרים ארוכים ובינוניים אל הקצרים יותר.
מט"ח: גם מלחמה בשתי חזיתות לא הצליחה לגרום לעלייה בשער הדולר. הדולר אמנם נחלש בכל העולם אך ההחלשות שלו בארץ למרות המצב הביטחוני הפתיעה רבים וגם אותנו.
קשה לראות את הדולר מתחזק בקרוב, אך אנו ממשיכים להמליץ להחזיק את המטבע האמריקאי בשיעור לא גבוה כאמצעי הגנה מפני הסתבכות עתידית. המלצתנו: להמשיך ולהחזיק במטבע האמריקני ברמות האלו.
*הערה: אין לראות בכתבה זו כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
