ת"א מתחילה לחזור לשיגרה - חתמה במגמה מעורבת
לאחר המסחר הסוער שנערך אתמול בבורסה התל אביבית, אשר בסיומו זינקו המדדים העיקריים בשיעורים לא מבוטלים, חתמה הבורסה ברחוב אחד העם את יום המסחר השני במגמה מעורבת, כאשר שני המדדים המובילים חתמו בעליות שערים מזעריות, ומנגד, מדד הבנקים שהוביל אתמול את העליות ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15, סיימו את המסחר בירידות שערים. מחזור המסחר לא הצליח גם היום לחצות את רף מיליארד השקלים, כאשר הסתכם בסיום בכ-933 מיליון שקל.
ללא פערי ארביטראז' ועל רקע הפסקת האש שנכנסה לתוקפה בשעה 8:00 בבוקר טרם פתיחת המסחר, דישדשו מדדי תל אביב כשהם לא מצליחים להמשיך במומנטום שהחל ביום המסחר הקודם.
במסחר במטבעות נחלש הדולר האמריקני למול עמיתו הישראלי. שערו היציג של הדולר נקבע אחק הצהרים על רמת 4.377 שקל, המשקפים ירידה בשיעור של 0.25%.
מדד ת"א 25 עלה מזערית בכ-0.02% כשהוא שומר על מקומו מעל רמת 800 הנקודות ברמה 800.44 הנקודות. מדד ת"א 100 התרומם בכ-0.19% לרמת 817.88 הנקודות. מנגד, מדד הטכנולוגיה - תל טק 15 רשם ירידה מזערית של 0.03% לרמה של 338.74 הנקודות, ומדד הבנקים הוביל כאמור את הירידות כשהשיל 1.38% מערכו.
מניות טבע עלו בסיום בכ-0.5% תוך מחזור של 64 מיליון שקל. חברת דיווחה היום כי החלה למכור את הגרסה הגנרית לטבליות הזולופט של פייזר בארה"ב. טבליות אלו מיועדות לטיפול בדיכאון. על פי נתוני חברת המחקר IMS, המכירות השנתיות של המוצר המקורי בארה"ב עמדו על כ-3.1 מיליארד דולר במהלך השנה האחרונה.
מניות חברת הנדל"ן אלוני חץ הגיבו בעליה של 2.5% תוך מחזור של 1.8 מיליון שקל לתוצאותיה של החברה לרבעון השני של השנה. אלוני דיווחה היום על הכנסות של כ-206.9 מיליון שקל, זאת לצד רווח נקי של כ-96 מיליון שקל, ו-FFO של 34.4 מיליון שקל.
מניות הרבוע הכחול זינקו בסיום המסחר בכ-4.8% תוך שהמניה מרכזת מחזור ער של 3 מיליון שקל. ברקע, הרבוע הכחול דיווחה היום על רבעון חיובי שכלל צמיחה בשורה התחתונה והעליונה. הכנסותיה הרבעוניות עלו ב-18% ל-1.68 מיליארד שקל והרווח הנקי זינק ב-65% ל-68 מיליון שקל.
מניות גילת שפתחו בסערה ועלו בשיאם בכ-3%, סיימו את יום המסחר באקורד שלילי, לאחר שירדו בכ-1.7%. היום דיווחה החברה על שיפור בעסקיה. מדוחות החברה עולה כי גילת סיימה את הרבעון השני של שנת 2006 עם רווח נקי בסך של כ-2.1 מיליון דולר (9 סנט למניה). זאת, לעומת הפסד בסך 1.1 מיליון דולר (הפסד של 5 סנט למניה) שהציגה החברה ברבעון המקביל אשתקד.
מניות חברת הנדל"ן - אמות, קפצו ב-2%. החברה דיווחה היום על תוצאותי הכספיים לרבעון השני. בשורה העליונה, רשמה אמות הכנסות של 66.4 מיליון שקל, גידול של כ-18.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, הציגה רווח נקי של 19 מיליון שקל, לעומת 2.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
