שנת 2006 תהיה שנה טובה לתעשיה: היצוא יגדל ב-11%
שנת 2006 תהיה שנה טובה מאוד לתעשייה. כך אמר היום אוהד מראני, יו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים ויו"ר בז"ן, במפגש שנתי עם הכתבים הכלכליים בירושלים.
מתחזית מעודכנת של התאחדות התעשיינים לשנת 2006
עולה כי, בשנת 2006 צפוייה האצה בקצב צמיחת התעשייה- תצמח השנה בכ-6%, היצוא התעשייתי יגדל ריאלית בכ-11% ויסתכם בכ-28.8 מיליארד דולר. מכירות התעשייה לשוק המקומי יגדלו בכ-3% לכ-176 מיליארד שקל וכ-9,000 עובדים חדשים יקלטו בתעשייה.
להערכתו של מראני, בשנת 2006 ימשיכו ענפי ההיי-טק להוביל את צמיחת היצוא התעשייתי, זאת על רקע הגידול הצפוי בהיקפי הסחר העולמי, ולמרות ההאטה הצפוייה בכלכלת ארה"ב והתחרות הגוברת, עימה נאלצים היצואנים להתמודד בשווקים בחו"ל.
עוד ציין מראני, כי התרחבות מכירות התעשייה לשוק המקומי תתאפשר הודות לשילוב של מספר גורמים בהם הגידול בצריכה הפרטית של משקי הבית על רקע עליית השכר במשק בשנתיים שחלפו, וצפי להמשך מגמה זו גם ב-2006.
ברקע להתרחבות, עדכוני שכר המינימום; קליטה צפוייה של עובדים ישראליים נוספים לשוק העבודה; המשך המגמה של ירידה בשיעור האבטלה; ריבית ריאלית ברמה סבירה והפחתות המיסים הישירים והעקיפים- אלו שכבר בוצעו ואלו שעתידים להתבצע. כמו כן, צפויה התרחבות בביקושים של ענפי המשק הסובבים את התעשייה, כגון תיירות, מסחר ושירותים, לצד גידול בצריכה הציבורית המקומית.
מראני העריך, כי השנה תמשך המגמה של העברת קווי ייצור ופיתוח לחו"ל, כאשר עליית שכר המינימום בשנת 2006 וזו הצפויה בשנת 2007 תהווה זרז להאצת תהליכים אלו. יצויין, כי יותר מ-150 מפעלים פועלים כיום בחו"ל.
לדבריו, בשנת 2006 תחול עלייה חדה במחירי חומרי הגלם המיובאים מחד, לצד עלייה בעלויות השכר מאידך. בנוסף, בשל התחרות הגוברת תחול להערכתו, ירידה מסוימת במחירי היצוא התעשייתי השנה, דהיינו הרעה בתנאי הסחר.
על רקע החלטת אינטל להקים את מפעל הייצור השביעי בעולם בקריית גת, צפוי בשנים הקרובות גידול חד ביותר בסך השקעות התעשייה במבנים ובציוד, כאשר קצב הגידול יושפע רבות מקצב התקדמות הקמת המפעל של אינטל.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
