לאומי משנה את הטון: הירידות יהוו פוטנציאל

אילנית שרף מלאומי מציגה את מפת הראי בשוק המניות שלנו למה שקרה פה ב-3 השנים האחרונות כבסיס לצפי חיובי

בתקופה הקרובה צפויה להישמר רמת הקורלציה הגבוהה בין ביצועי השוק המקומי וביצועי השווקים בחו"ל (בייחוד השווקים באירופה ובארה"ב). על כן, רמת התנודתיות בשוק ועצבנות השווקים צפויה להימשך ולהוביל לירידות נוספות, כאשר המסחר יושפע בעיקר מפרסום אינדיקטורים נוספים שעשויים לאותת לגבי מדיניות הריבית ה-Fed בהמשך.

נציין, כי היום פורסם מדד המחירים ליצרן בארה"ב, שהיה נמוך מהציפיות ומחר צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן האמריקני. בטווח הארוך, אנו ממשיכים להעריך שהמשך צמיחת השוק המקומי צפוי לתמוך בהתחדשות העליות בשוק ההון ולכן, הירידות האחרונות יהוו פוטנציאל להגדלת החשיפה לשוק המנייתי הן של משקיעים זרים והן של משקיעים מקומיים.

הירידות בשוק התגברו בימים האחרונים ואיתם החששות והלחץ בהם נתונים המשקיעים. אלו שציפו להתאוששות מהירה של השווקים מרגישים פחות בנוח בכל יום שעובר ומנסים לחשוב כיצד למזער את הנזקים. בשלב הזה, נכנס להילוך גבוה האלמנט הפסיכולוגי וחלק מהמשקיעים נשברים ומוכרים, וזאת על אף שאמרו לעצמם אלף פעמים כי את ההשקעה הזו הם מבצעים לטווח רחוק והם בשום פנים ואופן אינם מתכוונים הפעם להיות מושפעים מתנודות השוק בטווח הקצר.

אנו בכל מקרה ממשיכים לתמוך כמובן באסטרטגיה לטווח ארוך, זו הוכיחה את עצמה בחלוף השנים ולהערכתנו תמשיך להוכיח את עצמה גם בשנים הבאות, בעיקר לנוכח ההתפתחויות הצפויות בשווקים בכלל ובמשק הישראלי בפרט, יתרה מזו לנוכח הירידות האחרונות להערכתנו נפתחו הזדמנויות השקעה רבות וקיימת היום לאלו המעוניינים להגדיל חשיפה, מניות אותן ניתן לרכוש ברמות מחירים אטרקטיביות, אם כי צריך לקחת בחשבון כי עדיין לא נראה שהירידות בשווקים גמרו אומר.

את הסיבה לירידות החדות בשווקים ובעיקר באלו המתפתחים ניתן לתלות ברובן בעיקר בחששות להתפתחות אינפלציונית בארה"ב ובעולם בין היתר בעקבות התייקרות מחירי הנפט והסחורות. התפתחות זו עלולה להוביל לעליות ריבית נוספות בארה"ב, ולהעלאות ריבית במקומות נוספים בעולם ולהוביל למיתון בקצבי הצמיחה הגלובלית. נציין כי זו הסיבה העיקרית לירידות בשבועות האחרונים בשוק המקומי, עם זאת בימים האחרונים נוסף פקטור מקומי חדש-ישן, התחממות בגזרה הביטחונית שבאה לידי ביטוי בעלייה בפעילות צה"ל בשטחים לצד ירי של טילי קאסם על ישובים בדרום והתבטאויות חריפות מצד החמאס שאוחז נכון להיום בשלטון.

אנו בסקירה זו, נציג את פני הדברים וההתפתחויות שאנו צופים בשוק המניות המקומי בהתאם להתפתחויות המקרו כלכליות ולסביבה העולמית כפי שאנו מעריכים בטווח הקצר ובטווח הארוך. נציין כי מתחילת הירידות ולמעשה מרמות שיא כל הזמנים אליהם הגיעו המדדים בבורסה המקומית באמצע חודש מאי רשם שוק המניות ירידה שהסתכמה בכ-9.5% תוך ירידה במחזורי המסחר ובתגובה מאוחרת לירידות בחו"ל.

מבט היסטורי

הליכה אחורה והתבוננות בגרפים של שוק המניות בשנים האחרונות ואפילו בעשור האחרון מלמדת כי קיים מכנה משותף בין הגרפים של כל השנים הללו. מכנה משותף זה הינו למעשה מהלך של ירידות שנרשמו באמצע השנה שהוביל לתיקון ולעיתים לתיקון חד בשערי המדדים, כאשר השוני בא לידי ביטוי כמובן בסיבות לירידות, בעוצמתן ובטווח התקופה בה הן התרחשו. נציין כי "תיקון האמצע" אינו אחיד כמובן ובנוסף הוא התבצע לעיתים בתחילת המחצית השנייה של השנה ולעיתים בשלב מעט מאוחר יותר (בסביבות חודש אוגוסט). לנוכח השינוי בפרמטרים ברמה הביטחונית, המדינית והכלכלית, כמו גם ברמה הגלובלית, אנו מוצאים לנכון להציג את נתוני ההשוואה בשנים האחרונות ולמעשה בשנים 2003 ועד היום.

שנת 2003 נפתחה בעליות שערים בשוק המקומי שנקטעו באמצע חודש יוני ולאחר עלייה חדה שנרשמה מתחילת השנה רשם מדד ת"א 100 תיקון של כ-11.5%. מהלך הירידות נמשך כחודשיים ולמעשה הסתיים באמצע חודש אוגוסט. ירידות אלו נבעו בעיקר כתיקון לעליות החדות אך גם לנוכח המצב הביטחוני ופרסום נתונים כלכליים שהיו בחלקם לא חיוביים. לאחר התיקון שנרשם חזר השוק לתוואי עליות עד לסוף השנה. בתקופה המדוברת בה נרשמו ירידות שהסתכמו בכ-11.6% בתל אביב, רשם הנאסד"ק עלייה שהסתכמה בכ-8.6%.

שנת 2004 נפתחה גם היא בעליות שערים אם כי מתונות יותר בהשוואה לאלו שנרשמו בתחילת 2003 וברמת תנודתיות גבוהה באופן יחסי. עליות אלו נקטעו בתחילת חודש יולי ובשוק נרשם מהלך ירידות חד שהסתכם בכ- 12.5% והוביל את מדד ת"א 100 להיסחר מתחת לרמה בה פתח את השנה באמצע חודש אוגוסט. הסיבה העיקרית שהובילה את מהלך הירידות במהלך חודש יולי 2004 הייתה מהלך הירידות שנרשמו מעבר לים כתוצאה מעלייה חדה במחירי הנפט והחשש מפני האטה כלכלית בארה"ב. מגמת המסחר נציין, נקבעה בהתאם למגמת המסחר בעולם וזאת על אף שבתקופה זו התפרסמו דוחות כספיים חיובים על ידי החברות הישראליות והאינדיקטורים הכלכליים שאף הם הצביעו על מגמה חיובית במשק המקומי. לאחר מהלך ירידות זה נרשם תיקון חד עד סוף השנה, אם כי זה לווה ברמת תנודתיות יחסית גבוהה.

בתקופה המדוברת בה נרשמו ירידות שהסתכמו ב-11.6% בתל אביב, רשם הנאסד"ק ירידה דומה.

גם שנת 2005 נפתחה בסנטימנט חיובי ובעליות שערים, את המגמה החיובית שנרשמה מתחילת השנה החליפה מגמה שלילית שראשיתה בתחילת יוני. מגמה זו הייתה הפעם קצרת טווח ונמשכה עד סוף אותו החודש.

הירידות הסתכמו בקצת יותר מ-8% בתקופה זו ונבעו בעיקר מהחשש לקראת יישום תוכנית ההתנתקות בשטחים ועלייה חדה במתיחות הביטחונית באזורינו. השפעה נוספת אם כי שולית באותה תקופה הייתה גם להמשך העליות במחירי הנפט בעולם. לאחר מהלך הירידות חזר גם הפעם השוק לתוואי של עליות שערים עד לסוף השנה. בתקופה המדוברת בה נרשמו ירידות שהסתכמו ב-7.8% בתל אביב, רשם הנאסד"ק עלייה קלה שהסתכמה בכ-0.75%.

וחזרה לשנה הנוכחית: חשוב לציין, כי הירידות בשוק המקומי מסתכמות עד היום בשיעורים דומים לאלו שנרשמו בשווקי מערב אירופה וארה"ב והשוק שומר על יציבות יחסית במיוחד כאשר עורכים השוואה לשינויים שחלו במדדים המובילים בשווקים המתפתחים. מאז תחילת הירידות ועד היום נרשמה בבורסה המקומית ירידה שהסתכמה בכ-9.5%, כאשר הנאסד"ק רשם ירידה דומה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.