סיפור הריבית בארה"ב: למה קשה לנחש את הכיוון?
מאז ה-10 במאי, במעמד פרסום הודעת הריבית בארה"ב מתנהלים השווקים האמריקנים באווירת חוסר ודאות. יו"ר הפד החדש, בן ברננקה, הצליח שוב להעמיד את הבנק המרכזי החשוב בעולם בעין הסערה כאשר הוא מתעקש לשמור על מדיניות ריבית מעורפלת ומסרב בתוקף לנקות בדעה חד משמעית, באשר לכיוון המדיניות העתידי. לאור ההודעה המעורפלת, נסחרו כלל השווקים האמריקנים בתזזיתיות יתרה, בעוד כל נתון מאקרו כלכלי שמתפרסם שולח את המדדים בניו יורק ואת שער הדולר למסע הרסני דמוי רכבת הרים.
המדדים המובילים בבורסות הם לא האינדיקטורים היחידים המעידים על חוסר הודאות. מחירי הסחורות שהספיקו להסחר ברמות שיא במהלך השבוע האחרון התרסקו והספיקו לאבד מעל ל-10% מערכם. תשואות האג"ח האמריקניות עולות ויורדות והדולר, שהספיק להתרסק במהלך החודש האחרון על רקע פרשנות (שגויה כנראה) של נאומו של יו"ר הפד, החל להתחזק - לאור פרשנות מהלכיו הלא ברורים לאחר ההודעה. בעבר נטען, כי השווקים האמריקנים נסחרים על רקע החשש מפני הכוחות האינפלציונים המסתתרים תחת פני השטח ומתחילים אט אט להגיח.
כיום כבר לא ברור - האם השווקים מפחדים מכוחות מאקרו כלכליים אלו או אחרים, או שמה המשקיעים פשוט מפחדים, נקודה?
השווקים העולמיים לא אוהבים תקופות של אי ודאות. מדיניות הפד, תחת שרביטו הרמה של גרינספאן הייתה ברורה יחסית והציפיות להעלאת הריבית היו שקופות. מאז ה-10 למאי, בסקרים שנערכים בקרב כלכלנים בכירים, עומד יחס הכלכלנים המאמינים, כי הפד ימשיך להעלאות את הריבית אל מול אלו המאמינים שהפד יפסיק את התהליך בפגישתו הקרובה - על שיעור של כ-50% בערך.
הבעייתיות בניתוח הכיוון
הבעיה המרכזית במשק האמריקני כיום היא חוסר היכולת לנתח נתונים כלכליים. האמריקנים חוששים ממספר בעיות שעלולות לפגוע במשק במספר דרכים שונות. מצד אחד, קיים החשש מפני המשך הלחצים האינפלציונים והמשך תהליך העלאת הריבית. מצדו השני של המתרס, קיים החשש מפני המשך גידול הגרעון המסחרי של המשק האמריקני.
הפד העלה את הריבית בארה"ב 16 פעמים ברציפות מאז החל התהליך בחודש יוני בשנת 2004. לאחרונה אמנם נצפו מספר איתותים סותרים מצד הבכירים בארגון, על האפשרות להפסיק את התהליך, אך הודעה חד משמעית טרם התקבלה. החשש הגדול במשק האמריקני ובעולם כולו הינו, כי מדיניות לא אחראית של הבכירים עלולה לגרור מצב בו הפד ישלח את המשק האמריקני לתקופה של מיתון, כפי שכבר קרה בעבר.
העלאה גבוהה מדי של הריבית מוציאה כסף מהשווקים, מקשה על חברות לגייס כספים ומורידה את ההוצאה הפרטית של הצרכן. הבעיה הגדולה של הפד הינה העובדה שהשפעות של מדיניות מוניטרית נצפות במדדים המקובלים באיחור מסויים. השפעה של כל מדיניות כלכלית הינה ארוכת טווח. לא ניתן לדעת בטווח הזמן המיידי מה המשמעויות של התהליכים המאקרו כלכליים.
השפעות של מדיניות מוניטרית שננקטת היום עלולות להצטייר במדדים באיחור של עד 18 חודשים, המשמעות היא שהמדיניות האגרסיבית של העלאת הריבית עדיין לא הטילה את מלוא השפעתה על המשק. והדגש פה הוא על "עדיין". המשקיעים בארה"ב מתחלקים היום ל-2. אלה המעוניינים בהפסקת העלאת הריבית ואלה שמעוניינים בהמשכה. אלה המעוניינים בהפסקתו גורסים, כי הפסקה של התהליך צפויה להחליש את הדולר מול המטבעות המובילים בעולם ולעזור לצמצם את הגרעון המסחרי העצום של המדינה.
מעבר לכך, אומרים הכלכלנים, הפד עלול להעלות את הריבית בשיעורים גבוהים מדי, העלולים לעצור את גלגלי הכלכלה האמריקנית ולשלוח את המשק למיתון. אלה המצדדים בהמשכו של התהליך טוענים, כי יש לעשות הכל על מנת למנוע מהאינפלציה לצאת מכלל שליטה.
בשבוע הבא: שלוש הבעיות המרכזיות - מבט לעומק.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.