ביקורת: קופות גמל ב-2005 - הטבלה כן משקרת
קרנבל סיכומי סוף השנה בעיתונות הכלכלית בעיצומו, ונראה כי דבר כבר לא יוכל להעכיר את האווירה החגיגית. מנהלי קופות הגמל רושמים תשואות שבשנים עברו נראו דמיוניות - כמחצית מהקופות ירשמו השנה תשואות דו ספרתיות, ויש אפילו מי שהצליח להשיג תשואה של מעל 15%. הצרכנים של קופות הגמל (כלומר, כמעט כולנו) מסתכלים על טבלאות התשואות ומחשבים את הימים שהתקצרו עד שנוכל לפרוש באושר ועושר.
אבל האם באמת נוכל לממש את התוכניות שלנו? האם התשואות שהושגו במהלך שנת 2005 יכולות בכלל ללמד אותנו משהו על התשואות שנקבל בשנים הקרובות? הלוא ברור שתשואה דו ספרתית איננה מתקבלת מהשקעה סולידית באג"ח מדינה, מה שמוביל למסקנה המיידית שמנהלי קופות הגמל השקיעו חלק נכבד מהנכסים שלנו בבורסות בת"א ובמקומות שונים בעולם.
זו חוכמה קטנה מאוד להשיג תשואה של 12%, בשנה שבה מדדי המניות העיקריים בבורסה עברו את ה-30%, ובכל זאת, מרבית הכתבות בנושא לא מחדדות את הברור מאליו: דווקא בתקופה של עליות מי שהשיג את התשואות הטובות ביותר הוא מי שלקח את הסיכונים הגדולים ביותר.
מה היה קורה לאותן קופות לו הבורסה היתה צונחת השנה? למרות שת"א 100 כבר חצה את רף 830 נקודות, לא קשה לדמיין סיטואציות אחרות. אם ההינתקות היתה נכשלת; אם קריש הדם במוחו של ראש הממשלה היה עיקש יותר; אם ארגוני הטרור הפלשתינים היו מצליחים להכפיל את טווח הקסאם; אם נסראללה היה מקצין את פעולותיו.
אפשר לחשוב על אינסוף סיטואציות שבהן הבורסה בישראל היתה מדשדשת ואף מתרסקת. האם עמיתי קופות הגמל היו רוצים להצמיד את החיסכון הפנסיוני שלהם לכל אותן אי וודאויות? הרשו לי להניח שלא.
הבעיה היא, שהציבור הרחב אינו מודע מספיק לסיכונים הרבים, וזאת מאחר ואין לו שום מקור מידע אמין וזמין שמנתח עבורו את מדדי הסיכון. התקשורת מנתחת עבור עמיתי קופות הגמל מדד אחד ויחיד - התשואה. רק לעיתים רחוקות מתייחסת התקשורת גם לסטיות התקן או למדדי שארפ של קופות הגמל, וזאת למרות שהמידע זמין ונגיש.
ואם לרוב אין לצד טבלאות התשואה המקודשות גם מדדי סיכון, אזי קל וחומר שרק לעיתים נדירות ממש יש התייחסות לעיוותים בתשואות שנגרמים כתוצאה משערוכים של נכסים בלתי סחירים וריביות הקופה לסוגיהן. וגם כאשר אלה מופיעים אז לעיתים קרובות הטבלאות שמוצגות לציבור משוות בין קופות גמל סולידיות לקופות גמל מסלוליות, או ש"רק" משוות בין קופות הגמל לפרק זמן מגוחך ורנדומאלי כמו 7 חודשים.
חשוב לדעת, שלא מדובר על הפרשים מינוריים. פערי העיוותים השונים יכולים להגיע למספר אחוזים בשנה ולהפוך את כל טבלת התשואות על פיה.
התוצאה היא, שקריאת הכתבות הרבות בעניין מסמאת את הציבור יותר מאשר פוקחת את עיניו. האדם מן היישוב הפותח את מדורי הכלכלה בחיפוש אחר התשובה לשאלה איזו קופת גמל טובה יותר עבורו יוצא במקרה הטוב מבולבל, ובמקרה הרע מוטעה ומפותה לסיכונים מיותרים.
אז מה הפתרון, בהנחה שצריך בכל זאת לכסות בתקשורת את הנושא? ההצעה שלי פשוטה. לצד טבלאות התשואות נציין גם את ההסתייגויות, ננסה לכמת אותן (למשל, על ידי מציאת קורלציה בין כמות הנכסים הלא סחירים לתשואות ב-2005), ונחפש מדדים יצירתיים שילמדו את הקוראים משהו על הגוף שמנהל את עיקר כספי החיסכון שלו.
למשל, סטיית תקן (מדד לסיכון) המתחשבת בנכסים הלא סחירים, האנליזה עליה נסמכות ההשקעות, כמה אנליסטים מעסיק בית ההשקעות לכל מיליארד שקל נכסים מנוהלים, כמה שנות ניסיון מצטבר בניהול השקעות יש למנהלי ההשקעות, מה מידת יציבות נושאי התפקידים הבכירים ואיזה סיכונים יוצאי דופן הם לוקחים. נתונים כאלה מצביעים על מדיניותו ואופיו של בית ההשקעות, ואלה חשובים לטווח ארוך יותר מכל נקודת תשואה שהושגה ב-2005.
מאת: שירי עדן
הכותבת הינה דוברת בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס".
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, העושה כך פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
