הכתבות שאהבתם לקרוא ב-2005

הנה מקבץ של כתבות שנהנתם לקרוא במהלך שנת 2005. חלקן זכו לפופולריות גדולה, אחרות הובילו לתגובות אוהדות שלכן, וחלק זכו לקיתונות של ביקורת
מערכת Bizportal |

הטעם שלכם השנה הסתקרן, שלא במפתיע, במה לעשות עם תיק של מאה אלף שקל? העיצות של אייל גורביץ' למשקיע, מה שעשה עמיר פרץ לבורסה ביום שלאחר הבחירה שלו, וגם ניתוחים על מניית טבע. בסיכום שנתי, בחנו את הכתבות שאהבתם לקרוא ואשר זכו לפופולריות שלכם, ואני מביאים לכם את הדירוג.

מומחי ההשקעות מציעים: מה עושים במאה אלף שקל. אנחנו מודים שאנחנו קצת מופתעים, אבל לא מדי. זאת היתה הכתבה הכי נקראת והכי אהודה על קוראי Bizportal בשנה שחלפה. פשוט רציתם לדעת מה חושבים מומחי ההשקעות שאפשר לעשות עם תיק של מאה אלף שקל?

עוד מהכתבות הנקראות ביותר, שמיקדו את תשומת הלב. מדובר בטור אישי של אייל גורביץ'. צרור עצות למשקיע - מאת אייל גורביץ. אי שם באמצע השנה, בסיומו של חודש יוני, התפנה גורביץ' לייעץ לכם מה לעשות. לכולם בער אז לדעת מה יש למנתח הטכני המפורסם לייעץ לכם. ואנחנו מודים, גם אנחנו רצנו לקרוא.

אחד הנתוחים הטכניים של אייל גורביץ' הפופולריים ביותר מבחינת מספר הקוראים היה שייך - איך לא - למניית טבע. ניתוח טכני: טבע - שלא בדרך הטבע. המנייה עברה משבר לא פשוט במהלך 2004, וגם השנה היו רגעים לא קלים. אך בסיכומו של דבר זינקה "מניית העם" המופלאה והתרוממה לרמות שיא בסיכומה של השנה.

מי אמר שאין אומנות בשוק ההון. את הבלדה על אשר יגורתי, שפרסם אייל גורביץ' לקראת סוף חודש יולי, אהבתם לקרוא במיוחד. לא כולם הסכימו איתה, אבל אף אחד לא נותר אדיש.

מי הן שש המניות המומלצות על ידי שישה בתי השקעות מובילים לקראת 2006? ובכן, צריך לקרוא בכדי לגלות. הכתבה שפורסמה במהלך חודש דצמבר משכה אליה גולשים רבים שרצו לדעת על השמות החמים שעשויים לככב בשוק ההון בשנה הבאה.

האם הבועה הגיעה לרחוב אחד העם? ובכן, גם אתם רציתם לדעת. האמת היא שבפתחו של חודש נובמבר, הכל נראה די מאיים. אחר כך התרגלנו. הבורסה, כך הבנו, לא מסוגלת לעצור בירוק. אבל בסיום תקופת החגים שבה היו מספר מצומצם של ימים שהסתכמו בעליות, שאלנו את השאלה, ואתם קראתם בהמוניכם.

זה היה ביום ראשון אחד, בתחילת חודש אוגוסט. שעה טרם סגירת המסחר הודיע נתניהו על התפטרותו. הסקירה שחתמה את אותו היום זכתה לרייטינג של פי 6 מביום ממוצע. הבורסה קרסה: שר האוצר נתניהו התפטר - חשש ממחר כתבנו. רבים מכם הגיבו לטורים שכתבנו אחרי המהלך: התפטרות נתניהו: פצצת אטום כלכלית בחודש אוגוסט, דיעה: נתניהו נטש את המערכה - ולא בגלל אידיאולוגיה.

ולסיכום, הנה עוד אחת מהכתבות שעניינו אתכם. באוגוסט סקרנו מהן 10 ההתרסקויות הגדולות ביותר של הבורסה האמריקנית. גם אתם רציתם לדעת. גילינו לכם דברים מעניינים שם, תודו שלא ידעתם הכל על השנים הקשות ביותר שעברו על שווקי המניות הוותיקים ביותר בעולם.

שנה אזרחית חדשה מוצלחת לכולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.