הכתבות שאהבתם לקרוא ב-2005

הנה מקבץ של כתבות שנהנתם לקרוא במהלך שנת 2005. חלקן זכו לפופולריות גדולה, אחרות הובילו לתגובות אוהדות שלכן, וחלק זכו לקיתונות של ביקורת
מערכת Bizportal |

הטעם שלכם השנה הסתקרן, שלא במפתיע, במה לעשות עם תיק של מאה אלף שקל? העיצות של אייל גורביץ' למשקיע, מה שעשה עמיר פרץ לבורסה ביום שלאחר הבחירה שלו, וגם ניתוחים על מניית טבע. בסיכום שנתי, בחנו את הכתבות שאהבתם לקרוא ואשר זכו לפופולריות שלכם, ואני מביאים לכם את הדירוג.

מומחי ההשקעות מציעים: מה עושים במאה אלף שקל. אנחנו מודים שאנחנו קצת מופתעים, אבל לא מדי. זאת היתה הכתבה הכי נקראת והכי אהודה על קוראי Bizportal בשנה שחלפה. פשוט רציתם לדעת מה חושבים מומחי ההשקעות שאפשר לעשות עם תיק של מאה אלף שקל?

עוד מהכתבות הנקראות ביותר, שמיקדו את תשומת הלב. מדובר בטור אישי של אייל גורביץ'. צרור עצות למשקיע - מאת אייל גורביץ. אי שם באמצע השנה, בסיומו של חודש יוני, התפנה גורביץ' לייעץ לכם מה לעשות. לכולם בער אז לדעת מה יש למנתח הטכני המפורסם לייעץ לכם. ואנחנו מודים, גם אנחנו רצנו לקרוא.

אחד הנתוחים הטכניים של אייל גורביץ' הפופולריים ביותר מבחינת מספר הקוראים היה שייך - איך לא - למניית טבע. ניתוח טכני: טבע - שלא בדרך הטבע. המנייה עברה משבר לא פשוט במהלך 2004, וגם השנה היו רגעים לא קלים. אך בסיכומו של דבר זינקה "מניית העם" המופלאה והתרוממה לרמות שיא בסיכומה של השנה.

מי אמר שאין אומנות בשוק ההון. את הבלדה על אשר יגורתי, שפרסם אייל גורביץ' לקראת סוף חודש יולי, אהבתם לקרוא במיוחד. לא כולם הסכימו איתה, אבל אף אחד לא נותר אדיש.

מי הן שש המניות המומלצות על ידי שישה בתי השקעות מובילים לקראת 2006? ובכן, צריך לקרוא בכדי לגלות. הכתבה שפורסמה במהלך חודש דצמבר משכה אליה גולשים רבים שרצו לדעת על השמות החמים שעשויים לככב בשוק ההון בשנה הבאה.

האם הבועה הגיעה לרחוב אחד העם? ובכן, גם אתם רציתם לדעת. האמת היא שבפתחו של חודש נובמבר, הכל נראה די מאיים. אחר כך התרגלנו. הבורסה, כך הבנו, לא מסוגלת לעצור בירוק. אבל בסיום תקופת החגים שבה היו מספר מצומצם של ימים שהסתכמו בעליות, שאלנו את השאלה, ואתם קראתם בהמוניכם.

זה היה ביום ראשון אחד, בתחילת חודש אוגוסט. שעה טרם סגירת המסחר הודיע נתניהו על התפטרותו. הסקירה שחתמה את אותו היום זכתה לרייטינג של פי 6 מביום ממוצע. הבורסה קרסה: שר האוצר נתניהו התפטר - חשש ממחר כתבנו. רבים מכם הגיבו לטורים שכתבנו אחרי המהלך: התפטרות נתניהו: פצצת אטום כלכלית בחודש אוגוסט, דיעה: נתניהו נטש את המערכה - ולא בגלל אידיאולוגיה.

ולסיכום, הנה עוד אחת מהכתבות שעניינו אתכם. באוגוסט סקרנו מהן 10 ההתרסקויות הגדולות ביותר של הבורסה האמריקנית. גם אתם רציתם לדעת. גילינו לכם דברים מעניינים שם, תודו שלא ידעתם הכל על השנים הקשות ביותר שעברו על שווקי המניות הוותיקים ביותר בעולם.

שנה אזרחית חדשה מוצלחת לכולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

סיום הלחימה בעזה בהסדרה עד סוף 2025

 ההסדרה מאפשרת ירידה בכמות המילואים הנדרשת וכוללת פריסת כוח בינלאומי לניהול אזרחי ושיקומה של רצועה עזה החל מ-2026. בתרחיש זה חוזר המשק למסלול צמיחה כלכלית כבר ב-2026, עם צמיחה שנתית של 3.6% וצמיחה של 3.7% ב-2027, כך שבסוף 2027 צפוי יחס החוב לתוצר לעמוד על 68.1%.

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

תחת תרחיש זה, בטווח הארוך (2035-2028) מניחים החוקרים כי אם ייושמו במקביל  רפורמות תומכות צמיחה הנדרשות לשיפור שיעורי התעסוקה ופריון העבודה במשק (השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק)  המשק יצמח ב-3.7% בשנה. צמיחה זו נובעת גם מהגידול הצפוי בחלקו של ענף ההייטק בתעסוקה ובתוצר כך שהמשק הישראלי שומר על מעמדו כמרכז טכנולוגי בינלאומי. בתרחיש זה הגרעון הנמוך יחסית וצמיחת המשק הגבוהה בשנים 2035-2028 מאפשרים התייצבות של יחס החוב ברמה של כ-67%-68%. יודגש כי תרחיש זה מביא בחשבון את ההתעצמות הצבאית הדרושה כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים עליה המליצה וועדת נגל.  החוקרים מדגישים כי בתרחיש ביטחוני  של סיום הלחימה בהסדרה, אך ללא רפורמות תומכות צמיחה, צמיחת התוצר בשנים 2035-2028 צפויה להיות 2.5% בלבד בממוצע בשנה.