הכתבות שאהבתם לקרוא ב-2005

הנה מקבץ של כתבות שנהנתם לקרוא במהלך שנת 2005. חלקן זכו לפופולריות גדולה, אחרות הובילו לתגובות אוהדות שלכן, וחלק זכו לקיתונות של ביקורת
מערכת Bizportal |

הטעם שלכם השנה הסתקרן, שלא במפתיע, במה לעשות עם תיק של מאה אלף שקל? העיצות של אייל גורביץ' למשקיע, מה שעשה עמיר פרץ לבורסה ביום שלאחר הבחירה שלו, וגם ניתוחים על מניית טבע. בסיכום שנתי, בחנו את הכתבות שאהבתם לקרוא ואשר זכו לפופולריות שלכם, ואני מביאים לכם את הדירוג.

מומחי ההשקעות מציעים: מה עושים במאה אלף שקל. אנחנו מודים שאנחנו קצת מופתעים, אבל לא מדי. זאת היתה הכתבה הכי נקראת והכי אהודה על קוראי Bizportal בשנה שחלפה. פשוט רציתם לדעת מה חושבים מומחי ההשקעות שאפשר לעשות עם תיק של מאה אלף שקל?

עוד מהכתבות הנקראות ביותר, שמיקדו את תשומת הלב. מדובר בטור אישי של אייל גורביץ'. צרור עצות למשקיע - מאת אייל גורביץ. אי שם באמצע השנה, בסיומו של חודש יוני, התפנה גורביץ' לייעץ לכם מה לעשות. לכולם בער אז לדעת מה יש למנתח הטכני המפורסם לייעץ לכם. ואנחנו מודים, גם אנחנו רצנו לקרוא.

אחד הנתוחים הטכניים של אייל גורביץ' הפופולריים ביותר מבחינת מספר הקוראים היה שייך - איך לא - למניית טבע. ניתוח טכני: טבע - שלא בדרך הטבע. המנייה עברה משבר לא פשוט במהלך 2004, וגם השנה היו רגעים לא קלים. אך בסיכומו של דבר זינקה "מניית העם" המופלאה והתרוממה לרמות שיא בסיכומה של השנה.

מי אמר שאין אומנות בשוק ההון. את הבלדה על אשר יגורתי, שפרסם אייל גורביץ' לקראת סוף חודש יולי, אהבתם לקרוא במיוחד. לא כולם הסכימו איתה, אבל אף אחד לא נותר אדיש.

מי הן שש המניות המומלצות על ידי שישה בתי השקעות מובילים לקראת 2006? ובכן, צריך לקרוא בכדי לגלות. הכתבה שפורסמה במהלך חודש דצמבר משכה אליה גולשים רבים שרצו לדעת על השמות החמים שעשויים לככב בשוק ההון בשנה הבאה.

האם הבועה הגיעה לרחוב אחד העם? ובכן, גם אתם רציתם לדעת. האמת היא שבפתחו של חודש נובמבר, הכל נראה די מאיים. אחר כך התרגלנו. הבורסה, כך הבנו, לא מסוגלת לעצור בירוק. אבל בסיום תקופת החגים שבה היו מספר מצומצם של ימים שהסתכמו בעליות, שאלנו את השאלה, ואתם קראתם בהמוניכם.

זה היה ביום ראשון אחד, בתחילת חודש אוגוסט. שעה טרם סגירת המסחר הודיע נתניהו על התפטרותו. הסקירה שחתמה את אותו היום זכתה לרייטינג של פי 6 מביום ממוצע. הבורסה קרסה: שר האוצר נתניהו התפטר - חשש ממחר כתבנו. רבים מכם הגיבו לטורים שכתבנו אחרי המהלך: התפטרות נתניהו: פצצת אטום כלכלית בחודש אוגוסט, דיעה: נתניהו נטש את המערכה - ולא בגלל אידיאולוגיה.

ולסיכום, הנה עוד אחת מהכתבות שעניינו אתכם. באוגוסט סקרנו מהן 10 ההתרסקויות הגדולות ביותר של הבורסה האמריקנית. גם אתם רציתם לדעת. גילינו לכם דברים מעניינים שם, תודו שלא ידעתם הכל על השנים הקשות ביותר שעברו על שווקי המניות הוותיקים ביותר בעולם.

שנה אזרחית חדשה מוצלחת לכולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?