מהם היבטי המע"מ בפיצוי בגין ביטול הסכם?

שאלה עוסק תבע לקוח בגין הפסקת ההתקשרות עמו, בניגוד להסכם שנחתם ביניהם. בית המשפט פסק לטובת הנישום פיצוי בסך של 100,000 ש"ח. האם הפיצוי חייב במע"מ ?

תשובה בהתאם לסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק"), מס ערך מוסף (להלן: "מס") מוטל (רק) על עסקה בישראל ועל יבוא טובין. "עסקה" מוגדרת בפסקה 1 לסעיף 1 לחוק, כ"מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד".

אין עוררין כי במקרה הנדון הפיצוי התקבל "במהלך עסקיו" של העוסק. ברם, לא כל תקבול עסקי חייב במס, אלא רק כאשר נמכר נכס או ניתן שירות. נשאלת השאלה, איפוא, האם פיצוי בגין ביטול הסכם הינו תקבול בגין "שירות" או "מכר", כהגדרתם בחוק.

הסוגיה הנ"ל נבחנה, בין היתר, בפס"ד מבני פלס בע"מ (ע"ש 143/89). בהתאם לפס"ד, הימנעות ממתן שירות בעתיד או מכירת נכס בעתיד אינה מהווה מכר או שירות. כפועל יוצא, פיצוי בגין אובדן רווחים עתידים (ביטול הסכם) אינו חייב במס. לעומת זאת, פיצוי אשר מתייחס לשירותי עבר שסיפק העוסק, כגון, שירותי אחזקה ורישום, חייב במס.

בהערת אגב, נציין כי האמור בסיפא של סעיף 7(2) לחוק – "תשלום פיצויים בגין הפרת הסכם כשאין עמה ביטול עסקה" - אינו חל על תקבול (פיצוי) בגין אובדן רווחים עתידים. שהרי, סעיף 7 לחוק אינו קובע את החבות במס, אלא רק את המחיר. לאמור, סעיף 7 לחוק רלוונטי לעסקה שמומשה (להבדיל מעסקה שבוטלה). כך לדוגמה, פיצוי בגין אי הספקת מוצרים במועד מוסכם מהווה חלק ממחיר עסקת מכירת הטובין, בהתאם לסעיף 7(2) לחוק.

לסיכום, יש לבחון את מהות הפיצוי. פיצוי בגין אובדן רווחים עתידים (ביטול הסכם) אינו חייב במס. לעומת זאת, פיצוי בגין שירותי עבר חייב במס. לא מן הנמנע שסכום הפיצוי במקרה הנדון כולל שני מרכיבים – פיצוי בגין ביטול עסקה ופיצוי בגין שירותי עבר. במקרה כאמור, יש לחלק את הפיצוי למרכיב חייב במס ולמרכיב שאינו חייב במס, כמפורט לעיל.