זכויותיו הסוציאליות של עובד במשרה חלקית
לענין פיצויי פיטורים - תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, קובעת כי "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו".
לדוגמא: עובד עבד במשרה מלאה במשך שנתיים, בשכר של 5,000 ש"ח לחודש. לאחר מכן הוקטן היקף משרתו לחצי משרה, ושכרו ירד ל-3,000 ש"ח לחודש. בתנאים אלו עבד עד שפוטר.
כאמור, כאשר באים לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים לאותו עובד, יש לחלק את תקופות עבודתו לשתי תקופות, עפ"י היקף המשרה. עבור התקופה הראשונה, יש לחשב את שכרו לצורך פיצויים עפ"י שכרו האחרון (3,000 ש"ח), מתואם להיקף של משרה מלאה, כלומר 6,000 ש"ח (אין חשיבות לשכר בפועל בתקופה הראשונה, אלא רק לשכר האחרון מתואם להיקף המשרה, בכל תקופה).
לענין חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע את אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, באופן שאורך החופשה לה זכאי עובד עולה ככל שמספר שנות עבודתו עולה:
בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום
בעד השנה ה-5 - 16 יום
בעד השנה ה-6 - 18 יום
בעד השנה ה-7 - 21 יום
בעד השנה ה-8 ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד מקסימום 28 יום.
הפרמטר הקובע את אורך החופשה השנתית בכל אחת משנות עבודתו של העובד, הוא מספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל באותה שנה ולא היקף המשרה.
כלומר, בהנחה והקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת העבודה:
· אם העובד עבד לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור לעיל בהתאם לוותק במקום העבודה.
· אם העובד עבד פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים הנ"ל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200. חלק של יום חופשה לא יובא במניין.
היקף המשרה של העובד בא לידי ביטוי כמובן בתמורה אותה מקבל העובד בעת שהותו בחופשה השנתית, שכן חוק חופשה שנתית קובע כי התעריף ליום חופשה של עובד ייקבע בהתאם לאופי תשלום שכרו של העובד (עובד במשכורת או עובד בשכר).
לענין עובד חודשי שהיקף משרתו צומצם - סעיף 10(א) ו-(ב)(1) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע כי המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל וכי השכר הרגיל לגבי עובד חודשי הוא שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד.
מלשון הסעיף עולה, כי יש לשלם לעובד עפ"י שווי יום עבודה שלו ערב יציאתו לחופשה, דהיינו, עפ"י השכר היומי שלו בעבודתו בהיקף המשרה האחרון, למרות שיתכן ומדובר בימי חופשה שנצברו לו בתקופה בה עבד בהיקף משרה שונה.
לענין דמי מחלה - סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, קובע כי תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה - ולא יותר מ- 90 יום.
כאשר עובד לא עבד בכל ימי העבודה שהיו בחודש מסויים, צובר העובד באותו חודש ימי מחלה עפ"י הנוסחה כלהלן:
1.5 * (מס' ימי העבודה בפועל)
----------------------------------
25
כלומר, הפרמטר הקובע את מספר ימי המחלה שעובד צובר בחודש הוא - מספר ימי העבודה של העובד בחודש ולא היקף המשרה שלו. היקף המשרה רלבנטי כאשר באים לחשב את דמי המחלה שישולמו לעובד במקרה של היעדרות עקב מחלה.
לענין דמי הבראה - צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש קובע כי לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה.
לדוגמא - במקרה של עובד שעובד בהיקף של 50% מישרה, בגין שנת עבודתה הראשונה הוא זכאי ל- 2.5 ימי הבראה (%50 * 5 ימים לעובד במשרה מלאה), בגין שנת עבודתו השניה זכאי ל-3 ימי הבראה (%50 * 6 ימים לעובד במשרה מלאה), וכן הלאה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
על מחירי הדירות, הריבית - והאם היא תשתנה בקרוב, ועל האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לחודש נובמבר יתפרסם מחר ב-18:30 והכלכלנים צופים מדד שלילי של בין מינוס 0.4% למינוס 0.5%. הסיבה המרכזית לכך היא ירידה במחירי הטיסות. הכלכלנים מצפים לירידת מדרגה במדד ב-12 החודשים הקרובים לאזור 2% עד 2.3%. הציפיות האלו מגולמות בשווקים - במחירי אגרות החוב. למעשה, התחזיות האלו עדיין לא מגולמות בריבית בנק ישראל שעומדת על 4.25% - כ-2% מעל האינפלציה. בנק ישראל שמרן בגישתו ומוריד את הריבית במשורה.
לטענת בנק ישראל - העלות של הטעות אם תהיה גדולה פי כמה וכמה מהתועלת שבהפחתה. הבנק מודע לצורך ולרצון של העסקים והציבור בהפחתה של הריבית על המינוס והופחתה של החזרי המשכנתאות, אבל בנק ישראל חושש מכל דבר לטעות. אם תהיה הפחתה גדולה בריבית ויתברר שהאינפלציה שוב תרים ראש, כי אחרי הכל הריבית היא נשק לריסון האינפלציה, אזי התחמושת תהיה מעטה ויקרה יותר להמשך.
ולכן, למרות מדד שלילי משמעותי ולמרות שגם בדצמבר צפוי מדד שלילי של 0.1%, אל תצפו שבמועד הקרוב על החלטת הריבית - בינואר, הנגיד יוריד את הריבית. צריכים להיות סימנים מאוד חזקים של התמתנות באינפלציה ובמשק כדי להוריד את הריבית בהמשך. בינתיים, שוק העבודה חזק מאוד ומשדר ביקושים גבוהים לעבודה, אבטלה נמוכה, ושוק כזה מבטא בעקיפין גידול בצריכה-צמיחה קדימה.
ובכלל - תחזית צמיחה עם עלייה בצריכה היא לא קרקע נוחה להפחתת ריביות. הצריכה והצמיחה מחממות את השוק הריאלי ומעלות לרוב מחירים. ובכלל - צריך לחזור על זה: ריבית בנק ישראל בגובה של 4.25% צפויה לרדת, אבל תשכחו מריבית נמוכה כפי שהיתה לפני גל העליות בריבית. זה לא יהיה בקידומת 1%, גם לא בקידומת 25, בנק ישראל מדבר על 3.75% עוד כשנה. יש גם הערכות ל-3.5%, אבל לא מתחת.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הירידה החדה במדד המחירים לצרכן יהיה מעניין לראות אם ובכמה יורדים מחירי הדירות. אנחנו בודקים בשוטף את המחירים בשכונות וערים שונות, המחירים הם בירידה של מעל 7% מתחילת השנה. בלמ"ס סופרים משמעותית פחות מכך גם כי הנתונים שלהם בדיליי של חודשיים וחצי - מחר הם יפרסמו מה קרה בספטמבר-אוקטובר, וגם כי הם לא סופרים את ההנחות השונות. אתם רואים מבצעים של 20/80 - התשלום בסוף הדרך מבטא הנחה מימונית גדולה, בלמ"ס לא מעדכנים את ההנחה הזו שמגיעה ל-5%-7%. הקבלנים מוכרים עכשיו דירות עם תשלום שנה אחרי המסירה - זו הנחה של כמה אחוזים טובים - גם את זה לא תקבלו בנתוני הלמ"ס. הקבלנים התחילו למכור דירות בטרייד אין. באים עם דירה ישנה היא מקבלת שמאות מורידים 6%, וזה שווי העסקה מול הקבלן. יש כאן הנחה משמעותית, אבל לא תראו אותה במחירים הרשמיים.
