לי מור: לקנות דולר או לקנות דולרים?
השאלה על קצה לשונם של רוב המשקיעים היא: מה משפיע על הדולר כלפי מעלה? אנליסטים מספר כבר דנים באפשרות כי הדולר ימשיך לרשום עליות נוספות אל מול המטבעות בעולם.
למרות תיקון רדוד שהתרחש החל מה-16 לחודש נובמבר ונמשך עד היום, מראה הדולר סימני התחזקות חדשים. מבחינה מאקרו כלכלית, הנתונים מעידים על יציבות מסוימת. רק ביום שישי שעבר, התפרסם כי ארה"ב יצרה 215 אלף משרות חדשות, דבר שמבשר טובות לכלכלה הגדולה בעולם.
אז ממה נובעת הסקפטיות הנפוצה לגבי הדולר? אם הכול יציב ומראה סימנים של התחזקות, הדולר ימשיך את דהירתו קדימה. הסתכלות זריזה על מצבו של הדולר עשויה להעיד אחרת.
האמת היא שישנן סיבות מספר להתחזקותו של הדולר:
1. ריבית הולכת ועולה.
2. זרימת ההון לתוך ארה"ב גוברת על גירעונותיה.
3. המצב הגיאופוליטי הינו יציב וזאת על אף התקדמותה של איראן בהתחמשות הגרעינית.
בהתבסס על העובדה שרוב הסוחרים רואים בזוג אירו/דולר בתור בוחן ביצועים למטבעות באופן כללי, הגורמים העיקריים שפועלים בניגוד לסיבות להתחזקות הדולר הם:
1. העלאות ריבית קצובות באירופה ב-0.25%.
2. שיעור חיסכון שלילי בארה"ב.
שתי הסיבות הנ"ל מהוות את הלחצים העיקריים אשר פועלים נגד הדולר. אבל למרות לחצים אלה, הדולר ממשיך להתחזק, אז השאלה האמיתית אמורה להיות: מה באמת יגרום לדולר להיחלש. ארה"ב סובלת מגירעון חסכונות כבר מעל שנתיים. העובדה היא, שצרכנים אמריקניים אינם חוסכים את העודף מעלות הז'טון לסבוויי בצנצנת על המזנון! דבר לא ישנה את העובדה הזו בטווח הקצר. אולם, העלאות ריבית נוספות עשויות להפוך את שיעור החיסכון לחיובי שוב - דבר שסיכומו יגרום לעליות בדולר. אז זאת ודאי לא סיבה לסקפטיות.
התשובה האמיתית לשאלה "למה הדולר עלול להיחלש?" היא כי רק שינוי בשיעור הריבית האירופאי עשוי להשפיע על קצב עלייתו של הדולר. גם זה לא מדויק לחלוטין: למרות ההעלאה הראשונה מזה שנים רבות באירופה - בשיעור של 0.25% לשיעור שנתי של 2.25%, האירו לא זכה להתחזקות.
באופן כללי, שווקים נוטים לחזק מטבע אשר עובר ממדיניות ניטרלית לזו של העלאות. על אף תיאוריה זו, ישנן הוכחות בשטח אשר רומזות כי אירופה נקטה בהעלאת הריבית באופן חד פעמי. כתוצאה מכך שההעלאה לא הופכת למדיניות של העלאות סדרתיות, כפי שהתבצע בארה"ב במהלך השנתיים האחרונות, לא נראה כי הדולר יסבול מירידות.
בשאר העולם, העלאות ריבית אינן צפויות. לא ביפן וגם לא באנגליה. לכן, הלחץ ילך ויתגבר על מטבעותיהן של המדינות הנ"ל. נראה כי גוברים הסיכויים כי באנגליה יתכנו הורדות ריביות וההשלכות מכך עשויות להתבטא במפולות בסטרלינג. לכן, אנליסטים מספר רואים את הדולר במגמת התחזקות לטווח הרחוק ובטח במגמה חזקה מספיק לרסק את רמת תמיכה הפסיכולוגיות סביב 1.1650.
לטווח הקצר עד בינוני, המדיניות המוניטארית בארה"ב צפויה להיוותר על כנה: העלאות קצובות בשיעור של 0.25%. לכן, עד הרבעון השני, כאשר יתכנו העלאות ריבית נוספות באירופה, הדולר עשוי לשמור על רמתו. רמת 1.1850 עשויה להיות רמת מכירות באירו אל מול הדולר (קניית דולרים). ללא אירועים חריגים, הייתי ממליץ על אסטרטגיה של קניות הדולר כל עוד רמת 1.1930 לא נפרצת כלפי מעלה בזוג אירו/דולר.
מאת: לי מור.
הכותב הינו מנהל חדר העסקאות של פינוטק.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
