לאומי נמכר לסרברוס-גבריאל תמורת 2.474 מיליארד שקל

במידה והקבוצה תממש את האופציה שנתנה לה - תגיע המכירה להיקף של 4.617 מיליארד שקל. באוצר מרוצים: מדובר בפרמיה של 54% מעל ההון העצמי ופרמיה של 16% מעל מחיר המניה בשוק
חזי שטרנליכט |

הושלמה הפרטת בנק לאומי בתמורה ל-2.474 מיליארד שקל, אם תמומש האופציה בעוד שנה וחצי תגיע התמורה ל-4.617 מיליארד שקל. הרוכשת היא קבוצת סרברוס - גבריאל.

נציין כי קבוצת סרברוס גבריאל הצליחה להפתיע את המערכת הכלכלית משום שהמחיר ששולם הוא גבוה למדי. מדובר בקבוצה של קרנות אמריקנית שבה שותפים משקיעים יהודים חרדיים, אך הן מנוהלות על ידי אמריקנים. את הערכת השווי הכין לקבוצת בנק להמן בראדרס, והדיו-דיליג'נס בוצעה בעבורה על ידי פירמת קסלמן וקסלמן בארץ.

בהודעה מטעם משרד האוצר נמסר כי המדינה כי מכרה, באמצעות החשב הכללי ונכסים מ.י., בהליך התמודדות צמוד ביותר את גרעין השליטה בבנק לאומי בחבילה של 9.99% מהון המניות של בנק לאומי ואופציה ל-10.01% נוספים.

לפי נתוני משרד האוצר מחיר העסקה משקף פרמיה על חבילת המניות הבסיסית של 54% מעל ההון העצמי ופרמיה של 16% (שהם כ-17.5 שקל למניה) על מחיר הסגירה בבורסה אמש. למכרז נגשו 7 מתמודדים, מהם ארבעה משקיעים אסטרטגיים (שניים זרים ושניים ישראלים) ושלושה משקיעים פיננסיים.

שר האוצר, אהוד אולמרט אמר כי מדובר בהישג נוסף למשק הישראלי בכלל ולתהליך ההפרטה בפרט. מכירת חבילה כה גדולה של מניות בבנק מרכזי בישראל במחיר שיא של כל הזמנים למשקיע אסטרטגי תעצים את התחרות בין הבנקים ותתרום לשוק ההון המקומי.

מדיניות הפרטת הבנקים היא חלק בלתי נפרד מהרפורמות הגדולות בשוק ההון בכלל ובמגזר הפרטי בפרט. הליך המכרז והעדכונים שהוכנסו במהלכו הוכיחו את עצמם בהגדלת מספר המתמודדים ובמקסום התמורות לקופת המדינה. שר האוצר עדכן את ראש הממשלה, אריאל שרון, בשעת לילה מאוחרת ועדכן אותו על תוצאות המכרז וקיבל את ברכתו.

החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, מסר כי מבנה המכרז היחודי הוא שהביא למחיר השיא ולהצלחה במכרז. בפעם הראשונה בישראל, התחרו במקביל שחקנים פיננסיים ומשקיעים אסטרטגיים באותו מכרז. השתתפות הגורמים הפיננסיים הבטיחה תמורה מירבית לקופת המדינה ודירבנה את המשקיעים האסטרטגיים לשפר את הצעותיהם. עמדנו בהתחייבות לציבור והשלמנו את ההפרטה של המערכת הבנקאית כולה בשנת 2005 סיכם זליכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.