מסחר מעורב באירופה: סופרקום ירדה ב-7.7%
מסחר מעורב התנהל היום באירופה כאשר בשיקלול של כל המדדים המובילים ניתן לומר שהעולם הישן סגר את היום בעליות שערים. מניות החברות הגרמניות סגרו את יום המסחר בירידות שערים על רקע תוצאות הבחירות בגרמנייה. מניות חברות הנפט רשמו היום עליות שערים על רקע העליות החוזרות במחירי הנפט. הסופה הטרופית וההחלטה המשוערת של שרי הנפט של מדינות אופ"ק עזרו לדחוף היום את מחירי הנפט למעלה.
בפרנקפורט ירד היום מדד הדאקס ב-1.21% לשער של 4,926נקודות. בלונדון עלה הפטסי ב- 0.40% לשער של 5,429 נקודות. מדד היורוסטוקס ירד ב-0.31% ל-3,356 נקודות, מדד ציריך ירד ב-0.09% ל-6,804 נקודות, מדד פריס ירד ב-0.08% ל-4,505 נקודות.
היום נרשמו עליות ב-10 מתוך 18 השווקים הפעילים במערב אירופה. מדד הדאקס הגרמני היה בין הבולטים בירידות, 17 מתוך 30 המניות הנסחרות בו חתמו בירידות שערים.
מניות במרכז
Unilever, יצרנית המזון והסבון הגדולה בעולם, עלתה היום ב-1.3% באמסטרדם ו-1.7% בלונדון. היום הודיעה עיתון ה-Sunday Times כי החברה תפסיק את הרישום הכפול שלה בבורסות אמסטרדם ולונדון. יצרנית סבון Dove ותה Lipton כנראה שתמשיך להסחר בבורסה בלונדון.
Deusche Post, ספקית הדואר הגדולה באירופה, ירדה היום ב-2.3%. החברה דיווחה כי הסכימה לרכוש את Exel האנגלייה בסכום של 3.7 מיליארד דולר. מניותיה של Exel עלו ב-0.4%.
STMicroelectronics, יצרנית השבבים השנייה בגודלה באירופה, עלתה היום ב-0.8% לאחר שקיבלה העלאת המלצה. בנק ההשקעות הגדול Credit Swiss העלאה את מחיר היעד של החברה ב-10%.
Logica CMG, ספקית שירותי המחשב השלישית בגודלה באירופה, הודיעה היום כי החליטה לרכוש את החברה הצרפתית Unilog SA בסכום של 1.13 מיליארד דולר. מניות החברה עלו ב-3.6%.
ישראליות
אמפייר אונליין ירדה ב-0.2%, קרדן אן. וי. עלתה ב-0.3%, CMT עלתה ב-5.9%, סופרקום ירדה ב-7.69% במחזור גבוהה, באטמ עלתה ב-3.03%, אקס. טי. אל. עלתה ב-0.84%, אדמיינד עלתה ב-1.69%, אמבלייז ירדה ב-1.42%
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
