ניתוח טכני: מדד המעו"ף - כבדהו וחשדהו

בסקירה השבועית שלו את מדד המעו"ף מעריך המנתח הטכני אייל גורביץ': הטווח הארוך עדיין לא מבשר טובות
אייל גורביץ |

1. תזכורת

מדד המעו"ף המשיך לעלות בשבוע האחרון אחרי שלא הצליח לתקן כלפי מטה יותר משני ימי מסחר רצופים. רמת השיא של כל הזמנים נפרצה מעלה והמדד חצה את רמת 700 הנקודות. שיא היסטורי. אלא שעליות אלו הן עדיין בבחינת כבדהו וחשדהו. מי שבונה על שוק שוורים אמיתי, יהיה חייב לשים לב לעובדות אותן אעלה במהלך הסקירה.

מדד נאסד"ק מתמודד כעת עם רמת התנגדות משמעותית סביב 2,200 הנקודות. רמת התנגדות זו צצה עוד בשנת 1999 ומאז נבדקה מספר פעמים, כולל במהלך המפולת ואחריה. קשה לאמוד את אופי ההתמודדות ואת סיכויי הפריצה. רמה זו מחייבת תשומת לב.

הדולר בארץ התכנס לאזור מעניין וחשוב. הרמות הנוכחית סביב 4.45 ל-4.50 שקלים לדולר פחות או יותר, משמשות גם כרמות תמיכה וגם כחיתוך פיבונאצ'י לגל העליות האחרון של הדולר. התבססות ברמות הנוכחיות יכולה להוביל לגל עליות נוסף.

2. הנחת עבודה

למרות השבירה כלפי מעלה, קיימים בטווח הקצר סימני חולשה המעלים את הסבירות ולפיה צפוי השוק לסגת בימים הקרובים. בנוסף. למעט שתי מניות, כל מניות תל אביב 25 מצויות מתחת לשיא כל הזמנים.

3. הפרמטרים המרכזיים

הבעיה המרכזית של מדד המעו"ף נמשכת לא רק בדיאלוג הלקוי בין הטווח הקצר לארוך. בטווח הקצר, אפשר לחשוב שהכל בסדר. עליות, מחזורים, פריצה לשיא כל הזמנים. אחרי שהסתערנו על השוק וחטפנו מכל הבא ליד, נשב לחשוב לרגע ולבדוק מה הסיכויים. קיימות כרגע שתי בעיות מרכזיות שיכולות להעיב על השוק בכל נקודת זמן שהיא:

א. הבעיה המרכזית היא בעיקר במבנה המחירים של השוק ובמדדי המומנטום המסרבים לאשר את גל העליות האחרון. וזה לא מעט. ברמת ההגדרה מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שיא להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שפל". מבט על הגרף מלמד שהחל מרמת 500 הנקודות, נקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה.

גל הירידות האחרון דרדר את השוק לנקודת השפל שנרשמה בפברואר ובאפריל השנה. העובדה שנקודות השפל אינן מסודרות עוד במבנה עולה מעבירה מסר ולפיו מהלך העליות 500 ל-690 הנקודות, הסתיים. כלומר, הגדרתית, בטווח הזמן הבינוני אין מגמת עלייה.

ב. מי שיפרוט את מדד המעו"ף לפרוטות יבחין בתופעה מעניינת. בדרך כלל ששוק עולה, רוב המניות עולות יחד איתו. מתקיימת רוטציה מסויימת אבל הכיוון הכללי של כל המניות הוא מעלה. מדד המעו"ף פרץ לשיא כל הזמנים ולמעט כי"ל והחברה לישראל, רוב המניות מפגרות מאחור ואחרות...הרחק מאחור.

תביטו על הבנקים, על קבוצת אי.די.בי, כל מניות קונצרן כלל למיניהן. כולן מאחור. מסרבות לשתף פעולה. יתכן והן יסגרו את הפער, אבל כרגע זה המצב והוא אינו מלבב.

4. בטווח המיידי

הדינאמיקה של השוק בימי האחרונים של השבוע הראתה סוג מסוים של התקפלות ההעפלה לשיא כל הזמנים הייתה, כמטפורה, זינוק לגבהים שבהם החמצן דליל ויש לקחת בחשבון את האפשרות ולפיה הימים הקרובים יתאפיינו בירידות. כדי להבין את תנאי השוק יש לשים לב לרמת 699.32 הנקודות.

שבירתה כלפי מטה תזין ירידות נוספות שאמורות לדרדר את השוק עד לאזור שבין 690 ל-695 הנקודות. בלימה ברמות הללו תבטא עוצמה ורצון להמשיך ולעלות. שבירתן של רמות אלו כלפי מטה עלולות להיות איתות שלילי נוסף.

6. סיכום ומסקנות

קיימים כרגע שני פתרונות וכל אחד יבחר לפי אישיותו וסגנונו. הפתרון הראשון הוא בסגנון קדימה הסתער. יש פריצה יש מחזור, אז קדימה לקנות. הפיתרון השני הוא להביט על השוק בראייה רחבה יותר. להבין את שיווי המשקל העדין המתקיים בין הדינאמיקה קצרת הטווח לזו הארוכה ולהמתין לתיקון משמעותי. הוא יהיה זה שיקבע את כיוונו של השוק לתקופה של שבועות עד חודשים קדימה.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.