צהריים ירוקים בת"א: כי"ל קופצת ב-2.2%
עליות השערים בהן פתחה הבוקר הבורסה לני"ע בתל אביב את שערי המסחר ואת חודש אוגוסט נמשכות גם בצהרי היום ואף מתחזקות מעט. המדדים המובילים נרגעים ממימושי יום האתמול ושבים הסחר בצידו הירוק של המתרס, הגם דו"חות מעורבים שפרסמה ענקית הפרמצבטיקה הישראלית וחביבת המעו"ף, חברת טבע.
מחזורי המסחר, ניתן לשער, יוותרו דלילים גם החודש, שכן זוהי עונת המלפפונים בבורסה (טוב, השבוע האחרון של יולי לא מייצג...), עת רבים מהשחקנים בשוק נופשים את חופשת הקיץ שלהם.
התבטאות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר מאתמול, לפיה אין מנוס מהעלאת ריבית בשנה הקרובה עשויה להחליש מעט את הסנטימנט של הסוחרים באחד העם. העלאה שכזו משמעה חיזוקו של השקל והפיכתו לאלטרנטיבה מעט אטרקטיבית יותר משהיה ביחס לשוק המניות.
מדד ת"א 25 נסחר בעליה של 0.85% לרמה של 684.6 נקודות. מדד ת"א 100 עולה ב-0.73% לרמה של 693.43 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים עם עליה של 0.66% לרמה של 394.79 נקודות. מחזורי המסחר מסתכמים בכ-250 מיליון שקל.
את המחזור הגבוה בצהרי היום מרכזת, איך לא מניית טבע עם 29 מיליון שקל וירידה מתונה מאוד של 0.14%, לאחר שהבוקר נפלה בלמעלה מ-1%, לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני. מנכ"ל ונשיא החברה, ישראל מקוב, אמר היום, כי "במחצית השנייה של 2005 צפויות יותר הזדמנויות מאשר במחצית הראשונה. כעת נראה שהרבעון השלישי יהיה דומה לרבעון השני, ושהרבעון הרביעי יהיה הרבה יותר טוב" ומסר הרגעה זה משמש הסבר אפשרי להתמתנות הירידות במניה.
טבע פספסה קלות את תחזית המכירות בשוק עת הציגה מכירות של 1.23 מיליארד דולר - גידול של 4% לעומת הרבעון המקביל, אשתקד. הרווח הסתכם ב-241 מיליון דולר או 36 סנט - גידול של 5% מול המקביל ובדיוק כפי שחזו לה האנליסטים. טבע דיווחה גם כי מכירות הקופקסון זינקו ברבעון זה ב-29% ל-291 מיליון דולר וגי היא תחלק דיבידנד בן 30 אגורות למניה.
מניות נייס ואלווריון נסחרות בעליות של 0.73% ו-0.83%, בהתאמה. השתיים תסחרנה בוודאי בעניין השבוע לקראת פרסום תוצאות הרבעון השני שלהן ביום רביעי הקרוב. נייס צפויה לדווח על רווח של 35 סנט למניה, לעומת רווח של 24 סנט למניה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן ולאלווריון חוזים האנליסטים מעבר להפסד של 5 סנט למניה מרווח בגובה זהה ברבעון השני של 2004.
עוד בדואליות. מניות כור עומדות במרכז המסחר גם היום וקופצות ב-1.3%, תוך מחזור של כ-6 מיליון שקל. ברקע, פרסומים, לפיהם יונתן קולבר ומשפחת ברונפמן שהינם מבעלי השליטה בחברה חזרו בחודש האחרון לרכוש מניות כור, לאחר שמונה שנים בהן נמנעו מלעשות זאת. קולבר רכש ביולי מניות כור בכ-3.4 מיליון דולר ומשפחת ברונפמן רכשה ממניות החברה, שנכנסה ביולי למדד המעו"ף היוקרתי, בהיקף של 7 מיליון דולר נוספים.
כי"ל מרכזת את המחזור השלישי בהיקפו באחד העם של כ-22 מיליון שקל וקופצת ב-2.23%. האנליסט, חיים ישראל מבנק ההשקעות מריל לינץ' החליט היום להעלות את מחיר היעד של המניה מ-16 שקל ל-20 שקל וכן את תחזית ההכנסות והרווח שלה ב-2005 ל-3.171 מיליארד דולר ו-375 מיליון דולר, בהתאמה. את ההמלצה לכי"ל הותיר ישראל ברמת "קניה" והוא אופטימי במיוחד במבט על 2006-2007.
מניות נוספות שמושכות הבוקר את תשומת הלב - הן אלו של חברת הביוטכנולוגיה אקס.טי.אל שנסחרות בירידה של 0.5%%, תוך מחזור של קרוב למיליון שקל. לפני כשבוע עלתה החברה לכותרות עם זינוק מרשים ומחזור ער, לאחר שהודיעה על כך שה-FDA העביר את ה-XTL-6865 נגד היפטיטיס C למסלול סקירה מהיר, מה שיקצר את זמן הגעת התרופה, שמכירותיה מוערכות בכ-400 מיליון דולר, לשוק, והיום מספר לנו ידיעות אחרונות, כי בנק ג'ולייס בר השוויצרי הגיע לאחזקה של למעלה מ-10% בחברה והפך להיות בעל העניין השני בגודלו בחברה.
נחתום בבנקים. מניות חמשת המופלאים נסחרות הבוקר במגמה ירוקה, למעט אלו של הבינ"ל שנופלות ב-1.4%, תוך מחזור דל ביותר, לאחר שדיווח על ירידה קלה בת 2% ברווחי בנק פאג"י שבשליטתו ל-9.9 מיליון שקל ברבעון החולף וכן על רקע סכסוך העבודה המתמשך של עובדי הבנק עם ההנהלה בעניין הבונוס עבור השנים 2003-2004.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
