צהריים ירוקים בת"א: כי"ל קופצת ב-2.2%
עליות השערים בהן פתחה הבוקר הבורסה לני"ע בתל אביב את שערי המסחר ואת חודש אוגוסט נמשכות גם בצהרי היום ואף מתחזקות מעט. המדדים המובילים נרגעים ממימושי יום האתמול ושבים הסחר בצידו הירוק של המתרס, הגם דו"חות מעורבים שפרסמה ענקית הפרמצבטיקה הישראלית וחביבת המעו"ף, חברת טבע.
מחזורי המסחר, ניתן לשער, יוותרו דלילים גם החודש, שכן זוהי עונת המלפפונים בבורסה (טוב, השבוע האחרון של יולי לא מייצג...), עת רבים מהשחקנים בשוק נופשים את חופשת הקיץ שלהם.
התבטאות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר מאתמול, לפיה אין מנוס מהעלאת ריבית בשנה הקרובה עשויה להחליש מעט את הסנטימנט של הסוחרים באחד העם. העלאה שכזו משמעה חיזוקו של השקל והפיכתו לאלטרנטיבה מעט אטרקטיבית יותר משהיה ביחס לשוק המניות.
מדד ת"א 25 נסחר בעליה של 0.85% לרמה של 684.6 נקודות. מדד ת"א 100 עולה ב-0.73% לרמה של 693.43 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים עם עליה של 0.66% לרמה של 394.79 נקודות. מחזורי המסחר מסתכמים בכ-250 מיליון שקל.
את המחזור הגבוה בצהרי היום מרכזת, איך לא מניית טבע עם 29 מיליון שקל וירידה מתונה מאוד של 0.14%, לאחר שהבוקר נפלה בלמעלה מ-1%, לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני. מנכ"ל ונשיא החברה, ישראל מקוב, אמר היום, כי "במחצית השנייה של 2005 צפויות יותר הזדמנויות מאשר במחצית הראשונה. כעת נראה שהרבעון השלישי יהיה דומה לרבעון השני, ושהרבעון הרביעי יהיה הרבה יותר טוב" ומסר הרגעה זה משמש הסבר אפשרי להתמתנות הירידות במניה.
טבע פספסה קלות את תחזית המכירות בשוק עת הציגה מכירות של 1.23 מיליארד דולר - גידול של 4% לעומת הרבעון המקביל, אשתקד. הרווח הסתכם ב-241 מיליון דולר או 36 סנט - גידול של 5% מול המקביל ובדיוק כפי שחזו לה האנליסטים. טבע דיווחה גם כי מכירות הקופקסון זינקו ברבעון זה ב-29% ל-291 מיליון דולר וגי היא תחלק דיבידנד בן 30 אגורות למניה.
מניות נייס ואלווריון נסחרות בעליות של 0.73% ו-0.83%, בהתאמה. השתיים תסחרנה בוודאי בעניין השבוע לקראת פרסום תוצאות הרבעון השני שלהן ביום רביעי הקרוב. נייס צפויה לדווח על רווח של 35 סנט למניה, לעומת רווח של 24 סנט למניה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן ולאלווריון חוזים האנליסטים מעבר להפסד של 5 סנט למניה מרווח בגובה זהה ברבעון השני של 2004.
עוד בדואליות. מניות כור עומדות במרכז המסחר גם היום וקופצות ב-1.3%, תוך מחזור של כ-6 מיליון שקל. ברקע, פרסומים, לפיהם יונתן קולבר ומשפחת ברונפמן שהינם מבעלי השליטה בחברה חזרו בחודש האחרון לרכוש מניות כור, לאחר שמונה שנים בהן נמנעו מלעשות זאת. קולבר רכש ביולי מניות כור בכ-3.4 מיליון דולר ומשפחת ברונפמן רכשה ממניות החברה, שנכנסה ביולי למדד המעו"ף היוקרתי, בהיקף של 7 מיליון דולר נוספים.
כי"ל מרכזת את המחזור השלישי בהיקפו באחד העם של כ-22 מיליון שקל וקופצת ב-2.23%. האנליסט, חיים ישראל מבנק ההשקעות מריל לינץ' החליט היום להעלות את מחיר היעד של המניה מ-16 שקל ל-20 שקל וכן את תחזית ההכנסות והרווח שלה ב-2005 ל-3.171 מיליארד דולר ו-375 מיליון דולר, בהתאמה. את ההמלצה לכי"ל הותיר ישראל ברמת "קניה" והוא אופטימי במיוחד במבט על 2006-2007.
מניות נוספות שמושכות הבוקר את תשומת הלב - הן אלו של חברת הביוטכנולוגיה אקס.טי.אל שנסחרות בירידה של 0.5%%, תוך מחזור של קרוב למיליון שקל. לפני כשבוע עלתה החברה לכותרות עם זינוק מרשים ומחזור ער, לאחר שהודיעה על כך שה-FDA העביר את ה-XTL-6865 נגד היפטיטיס C למסלול סקירה מהיר, מה שיקצר את זמן הגעת התרופה, שמכירותיה מוערכות בכ-400 מיליון דולר, לשוק, והיום מספר לנו ידיעות אחרונות, כי בנק ג'ולייס בר השוויצרי הגיע לאחזקה של למעלה מ-10% בחברה והפך להיות בעל העניין השני בגודלו בחברה.
נחתום בבנקים. מניות חמשת המופלאים נסחרות הבוקר במגמה ירוקה, למעט אלו של הבינ"ל שנופלות ב-1.4%, תוך מחזור דל ביותר, לאחר שדיווח על ירידה קלה בת 2% ברווחי בנק פאג"י שבשליטתו ל-9.9 מיליון שקל ברבעון החולף וכן על רקע סכסוך העבודה המתמשך של עובדי הבנק עם ההנהלה בעניין הבונוס עבור השנים 2003-2004.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
