הבנקים לברוקרים הפרטיים: אתם אוכלי חינם וחצופים

המאבק על יישום ועדת בכר נמשך. במכתב ציבורי גלוי, יוצא איש יחסי הציבור מוטי שרף המייצג את הבנקים: פועלים לאומי ודיסקונט, נגד הברוקרים הפרטיים: הוכחתם שיש ארוחות חינם. ולא די בכך שהמדינה העניקה אותן לכם - אתם מבקשים להגדיל אותן
חזי שטרנליכט |

איש התקשורת מוטי שרף, המייצג את הבנקים: פועלים לאומי ודיסקונט כחלק מהמאבק ביישום מסקנות ועדת בכר, יוצא היום במכתב חריף, אולי חסר תקדים במידת החריפות שלו, נגד הברוקרים הפרטיים.

שרף זועם וכותב: "אתם הברוקרים הוכחתם לנו לאורך השנים ובמיוחד בכל השבועות האחרונים שיש ארוחות חינם. ולא רק שיש ארוחות חינם, אפשר גם להיות חוצפנים ולבקש להגדילן. לא די בכך שהמדינה העניקה לכם מתנת חינם, ניהול נכסי הציבור כאשר אינכם מפוקחים כמו הבנקים ואינכם חייבים את הדין וחשבון לציבור בדומה לבנקים. עכשיו אתם מבקשים להגדיל את שווי המתנה? אתם תמשיכו להנות משירותים יקרים שיסופקו לכם בחינם והציבור ישלם את המחיר, וכי מה איכפת לכם?"

שרף מפנה אצבע מאשימה לעבר הברוקרים הפרטיים ומציין במכתבו: "אימצתם לעצמכם התנהגות פרזיטית חסרת כל הגיון כלכלי בה אתם מבקשים להשתמש במערכת ההפצה, נכס לא לכם, אשר נבנה בעמל במשך שנים. מודל הפעולה הפרזיטי שלכם מבקש להגביל את עמלות ההפצה לבנקים אך להותיר את מערכת ההפצה לשימושכם, כאשר ברור לכם שאת המחיר ישלמו הציבור והבנקים".

"הואילו נא אתם הברוקרים לממן את הקמתה של מערכת הפצה עצמאית גדולה ונגישה בכל רחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה, גם בפריפריה. הואילו נא אתם הברוקרים להכשיר מערך של אלפי עובדים מיומנים, מקצועיים ואחראים על מנת שייעצו לציבור. הואילו נא אתם הברוקרים לרכוש ולהטמיע מערכות טכנולוגיות אשר ייתמכו במערך ההפצה. הואילו נא אתם הברוקרים לממן את התחזוקה השוטפת של מערך זה ושדרגוהו לטובת הלקוחות".

לסיכום הוא מציין: "אך לאו, לאו, ולאו ? אתם לא תעשו זאת כי זה יקר, מאד יקר, ומדוע שברוקר יושיט ידו לכיס אם הבנקים והציבור יכולים לעשות זאת עבורו.

בקשתנו היא ברורה, שקופה ונשענת על היגיון עסקי: קביעת גובה העמלה בדומה לשיעור הנהוג בעולם, זאת על מנת לכסות את העלויות הגבוהות של מערכת ההפצה מבלי לגלגל זאת על הציבור. אנו מבקשים להאמין כי ההיגיון העסקי הבריא בו הציבור הוא הנהנה העיקרי שינצח, ולא מודל הפעולה הפרזיטי שאתם מבקשים מהמדינה לאמץ עבורכם!".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.