הבנקים לברוקרים הפרטיים: אתם אוכלי חינם וחצופים

המאבק על יישום ועדת בכר נמשך. במכתב ציבורי גלוי, יוצא איש יחסי הציבור מוטי שרף המייצג את הבנקים: פועלים לאומי ודיסקונט, נגד הברוקרים הפרטיים: הוכחתם שיש ארוחות חינם. ולא די בכך שהמדינה העניקה אותן לכם - אתם מבקשים להגדיל אותן
חזי שטרנליכט |

איש התקשורת מוטי שרף, המייצג את הבנקים: פועלים לאומי ודיסקונט כחלק מהמאבק ביישום מסקנות ועדת בכר, יוצא היום במכתב חריף, אולי חסר תקדים במידת החריפות שלו, נגד הברוקרים הפרטיים.

שרף זועם וכותב: "אתם הברוקרים הוכחתם לנו לאורך השנים ובמיוחד בכל השבועות האחרונים שיש ארוחות חינם. ולא רק שיש ארוחות חינם, אפשר גם להיות חוצפנים ולבקש להגדילן. לא די בכך שהמדינה העניקה לכם מתנת חינם, ניהול נכסי הציבור כאשר אינכם מפוקחים כמו הבנקים ואינכם חייבים את הדין וחשבון לציבור בדומה לבנקים. עכשיו אתם מבקשים להגדיל את שווי המתנה? אתם תמשיכו להנות משירותים יקרים שיסופקו לכם בחינם והציבור ישלם את המחיר, וכי מה איכפת לכם?"

שרף מפנה אצבע מאשימה לעבר הברוקרים הפרטיים ומציין במכתבו: "אימצתם לעצמכם התנהגות פרזיטית חסרת כל הגיון כלכלי בה אתם מבקשים להשתמש במערכת ההפצה, נכס לא לכם, אשר נבנה בעמל במשך שנים. מודל הפעולה הפרזיטי שלכם מבקש להגביל את עמלות ההפצה לבנקים אך להותיר את מערכת ההפצה לשימושכם, כאשר ברור לכם שאת המחיר ישלמו הציבור והבנקים".

"הואילו נא אתם הברוקרים לממן את הקמתה של מערכת הפצה עצמאית גדולה ונגישה בכל רחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה, גם בפריפריה. הואילו נא אתם הברוקרים להכשיר מערך של אלפי עובדים מיומנים, מקצועיים ואחראים על מנת שייעצו לציבור. הואילו נא אתם הברוקרים לרכוש ולהטמיע מערכות טכנולוגיות אשר ייתמכו במערך ההפצה. הואילו נא אתם הברוקרים לממן את התחזוקה השוטפת של מערך זה ושדרגוהו לטובת הלקוחות".

לסיכום הוא מציין: "אך לאו, לאו, ולאו ? אתם לא תעשו זאת כי זה יקר, מאד יקר, ומדוע שברוקר יושיט ידו לכיס אם הבנקים והציבור יכולים לעשות זאת עבורו.

בקשתנו היא ברורה, שקופה ונשענת על היגיון עסקי: קביעת גובה העמלה בדומה לשיעור הנהוג בעולם, זאת על מנת לכסות את העלויות הגבוהות של מערכת ההפצה מבלי לגלגל זאת על הציבור. אנו מבקשים להאמין כי ההיגיון העסקי הבריא בו הציבור הוא הנהנה העיקרי שינצח, ולא מודל הפעולה הפרזיטי שאתם מבקשים מהמדינה לאמץ עבורכם!".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':