אופיר מנהלת מו"מ לרכישת 3 חברות ב-16.1 מיליון שקל
חברת אופיר הודיעה היום על חתימת הסכם עם בעלים של קבוצה של שלוש חברות לכניסה למו"מ ("Agreement to Negotiate") וזאת לצורך רכישת החברות על ידי אופיר.
החברות ופעילותן נמצאות מחוץ לישראל והן עוסקות בקווי מוצר משלימים באחד מתחומי הפעילות של אופיר. הפעילות של החברות כוללת פיתוח והנדסה, שיווק ומכירות, ייצור מגוון מוצרים וכן כל פעילות ההנהלה והמטה של החברות. החברות הן בעלות מוניטין בתחומן. מוצרי החברות מיועדים לאותם שווקים ולקוחות להם מיועדים מוצרי אופיר.
מחיר הרכישה הבסיסי עומד על כ-16.1 מיליון שקל (3.5 מיליון דולר) שישולם עם חתימת הסכם מחייב ומפורט. יתכן תשלום של תמורה נוספת בסך של עד 6.9 מיליון שקל (1.5 מיליון דולר) שישולם עד 31.3.2008, בכפוף לביצועי החברות הנרכשות בשנים 2006, 2007.
הסכם הכניסה למו"מ מאפשר לאופיר להתחיל את בדיקת הנאותות ולהיכנס למשא ומתן על הסכם מחייב מתוך מטרה להשלימו בתוך 120 יום.
מנכ"ל החברה ד"ר יעקב זרם מסר: " אנו מציגים בשנים האחרונות קצבי צמיחה מהירים הנובעים בעיקר מצמיחה אורגנית, אך גם מרכישת פעילויות והקמת חברות פעילות בחו"ל. יחד עם זאת, לצורך ביסוס מעמדנו המוביל והרחבת פעילותנו, ובהתאם לתכניות האסטרטגיות ארוכות הטווח של אופיר , החברה בוחנת באופן שוטף אפשרויות של התרחבות באמצעות רכישת חברות ופעילויות סינרגטיות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
