KPMG: משכורות חברת החשמל מנופחות ב-800 מ' ש'
חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG ממליצה לבצע פיצול בחברת החשמל ל-5 חברות ייצור הדומות בגודלן. כך עולה היום ממצאים שהוגשו על ידי יועצי החברה לשר האוצר נתניהו. השר קיבל את ההמלצות והורה לבכירי משרד האוצר להתחיל לפעול ליישומן.
ב-KPMG המליצו כי כל חברה מהחברות שיפוצלו תכלול גם תחנות פחמיות וגם תחנות המופעלות בגז טבעי ובמזוט, שיתחרו ביניהן על ייצור החשמל ויעסקו גם במכירת חשמל. לדעת הכלכלנים המייעצים, חלוקת מקטע החלוקה בחברה ל-3 חברות והקמת חברת הולכה, אשר תקים ותחזיק את קווי ההולכה וחברה נוספת שתהיה אחראית על ניהול המערכת, ניהול "פול" של חשמל ושמירת היציבות במערכת החשמל.
חברת KPMG הדגישה, כי במבנה המוצע תתקיים תחרות בין יצרני החשמל ובין השחקנים במקטע אספקת החשמל, אשר יופרד ממקטע החלוקה. חברת ההולכה וחברות החלוקה ימשיכו להיות גופים מפוקחים. מקטע החלוקה המפוצל ל-3 חברות יאפשר פיקוח והשוואה טובים יותר על ידי הרגולאטור ובכך יביא אותם לפעול ביעילות ובשקיפות, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם.
KPMG אישרה את ממצאי היועצים ששכרה חברת החשמל, בנוגע לאי יעילותה של החברה הן בתפעול והן בהשקעות, חוסר יעילות זה משית על הציבור עלויות כבדות ומיותרות. KPMG מצאה, כי על פי השוואה בינלאומית חברת החשמל פועלת בחוסר יעילות, לדוגמא: עלויות השכר בחברה בתחום התפעול גבוהות בכ-800 מיליון שקל בשנה מהסטנדרטים הבינלאומיים (עלויות השכר בחברה הינן כ-3.5 מיליארד שקל בשנה מתוכם כ-2 מיליארד שקל בתפעול).
KPMG ציינה, כי ההתייעלות בשכר לא לקחה בחשבון את עלויות החשמל חינם לעובדים ואת התשלום המיוחד בגין הפנסיה שהציבור מממן לעובדי החברה בתעריף החשמל. בתחום ההשקעות הצביעה KPMG על פוטנציאל התייעלות גדול.
עוד הדגישו היועצים בפני שר האוצר, כי מצבה של החברה מבחינת חוסר יעילותה דומה למונופולים אחרים בעולם טרום ביצוע רפורמה, בעוד שבמשקי חשמל שעברו רפורמות כנדרש חלה התייעלות משמעותית.
KPMG הצביעה על חוסר יעילות בהון אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בזמינות יחידות הייצור בשעות השיא וציינה, כי בחברת החשמל קיימת זמינות ממוצעת של כ-92.5% בעוד שבמשקים תחרותיים הזמינות הינה 100% וישנה הפעלה של כל היחידות. המשמעות הינה, שחברת החשמל פועלת בסטנדרטים נמוכים ביחס למקובל במשקים מודרניים ותחרותיים דבר שמוביל להשקעות גבוהות מאוד ומיותרות הגורמות להעלאת תעריפי החשמל לציבור.
לעניין הרזרבה, KPMG אינה מקבלת את עמדת הנהלת החברה, כי הרזרבה במשק החשמל צריכה להיות 25%. בהתאם להמלצותיה, הרזרבה צריכה להיות נמוכה בצורה משמעותית ואין צורך בהשקעות שהחברה עושה כיום ליצירת רזרבה גדולה. לעניין זה, מציינת KPMG כי ניהול הרזרבה במשקי חשמל תחרותיים נעשה בצורה יעילה ונכונה יותר. ההמלצות בעניין זה תואמות את עמדת רשות החשמל, כי החברה משקיעה השקעות מיותרות ליצירת עודפי רזרבה שאינם נחוצים ואשר עלולים לגרור העלאת תעריפים לכיסוי עלויות אלה.
KPMG מתריעה על החוב הגדול של החברה שעומד כיום על כ-40 מיליארד שקל ועל כך שבמידה והמצב הקיים והמבנה הקיים של החברה יישארו כפי שהם כיום, החברה עלולה להיקלע למשבר בו לא תוכל לגייס כסף למימון תוכנית הפיתוח ולהחזר חובותיה. במידה והחברה לא תעבור שינוי מבני תידרש העלאת תעריפים לציבור והזרמת כספים ותקציבים בהיקפים גדולים (מיליארדי שקל) על ידי המדינה, על חשבון משלם המיסים וזאת בכדי למנוע משבר.
KPMG מצאה, כי כדי להימנע מהעלאת תעריפים וממשברים במשק החשמל, יש צורך ביישום שינוי מבני תחרותי אשר יבוצע באופן מדורג על פני מספר שנים. בניגוד לעמדת וועד העובדים (המתבססת על יועצים שנשכרו על ידה), הזהירה KPMG כי אי ביצוע הרפורמה יגרור משברים שיאלצו להעלות את תעריפי החשמל באופן משמעותי ותידרש הזרמת כספים ותקציבים לחברה על ידי המדינה.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
