תכנוני מס בפעולות באיגודי מקרקעין
הכותב סוקר את ההוראות המתוקנות שהוכנסו בתיקון 50 ובתיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין לעניין פעולות באיגוד מקרקעין, תוך מתן דגש מיוחד להקצאות ופירוקי איגודי מקרקעין.
ביום 12.4.05 פורסם בספר החוקים תיקון 55 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן - החוק) ובהם תיקון רחב למיסוי פירוקי איגודים. במסגרת האמורה, נערך תיקון משולב גם בסעיף 71 לחוק ובסעיף 93 לפקודת מס הכנסה לצד הוספת סעיף 71א לחוק.
טרם לתיקונים הנדונים, ביום 15.4.04, תוקנו שתי תקנות נוספות הקשורות באותו נושא אשר משנות את הגדרת "נכס" לעניין סעיף 93 לפקודה, קובעות תיאומים מיוחדים למחיר מקורי של מניה בפירוק לפי סעיף זה ומרחיבות ביחד עם התיקון הנוכחי את תחולת סעיף 93 לפקודה לכל איגוד, לרבות איגודי מקרקעין.
מטרת רשימה זו, לסקור את ההוראות המתוקנות שהוכנסו בתיקון 50 ובתיקון 55, כאמור לעיל, לעניין פעולות באיגוד מקרקעין, תוך מתן דגש מיוחד להקצאות ופירוקי איגודי מקרקעין.
בתיקון 50 לחוק, תוקנה הגדרת "פעולה באיגוד" והוצאה מתחולתה כל הקצאה ובלבד שמדובר בהנפקה של זכויות באיגוד שלא נרכשו על-ידי האיגוד קודם לכן ואשר תמורתה, כולה או חלקה, לא שולמה למי מחברי האיגוד, במיישרין או בעקיפין. כתוצאה משינוי זה, יש לומר, כי הקצאה ברוב המקרים, לא תהווה עוד אירוע מס ולפיכך היא לא תגרור חיוב במס.
וכך, הקצאת מניות למשקיע ובמיוחד כאשר שווי החברה שלילי (לא הכרחי לפי הוראות החוק), תוך דילול בעלי המניות הקיימים עד לשיעור החזקה אפסי והעברת תקבולי ההקצאה לנושים, הגם שבתוכם קיימים חברות קשורות, הינה תכנון מס אפקטיבי הן לרוכש והן למוכר. שכן, המוכר - אינו נחשב כזה לעניין חוק מיסוי מקרקעין מאחר ואינו עונה להגדרה "עושה פעולה באיגוד מקרקעין" ואילו הרוכש – אינו רוכש זכות במקרקעין או באיגוד מקרקעין, כיוון שההקצאה כאמור אינה מהווה "פעולה באיגוד" (לכן גם אינה מהווה רכישה אצל הצד השני לעסקה) ולכן, אינה חייבת במס רכישה. יש לציין, כי בעבר הקצאה שהיה בה שינוי בזכויות, על פי חוק מיסוי מקרקעין, בשונה מהפקודה, נחשבה כארוע מס ולפיכך ביצוע עסקאות במבנה המתואר לעיל לא היה אפשרי.
בתיקון 55 לחוק נקבעה הוראה המחייבת בדיווח לרשויות מס שבח אודות כל הקצאה באיגוד מקרקעין הגם שזו אינה בבחינת פעולה באיגוד ואינה חייבת כלל במס. לא זו אף זו, תחילתן של הוראות אלה נקבעה באופן רטרואקטיבי, גם לגבי הקצאות שהיו בתקופה שתחילתה ביום 7.11.2001 וסיומה ביום 12.4.05, מועד פרסומו של תיקון 55, כשלצידן חובת מסירת הודעה למנהל מס שבח עד ליום 12.6.05. כיוון שטרם יצאו טפסים מתאימים כמצוות החוק, את ההודעה אודות ההקצאה יש להגיש במכתב שיימוען למנהל מס שבח אשר יכלול את פרטי החברה בה נעשית ההקצאה, פרטי בעלי המניות, לרבות בעל המניות שהוקצו לו מניות וכן ציון העובדה כי אין מדובר בפעולה באיגוד.
תיקון 55, מתקן כאמור גם את הוראותיו של סעיף 71 לחוק, מקום שם נקבע שפטור לפי הסעיף הנדון ינתן רק אם בתקופה של ארבע שנים שסיומה ביום שבו התחיל הפירוק לא היתה באיגוד המתפרק "הקצאה מטיבה" (למעט הקצאה במועד התאגדותו של איגוד) שהיא הקצאה שמתקיימים לגביה שני תנאים במצטבר: האחד - ההקצאה היא לבעלי זכויות או למי שכתוצאה ממנה הפך להיות בעל זכויות. השני - בעקבות ההקצאה שונו זכויותיהם של מי מבעלי הזכויות באיגוד בשיעור של 10% או יותר.
תחולתו של הסעיף הנדון, על-פי הוראות החוק, משתרעת לכל זכות במקרקעין שהוקנתה לבעל הזכות באיגוד בפטור ממס לפי סעיף 71 לאחר יום פרסומו של החוק המתקן שהוא 12.4.05, ומטרתו למנוע פירוק איגודי מקרקעין בתכוף להקצאה, כפי שציינתי לעיל, אשר כאמור אינה מהווה ארוע מס, ובדרך זו לבצע מכירה בעקיפין של חלק או מלא הזכויות במקרקעין וחלוקת תמורת ההקצאה לבעלי המניות, לרבות בעל המניות שלו הוקצו המניות, וזאת ללא חיוב במס נוסף (תכנוני מס שנקטו בהם בעבר).
כמסקנה - שניים ניתן ללמוד מהאמור לעיל: אחד – פירוק שלאחר תום התקופה הנדונה, לא תעמוד כנגדו טענה כלשהי מצד רשות המיסים ואף כי מדובר בתקופה ארוכה, משתלם לכל בעל מניות שלא לפרק באופן רשמי את החברה (הפסיקה קובעת שאין דין הפסקת פעילות חברה כדין פירוקה). שניים – הוראה זו, באופן דיספוזיטיבי, הופכת כל הקצאה לתכנון מס "לגיטימי" (אף כי השימוש בתווי לשון זה הוא בעייתי), גם אם תוצאתה היא הדחת כל המניות שהיו בידי בעלי המניות הקודמים, שהרי אם לא כן, מדוע יחפוץ המחוקק ליתן הוראה המונעת תכנון מס מאוחר המבוסס על ארוע תכנוני אחר שקדם לו ואשר קיבל "הכשר חוקי בדיעבד".
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
