מזרחי קופץ ב-2% לאחר ש-UBS החל לסקרו עם "קניה 2"
האנליסטים ג'וזף וולף ומיכאל קלהר מבנק ההשקעות UBS החלו לסקר את מניות בנק מזרחי בהמלצת "קניה 2" עם מחיר יעד של 24 שקל - גבוה בכ-25% ממחיר הפתיחה של המניה הבוקר בתל אביב. השניים מאמינים, כי מיזוגו של הבנק הרביעי בגודלו בארץ עם טפחות מספק למזרחי כיוון אסטרטגי המובדל מיתר הבנקים הגדולים. לדעתם, ההנהלה החדשה ביחד עם הכיוון החדש יוצרים עבור הבנק הזדמנויות מעניינות בשוק.
וולף וקלהר מציינים, כי בעוד יתר הבנקים בארץ מנצלים כל הזדמנות מכירה אפשרית, הרי שלמזרחי יש נגישות ללקוחות שני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי - באמצעות בנק טפחות. עם חפיפה מועטת בין 350 אלף לקוחות טפחות ו-200 אלף לקוחות מזרחי, הבנק, מעריכים ב-UBS לא ייפגע מקניבליזציה של לקוחות.
את פוטנציאל האסטרטגיה של מזרחי ניתן, לדברי האנליסטים של בנק ההשקעות, לבקר או לשבח. ב-UBS מאמינים, כי השוק מוכן לפיק אפ באשראי הלקוחות, אך זה עשוי להיות בקצב איטי משסבורים בבנק. ובכל מקרה, אומרים ב-UBS, כי באמצם גישה קונסרבטיבית, הם רואים הזדמנות לאפסייד פוטנציאלי במזרחי בשנים הקרובות.
ולבסוף. ב-UBS חוזים עבור מזרחי הכנסות של 2.776 מיליארד שקל ב-2005 ו-3 מיליארד שקל ב-2006. בשורה התחתונה, הם חוזים לבנק הרביעי בגודלו, רווח למניה של 2.06 שקל ב-2005 ו-2.39 שקל ב-2006.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
