קליין ייעץ לסטפק: הנגיד היוצא ישמש כיו"ר מיטב
קליין ייעץ לסטפק. הנגיד היוצא של בנק ישראל, הד"ר דוד קליין, מונה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון המייעץ של בית ההשקעות מיטב. בית ההשקעות מנהל נכסים בהיקף של יותר מכ-7 מיליארד שקל והוא בין בתי ההשקעות הגדולים בישראל.
מיטב נוסדה לפני למעלה מ-25 שנה ע"י צבי סטפק ושלמה סימנובסקי. במיטב ציינו כי בשנים האחרונות הפכה החברה לגוף הפרטי הגדול ביותר בשוק ההון המקומי. על לקוחותיה נמנים גופים עסקיים מובילים במשק וכן לקוחות פרטיים רבים.
לדברי צבי סטפק, מנכ"ל מיטב: "מתוקף מעמדה של מיטב כחברה מובילה בשוק ההון, לקחה על עצמה החברה נורמות התנהגות וכללי התנהלות של חברה ציבורית, למרות שאינה מחוייבת לנהוג כך. "ד"ר דוד קליין צפוי לתרום מניסיונו הרב למיטב בפיתוחם של מוצרים פיננסיים חדשים ובגיבושם וקידומם של רעיונות כניסה לשווקים חדשים בישראל ובחו"ל".
סטפק העריך כי בנוסף, בזכות קשריו הבינלאומיים הענפים והמוניטין שלו בישראל ובעולם, יסייע קליין למיטב לקדם שיתופי פעולה עם גורמים בינלאומיים ומקומיים ולהידוק הקשר של בית ההשקעות עם משקיעים זרים והיערכות לקראת ביצוע המלצות ועדת בכר.
"אנו רואים בהצטרפות ד"ר קליין אל הצוות של מיטב צעד של הבעת אמון במיטב כשחקנית מובילה בשוק ההון הישראלי. מיטב גאה לצרף לשורותיה אדם עם מוניטין אישי ומקצועי, שנרכש בשורותיהם של משרד האוצר, בנק לאומי, קרן המטבע הבינלאומית, ובמילוי תפקידים בכירים בבנק ישראל, והאחרון שבהם - כנגיד בנק ישראל".
ד"ר דוד קליין, שזהו התפקיד הראשון שלו בסקטור הפרטי לאחר הפרישה מתפקיד הנגיד, מסר: "מיטב היא דוגמא אשר הוכיחה את עצמה כנבחרת מנצחת, שידעה להתמודד עם התמורות הרבות אשר עברו על השווקים הפיננסיים ב-26 השנים האחרונות. בראש החברה עומד צוות מקצועי ביותר ואמין, ואשמח להיות חלק ממנו, ולתרום להצלחתה העתידית של הקבוצה".

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
צוות משותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות - מול הפחתת עמלות ההפצה הם ממליצים לחייב בעמלות קנייה ומכירה את כל קרנות הנאמנות. זה כיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך אם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים
ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו
השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים
בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות.